דלג לתוכן

האם ציפרלקס גורמת לעלייה במשקל?

התחלתם טיפול נגד דיכאון, מרגישים סוף סוף טוב יותר אבל אז אתם מתחילים להשמין? ישנן תרופות נוגדות דיכאון שעלולות לגרום לעלייה במשקל, האם ציפרלקס היא אחת מהן? לפני שאתם ממהרים לבקש שיחליפו לכם את התרופה, כדאי שתקראו את זה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 22/07/2020
3 דקות קריאה

עלייה במשקל היא תופעה נפוצה בקרב אנשים שנוטלים תרופות נגד דיכאון. בעוד שכל אדם מגיב בצורה שונה לטיפול נגד דיכאון, לתרופות הבאות יש נטייה לגרום לעלייה במשקל במהלך הטיפול.

ציפרלקס היא תרופה מאוד פופולרית ובשנים האחרונות רבים נוטים להשתמש בה למצבי דיכאון וחרדה. אך האם היא עלולה להוביל לעלייה במשקל ואיזה תרופות, פרט לציפרלקס, עלולות להוביל להשמנה?

אישה סובלת מדיכאון בפגישה אצל רופא שמציע לה תרופות נוגדות דיכאון, כמו ציפרלקס
 Tero Vesalainen | Shutterstock

 


נוגדי דיכאון טיריציקליים

נוגדי דיכאון טיריציקליים, המכונים גם TCA, הן תרופות ותיקות יחסית והן בין התרופות הראשונות שאושרו לטיפול בדיכאון. כיום נוטים פחות לתת אותן מאחר שיש טיפולים בעלי פחות תופעות לוואי. 

ממחקר  שנעשה בשנת 1984 נמצא כי אחת הסיבות הנפוצות שבגללה אנשים הפסיקו את הטיפול בתרופות אלו הייתה העלייה במשקל. עם זאת, תרופות TCA עשויות להועיל לאנשים שאינם מגיבים טוב לתרופות נוגדות דיכאון אחרות, למרות תופעות הלוואי הלא רצויות.

להלן חלק מהתרופות השייכות לנוגדי דיכאון טיריציקליים: אימיפריאמין (כגון מרוניל), אמיטריפטילין (כגון אלטרולט), קלומיפראמין (כגון מרוניל), דסיפראמין (כגון דפרקסאן), נורטריפטילין (כגון נורטילין).
 

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI) 

קבוצת תרופות זו הייתה לראשונה שפותחה לטיפול נגד דיכאון. המרשמים לתרופות אלו ניתנים כמעט רק במקרים בהם תרופות אחרות לא הצליחו להביא לשיפור במצב המטופל, וזאת לאור תופעות הלוואי של תופעות אלו וההגבלות שבצריכת תרופות אחרות ומזונות מסוימים בשילוב עם תרופות ממשפחה זו.

לא כל התרופות בקבוצה זו גורמות לעלייה במשקל, אך מחקר  משנת 1988 הראה כי פנלזין (נרדיל), תרופה נפוצה בארץ של מעכבי מונואמין אוקסידאז, היא התרופה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר בקבוצה זו לגרום לעלייה במשקל.
 

תרופות SSRI

SSRI היא קבוצת התרופות הפופולרית ביותר לטיפול בדיכאון. התרופה הראשונה ששווקה בקבוצה זו הייתה פלואוקסטין, הידועה בשמה המסחרי פרוזק, אך מאז יצא מגוון תרופות נוספות שמזכירות את פעילותה כגון סרטרלין (לוסטרל), ציטאלופרם (רסיטל) ופארוקסטין (סרוקסט).

למרות שתרופות SSRI קשורות דווקא לירידה במשקל בתחילת הטיפול, שימוש ממושך של למעלה מ-6 חודשים בתרופות אלו קשור בדרך כלל לעלייה במשקל.

תרופה נוספת השייכת גם היא למשפחת ה-SSRI היא אסציטלופרם החומר הפעיל המצוי בציפרלקס בספרייה הלאומית של ארה"ב ציפרלקס, כמו כל יתר תרופות המכילות אסציטלופרם, נחשבת לתרופה מגבירה תיאבון ועלולה להוביל בשל כך לעלייה במשקל. עם זאת, בשונה משאר תרופות ה-SSRI, רבים מהאנשים הנוטלים ציפרלקס לא יחוו תופעות לוואי ולרוב היא נחשבת לתרופה הקשורה עם פחות עלייה במשקל כתופעות לוואי.

למעשה, מחקר משנת 2014 שבדק את השפעתן של כל תרופות SSRI על משקל המשתתפים מצא כי עליית המשקל הממוצעות בקרב אנשים שנטלו אסציטלופרם כגון ציפרלקס או לקספרו, הייתה פחות מ-0.5%. העלייה המשמעותית ביותר הופיע בקרב גברים צעירים שסבלו מ-BMI נמוך בתחילת הטיפול.
 

נוגדי דיכאון א-טיפיקליים

תרופה נוספו שעלולה לגרום לעלייה במשקל היא מירטאזאפין (רמרון, מירו), שהיא סוג של נוגד דיכאון א-טיפיקלי, אשר הראתה במחקרים  כי היא בעלת נטייה לגרום לעלייה במשקל ולהגביר את התיאבון, יותר מאשר בהשוואה לתרופות אחרות. 

תרופות לא תמיד הן הגורם הישיר 
עלייה במשקל תוך כדי טיפול תרופתי נגד דיכאון, אינה תמיד קשורה בהכרח רק לתרופות. במילים אחרות – ייתכן כי התרופות אינן הגורם הישיר לעלייה במשקל וקיימים גורמים אחרים שעשויים גם הם להשפיע על המשקל. כך למשל, בזמן נטילת התרופות עשוי לחול שיפור במצב הרוח, שבתורו עשוי להגביר את התיאבון. 

חשוב לזכור שלא כל מי שלוקח נוגדי דיכאון בהכרח יעלה במשקל, ולעיתים אף עלול לקרות ההיפך. ובכל מקרה של עלייה במשקל בעת נטילת נוגדי דיכאון, אין להפסיק את הטיפול לפני התייעצות עם רופא. עלייה במשקל אינה צריכה להיות השיקול היחידי בנטילת תרופה חיונית או בהחלפתה, ויש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי יעילות התרופה ולגבי תופעות לוואי נוספות, במידה ויש.   
 

מקורות

(1) Journal of Affective Disorders Volume 7, Issue 2, October 1984, Pages 133-138. https://doi.org/10.1016/0165-0327(84)90031-4.

(2) Drug Intell Clin Pharm . 1988 Oct;22(10):755-9. doi: 10.1177/106002808802201002.

(3) Annals of Internal Medicine. Comparative Benefits and Harms of Second-Generation Antidepressants for Treating Major Depressive Disorder. 6 December 2011. https://doi.org/10.7326/0003-4819-155-11-201112060-00009.

 

המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר יעל קולסקי
ד"ר יעל קולסקי פסיכיאטריה
רופאה פסיכיארטית
ד"ר מיכאל דוברוסין
ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטריה
פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
ד"ר מיכאל ירמייב
ד"ר מיכאל ירמייב פסיכיאטריה
מנהל יחידה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום דיכאון וחרדה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו