משקלי כ- 54 קילו וגובהי מטר שבעים. בחודשים האחרונים אני נתקלת בבעיה שמטרידה אותי מאוד והיא רעב בלתי פוסק, חוסר שליטה עצמית ובעיקרון העברת ימים שלמים באכילה בלי שום סיבה נראית לעין. מצבי הנפשי איננו בעייתי ושום אירועים קיצוניים לא התרחשו בחיי לאחרונה שעלולים לגרום לתגובה הקיצונית הזו. כמובן שזה מפריע לי מאוד, בעיקר כי אני רואה סימני השמנה, השאלה שלי היא, האם יש תרופות מדכאות תיאבון המומלצות לנוער?

אין אף תרופה מדכאת תיאבון המומלצת לבחורה שה- BMI שלה הוא על גבול התת-משקל. ה-BMI שלך הוא 18.69. תרופות מדכאות תיאבון ניתנות לאנשים עם BMI מעל 30, או לכאלה עם BMI מעל 27 ומחלות רקע נוספות. כדאי לפנות אל רופא המשפחה שלך, כדי שיבדוק אם ניתן לגלות מהי הסיבה לרעב המוגבר ממנו את סובלת.

לבעלי (51) אובחן הרפס זוסטר בראש, צוואר ושכמה, מלווה בכאבי ראש עזים ביותר. מהו המינון הרצוי ללקיחה של התרופה זובירקס ? יש לציין שלפני כשנתים וחצי חלה בסרטן שלפוחית השתן והוא לאחר ניתוח שיחזור (השתלה עצמית) של השלפוחית.

הרפס זוסטר נגרם ע"י הנגיף וריצלה זוסטר (VZV), הנגיף הגורם גם לאבעבועות רוח. הנגיף נשאר במצב רדום בעצב, ולאחר שנים יכול לבוא לידי ביטוי כהרפס זוסטר: כאב לאורך עצב, כאשר בהמשך מופיעות באיזור שלפוחיות. מומלץ לטפל בחולים מעל גיל 50 בטיפול אנטי וירלי. יש להתחיל את הטיפול תוך 72 שעות מרגע הופעת השלפוחיות. הטיפול יכול להיות ב- Valacyclovir , Famciclovir או הטיפול המקובל - Acyclovir (זובירקס). את האציקלוביר יש לתת במינון של 800 מ"ג חמש פעמים ביום, למשך 7-10 ימים. בחולים מבוגרים ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים אם לא קיימות התוויות נגד (סוכרת, אוסאופורוזיס, יתר לחץ דם). ניתוח שחזור של שלפוחית השתן אינו מהווה התוויית נגד לטיפול.

אני רוצה לדעת על מחלת המין הרפס. יש לי חבר שחולה במחלה הזאת ואני לא ידעתי. אני פוחדת שהוא הדביק אותי. הוא לא קיים איתי יחסים בזמן שהיו מופיעות אצלו השלפוחיות והנקודות, אבל היו לו אז סימפטומים של כאב. אני עשיתי בדיקה ויצא שיש לי נגיף שהוא ממשפחת הה

הרפס היא בין מחלות המין השכיחות ביותר. מחקר שבדק את שכיחות המחלה בארה"ב ב- 1990, גילה כי כ- 22% מן המבוגרים נדבקו בהרפס של איברי המין. פחות מעשרה אחוז מאלה שיימצאו חיוביים למחלת המין - בבדיקת דם סובלים מן הסימפטומים. סכנת ההידבקה קיימת הן כאשר המחלה באה לידי ביטוי קליני (השלפוחיות על העור) והן כאשר אין ביטוי קליני. מחקר שבדק את סיכויי ההידבקות, הראה כי כאשר הגבר הוא החולה במחלה, סיכוייה של האישה להידבק הם סביב 17%. נשיקות ללא מגע מיני אינן מדביקות בהרפס של איברי המין. אם תקיימי יחסי מין עם גבר אחר, את עשויה להדביק אותו רק אם את עצמך נדבקת במחלה. קיימים מספר סוגים של בדיקות לאבחון הדבקה בהרפס, המתבססים על בדיקת דם. הנגיף CMV הוא אומנם ממשפחת ההרפס, אבל אין לו שום קשר למחלת המין, והשכיחות שלו באוכלוסיה גבוהה ביותר. סביר שבגופך יש נוגדנים כנגד ה- CMV, משום שבעבר נדבקת בו. ייתכן כי כלל לא חשת במחלה, או שהיא התבטאה כמו שפעת קלה, ומאז נותרו בגופך הנוגדנים. ה- CMV מסוכן בזמן הריון רק אם מדובר בזיהום פעיל. לגבי נגיף ההרפס - עיקר הסכנה אינה בהריון, אלא במהלך הלידה. במידה ויש זיהום סמפטומטי - הוא עשוי לפגוע בתינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה. במקרה זה מומלץ ללדת בניתוח קיסרי.

אינפומד
תרופות
אציקלוביר (זובירקס)

אציקלוביר (זובירקס)

נוגדי נגיפי הרפס | Acyclovir

מתאים לטיפול ב:

הרפס
אבעבועות רוח

מרשם תלוי במינון המבוקש

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

זובירקס ZOVIRAX
לרכישה אונליין
אציקלו-וי ACYCLO-V
ציקלוביר CYCLOVIR
לרכישה אונליין
אציקלובניר ACYCLOVENIR

המומחים של Infomed מסבירים:

אציקלוביר (זובירקס), תרופה אנטי-ויראלית שקיימת בצורת טיפול חיצוני, טיפול בוריד וגם לבליעה, משמשת נגד זיהומים ויראלים הבאים:

• טיפול ומניעת פצעי קור או הרפס באברי המין הנגרמים על ידי נגיף הרפס סימפלקס.

• טיפול באבעבועות רוח ובשלבקת חוגרת.

• מניעת זיהומי הרפס סימפלקס עבור חולים על ליקוי חיסוני.

התרופה מתערבת בתהליך השכפול העצמי של הנגיף ובכך מונעת את חידוש התרבית ומאפשרת למערכת החיסונית של הגוף לחסל את שאריות הנגיף המתפרץ. התרופה אינה מרפאת את מחלת ההרפס, היות שאינה יעילה כנגד הנגיף הרדום.

חשוב לשים לב:

יש להתחיל את הטיפול בהקדם האפשרי ולשתות הרבה נוזלים בזמן טיפול באציקלוביר.

אין להשתמש בתרופה אם ידוע על רגישות או אלרגיה לאציקלוביר או לחומרים אחרים בתכשירי אציקלוביר.

בזמן טיפול במשחת עיניים המכילה אציקלוביר, יש להפסיק להשתמש בעדשות מגע.

במקרה של טיפול בהרפס באברי המין, יש להימנע מקיום יחסי מין בזמן הטיפול כל עוד לא נרפאו הפצעים לחלוטין מחשש להעברת הזיהום בעת מגע מיני.

מבחנה עם בדיקת דם לנגיף ההרפס, אציקלוביר (זובירקס)

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, טבליות מסיסות, תרחיף, זריקות, קרם, משחת עיניים.
תדירות וזמן נטילה
2-5 פעמים ביום.
במשחת עיניים יש למרוח 5 פעמים ביום, במרווח 4 שעות לפחות, ו-3 ימים נוספים לפחות לאחר שיפור.
טווח המינון
משתנה בהתאם למטרה הטיפולית ולמצבי הרקע של המטופל.
לטיפול בהרפס סימפלקס, מינון מקובל:
מבוגרים: דרך הפה, 200 מ"ג 5 פעמים ביום, למשך 5-10 ימים.
לטיפול באבעבועות רוח:
בילדים: דרך הפה, 10-20 מ"ג/ק"ג (מקס. 800 מ``ג) 4 פעמים ביום, למשך 5 ימים.
מבוגרים: דרך הפה, 800 מ"ג, 4 פעמים ביום, 5-7 ימים.
לטיפול בשלבקת חוגרת:
דרך הפה, 800 מ"ג, 5 פעמים ביום, 7-10 ימים.
הרפס באברי המין:
דרך הפה, 200 מ"ג, 5 פעמים ביום, או 400 מ"ג, 3 פעמים ביום, 7-10 ימים.
תחילת ההשפעה
תוך 24 שעות.
משך ההשפעה
תוך 24 שעות.
מנה שנשכחה
משחה: יש למרוח את המנה הבאה כרגיל. טבליות/נוזל: יש לקחת מייד כשנזכרים. אין לקחת שתי מנות יחד.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול לפי ההוראות.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן בפני אור.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות. מומלץ להרבות בשתיית מים.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לנמנום או ישנוניות, מה שעלול לגרום לפגיעה ביכולת הריכוז והתגובה.
הריון
אין להשתמש מבלי להיוועץ ברופא.
הנקה
יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
תינוקות וילדים
יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל. שימוש בתרחיף, המכיל פרופילן גליקול: במידה וגיל התינוק הוא פחות מ- 4 שבועות, יש לפנות לרופא או לרוקח לפני מתן התרופה, במיוחד אם התינוק מקבל תרופות נוספות שמכילות פרופילן גליקול או אלכוהול.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כליה
- נטילת תרופות אחרות
- אי סבילות לסוכרים מסויימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות לוואי הקשורות לטיפול באציקלוביר בבליעה או עירוי תוך-ורידי כוללות: כאב ראש, סחרחורת, בחילה, הקאה, שלשול, כאבי בטן, פריחה, רגישות לאור, עייפות, גרד, נשירת שיער. חום לא מוסבר (טמפרטורה גבוהה) ותחושת עלפון, במיוחד כאשר נעמדים. במקרים נדירים דווח על הזיות, רעד, ורטיגו, בלבול, פרכוסים.
טיפול מקומי באציקלוביר עלול לגרום לגירוי, עקצוץ, צריבה, אדמומית או נפיחות באזור המריחה.

במקרה של תגובה אלרגית חריפה יש להפסיק את נטילת התרופה ולפנות מיד לטיפול רפואי.

התרחיף מכיל מתיל פאראהידרוקסיבנזואט ופרופיל פאראהידרוקסיבנזואט, אשר עלולים לגרום לתגובות אלרגיות, גם תגובה מאוחרת.

חלק התכשירים מכילים סורביטול, העלול לגרום לחוסר נוחות במערכת העיכול ולהשפעה משלשלת קלה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
פרובנציד (לטיפול בשיגדון): תרופה זו מעלה רמת אציקלוביר בדם.
סימטידין (לטיפול בכיבי קיבה), מיקופנולאט מופטיל (למניעת דחיית איבר מושתל).
השפעת שימוש ממושך
בדרך כלל ניתן אציקלוביר לתקופה מוגבלת. במתן ממושך, לדוגמה, למניעת הישנות של הרפס באברי המין, קיים סיכון קל להתפתחות נגיפי הרפס עמידים לאציקלוביר.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

עיניים

מרפאת אייקו eyeco

4.9

( 27 חוות דעת )

"צוות מצוין וסבלני ורופא הכי טוב"

קראו עליי עוד

אורתופדיה

ד"ר אמיר שטרנהיים

4.8

( 22 חוות דעת )

"אני מאוד, מאוד מעריכה את ד"ר שטרנחיים , אין הרבה רופאים ברמה שלו גם מבחינת מקצועית וגם ברמה אכפתיות כלפי המטופל !!!!!"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: משקלי כ- 54 קילו וגובהי מטר שבעים. בחודשים האחרונים אני נתקלת בבעיה שמטרידה אותי מאוד והיא רעב בלתי פוסק, חוסר שליטה עצמית ובעיקרון העברת ימים שלמים באכילה בלי שום סיבה נראית לעין. מצבי הנפשי איננו בעייתי ושום אירועים קיצוניים לא התרחשו בחיי לאחרונה שעלולים לגרום לתגובה הקיצונית הזו. כמובן שזה מפריע לי מאוד, בעיקר כי אני רואה סימני השמנה, השאלה שלי היא, האם יש תרופות מדכאות תיאבון המומלצות לנוער?
תשובה: אין אף תרופה מדכאת תיאבון המומלצת לבחורה שה- BMI שלה הוא על גבול התת-משקל. ה-BMI שלך הוא 18.69. תרופות מדכאות תיאבון ניתנות לאנשים עם BMI מעל 30, או לכאלה עם BMI מעל 27 ומחלות רקע נוספות. כדאי לפנות אל רופא המשפחה שלך, כדי שיבדוק אם ניתן לגלות מהי הסיבה לרעב המוגבר ממנו את סובלת.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: כן
שאלה: לבעלי (51) אובחן הרפס זוסטר בראש, צוואר ושכמה, מלווה בכאבי ראש עזים ביותר. מהו המינון הרצוי ללקיחה של התרופה זובירקס ? יש לציין שלפני כשנתים וחצי חלה בסרטן שלפוחית השתן והוא לאחר ניתוח שיחזור (השתלה עצמית) של השלפוחית.
תשובה: הרפס זוסטר נגרם ע"י הנגיף וריצלה זוסטר (VZV), הנגיף הגורם גם לאבעבועות רוח. הנגיף נשאר במצב רדום בעצב, ולאחר שנים יכול לבוא לידי ביטוי כהרפס זוסטר: כאב לאורך עצב, כאשר בהמשך מופיעות באיזור שלפוחיות. מומלץ לטפל בחולים מעל גיל 50 בטיפול אנטי וירלי. יש להתחיל את הטיפול תוך 72 שעות מרגע הופעת השלפוחיות. הטיפול יכול להיות ב- Valacyclovir , Famciclovir או הטיפול המקובל - Acyclovir (זובירקס). את האציקלוביר יש לתת במינון של 800 מ"ג חמש פעמים ביום, למשך 7-10 ימים. בחולים מבוגרים ניתן להוסיף טיפול בסטרואידים אם לא קיימות התוויות נגד (סוכרת, אוסאופורוזיס, יתר לחץ דם). ניתוח שחזור של שלפוחית השתן אינו מהווה התוויית נגד לטיפול.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני רוצה לדעת על מחלת המין הרפס. יש לי חבר שחולה במחלה הזאת ואני לא ידעתי. אני פוחדת שהוא הדביק אותי. הוא לא קיים איתי יחסים בזמן שהיו מופיעות אצלו השלפוחיות והנקודות, אבל היו לו אז סימפטומים של כאב. אני עשיתי בדיקה ויצא שיש לי נגיף שהוא ממשפחת הה
תשובה: הרפס היא בין מחלות המין השכיחות ביותר. מחקר שבדק את שכיחות המחלה בארה"ב ב- 1990, גילה כי כ- 22% מן המבוגרים נדבקו בהרפס של איברי המין. פחות מעשרה אחוז מאלה שיימצאו חיוביים למחלת המין - בבדיקת דם סובלים מן הסימפטומים. סכנת ההידבקה קיימת הן כאשר המחלה באה לידי ביטוי קליני (השלפוחיות על העור) והן כאשר אין ביטוי קליני. מחקר שבדק את סיכויי ההידבקות, הראה כי כאשר הגבר הוא החולה במחלה, סיכוייה של האישה להידבק הם סביב 17%. נשיקות ללא מגע מיני אינן מדביקות בהרפס של איברי המין. אם תקיימי יחסי מין עם גבר אחר, את עשויה להדביק אותו רק אם את עצמך נדבקת במחלה. קיימים מספר סוגים של בדיקות לאבחון הדבקה בהרפס, המתבססים על בדיקת דם. הנגיף CMV הוא אומנם ממשפחת ההרפס, אבל אין לו שום קשר למחלת המין, והשכיחות שלו באוכלוסיה גבוהה ביותר. סביר שבגופך יש נוגדנים כנגד ה- CMV, משום שבעבר נדבקת בו. ייתכן כי כלל לא חשת במחלה, או שהיא התבטאה כמו שפעת קלה, ומאז נותרו בגופך הנוגדנים. ה- CMV מסוכן בזמן הריון רק אם מדובר בזיהום פעיל. לגבי נגיף ההרפס - עיקר הסכנה אינה בהריון, אלא במהלך הלידה. במידה ויש זיהום סמפטומטי - הוא עשוי לפגוע בתינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה. במקרה זה מומלץ ללדת בניתוח קיסרי.
לפתיחה בעמוד חדש >