אוקסיקודון

תזונה

ניתן לקחת אוקסיקודון ללא קשר לארוחות.
יש להימנע מצריכת  אשכוליות מחשש להחמרת תופעות לוואי ופגיעה בעירנות.

אלכוהול

יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השימוש באלכוהול עלול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי חמורות.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהשימוש בה עלול לגרום לסחרחורת, לנמנום. אלה תופעות המורגשות יותר בתחילת הטיפול ובהעלאת המינון.

הריון

אין להשתמש בהריון. שימוש ארוך טווח במהלך הריון, עלול לגרום לתסמיני גמילה מסכני חיים ביילוד.

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו: החומר הפעיל עובר לחלב אם ועלול להשפיע על התינוק.

תינוקות וילדים

תרופה זו אינה מיועדת לתינוקות ולילדים מתחת לגיל 6 שנים. חלק התכשירים - היעילות והבטיחות של התרופה לא נבדקה בילדים מתחת לגיל 18.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו. כולל הליך דנטלי. השימוש אינו מומלץ לפני ניתוח. יש להשתמש בזהירות רבה עד ל-24 שעות לאחר הניתוח ועל פי הוראות הרופא.

דווח לרופא במקרה של

• פציעת ראש
• לחץ דם נמוך או נפח דם נמוך
• מחלה בדרכי העיכול, מחלת מעי דלקתית, היצרות, סרטן ושט או מעי
• בעיות נפשיות כתוצאה מזיהום
• כאבים חמורים בבטן ובגב, בחילות, הקאות, חום- סימנים אפשריים לדלקת בלבלב
• בעיות בכיס המרה או בדרכי המרה
• תפקוד לקוי של בלוטת האדרנל
• מחלת כליה
• מחלת כבד
• מחלת ריאות, ליקוי חמור
• תגובה אלרגית לתרופה זו בעבר
• הריון
• הנקה
• בעיות במצב הרוח, בעיות נפשיות, גם בעבר (דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות)
• מחלה פסיכיאטרית
• התמכרות לאלכוהול, גם במשפחה
• התמכרות לתרופות או סמים, גם במשפחה
• רגישות מוגברת לכאב
• כאב חמור שלא קשור לסרטן
• בעיות נשימה
• עישון
• מחלות בלוטת התריס

סיכון ממנת יתר

גבוה

סיכון מפיתוח תלות

גבוה

תופעות הלוואי הנפוצות של אוקסיקודון כוללות:

עצירות, יובש בפה, בעיות בעיכול, כאבי בטן או חוסר נוחות בבטן, שלשול, בחילות, הקאות. תופעות אלה בדרך כלל חולפות לאחר מספר ימים. אם הבעיה ממשיכה, ניתן לפנות לרופא לקבלת טיפול המקל על בעיות אלה.

אובדן תיאבון, אנורקסיה, נמנום, עצבנות, דיכאון, חרדה, רעד, כאב ראש, קשיי נשימה, קוצר נשימה, צפצופים, ירידה ברפלקס השיעול, סחרחורת, עייפות או חולשה, קשיי שינה, בלבול, הזעה, מחשבות וחלומות לא רגילים, גירוד ו/או תופעות של רגישות יתר כגון פריחה או גירוי.

תופעות לוואי המופיעות לעיתים רחוקות יותר: שינויים במצב רוח, הרגשת עלפון, צמרמורת, פירכוסים, שינויים בטעם, או טעם לא נעים. אי-שקט, רגישות יתר לכאב, ירידה בלחץ הדם, הזיות, דפיקות לב מהירות או לא סדירות, התייבשות, תחושת שמחה מוגזמת, ירידה בחשק המיני, אין אונות, העדר מחזור בנשים, אדמומיות העור, הסמקה, צמא, בצקות, התנפחות הידיים

הקרסוליים או כפות הרגליים, ורטיגו, חוסר מנוחה, חוסר התמצאות, ירידה בתחושתיות לכאב או מגע, דקרור או חוסר תחושה, חום, , אובדן זיכרון, התכווצויות, גזים, קשיי בליעה, שיהוקים, קושי בדיבור, הפרעות בדרכי המרה, דלקת בקיבה, כאב או קושי בהטלת שתן, אצירת שתן, עששת, ירידה בגודל האישונים, עליה באנזימי כבד, יובש בעור, קילוף חריף של העור, אורטיקריה, פיתוח סבילות ותלות בתרופה, תחושה כללית רעה.

ייתכן ותחווה שינויים הורמונליים במהלך הטיפול בתרופה, יש לעקוב אחריהם.

השימוש בתרופה יכול לגרום לבעיות נשימה הקשורות בשינה, כמו דום נשימה בשינה (הפסקות נשימה במהלך שינה), והיפוקסמיה (רמת חמצן נמוכה בדם, הקשורה בשינה). יש לעדכן רופא אם מופיעים סימנים כמו הפסקות נשימה במהלך שינה, יקיצות מקוצר נשימה, קושי להישאר ישן, ישנוניות מוגברת במהלך היום. במקרה זה יתכן והרופא ימליץ על הורדת המינון.

יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון אם מופיעות תופעות הלוואי הבאות:

תגובה אלרגית או אנפילקטית; פירכוסים, דיכוי נשימתי, נשימה איטית וחלשה, בלבול, הפרעות בזיכרון, נמנום עמוק, הפרעות בתנועה, כאבי בטן חזקים, חסימת מעיים, ירידה בלחץ דם, איבוד הכרה, קצב לב מהיר, ירידה בהשתנה או קושי בהטלת שתן, התייבשות, זיעה מוגברת או צמרמורות, אישונים מוקטנים, הזיות, הפרעות חשיבה.

מומלץ לבקש מהסובבים (חברים, משפחה, מטפלים) לשים לב להתפתחות סימנים אלה.

יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית בהופיע קשיים בבליעת הטבליה, כולל מצבים בהם הטבליה נתקעת בגרון ו/או גורמת להשתנקות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

תרופות שעלולת להגיב עם אוקסיקודון הן:

תרופות מקבוצת מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO-I). יש לעדכן רופא בנטילת תרופה כזו במהלך השבועיים האחרונים. טיפול משולב בתרופות אלה אינו מומלץ.

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות להרגעה ולשינה כולל בנזודיאזפינים, תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות או פסיכיאטריות (כמו פנותיאזינים), , חומרי הרדמה.

תרופות נגד דיכאון (כמו פרוקסטין, ציטלופרם, דולוקסטין, אסציטלופרם, פלואוקסטין, פלובוקסמין, סרטרלין, ונלפקסין)-מקבוצת SNRI, SSRI .

תיתכן הרעלת סרוטונין. סימנים אפשריים כוללים שינויים במצב הנפשי, אי שקט, ראייה או שמיעה של דברים שאינם קיימים במציאות, אובדן הכרה, דפיקות לב מהירות, שינויים בלחץ הדם, עליית חום הגוף, עוויתות שרירים, חוסר קואורדינציה, רפלקסים מוגברים, נוקשות. סימנים במערכת העיכול כמו בחילות, הקאות, שלשולים. יש לפנות לרופא במקרים אלה. תיתכן הפחתת מינון.

תרופות מסוימות נגד דיכאון מקבוצת נוגדי דיכאון טריציקלים כמו אמיטריפטילין, כלומיפרמין, אימיפרמין, לופפרמין, נורטריפטילין .

תרופות המשמשות לטיפול באלרגיות (אנטיהיסטמינים) כמו צטיריזין, פקסופנדין, כלורפנאמין.

תרופות חזקות אחרות לשיכוך כאבים, כמו משככי כאבים אופיואידים אחרים. מורפין, קודאין.

תרופות להרפיית שרירים, תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה. אוקסיקודון עלול להגביר את השפעתן של תרופות להורדת לחץ דם, להרפיית שרירים, משתנות ותרופות בעלות פעילות אנטיכולינרגית (המשמשות לטיפול בפרקינסון).

צמח ההיפריקום, הנקרא גם St. John's Wort תרופות נגד פטריות, חלק מתרופות נגד נגיף ה- HIV, כמו בוספרביר, ריטונאביר, אינדינאביר, נלפינביר, סקווינאביר, קווינידין (לבעיות לב), סימטידין (לבעיות עיכול), קרבמזפין ופניטואין לטיפול באפילפסיה, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כגון: אריתרומיצין, קלריתרומיצין), ריפאמפיצין (לטיפול בשחפת).

השפעת שימוש ממושך

בדרך כלל, השפעות אוקסיקודון פוחתות בשימוש ממושך עקב הסתגלות הגוף והוא אף עלול לגרום לתלות ולתופעות גמילה אם מפסיקים בפתאומיות את נטילתו! 

ייתכן והרופא ייבצע מעקב אחר שינויים הורמונאליים אפשריים.

במהלך טיפול ארוך טווח, יש צורך בהערכות תקופתיות של הצורך המתמשך בתרופה.