בדיקות דם (Blood Test)
בדיקות דם (Blood Test) ערוץ בריאות כללית
בדיקת דם הינה שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד.
בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד.
בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה.לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה).
בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום.הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.רמת סיכון:
אין נתוניםנכתב על ידי ד"ר אפרת סלומון
שאלות ותשובות
- ברצוני לברר סוגיה בקשר לנגיף האיידס. לפני כמה חודשים התנשקתי עם בחור שאני מכירה, נפצעה לי השפה וירד לי דם, ואצלו לא קרה שום דבר כזה. רציתי לדעת אם הרוק שמגיע ממנו יחד עם הפצע הפתוח שלי יכול לגרום להדבקה? אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל העניין עם הרוק מ
- אני בן 55, עובד כשנתיים כנהג מונית. בדרך כלל אני מאוד אדיב לנוסעים, רגוע וותרן. אבל בחודש האחרון אני מרגיש לחוץ, עצבני, חסר סבלנות ואני אגרסיבי מדי לנוסעים ולסובבים אותי בעבודה, וגם לאישה ולילדים בבית. אני לא מסוגל לקבל הערות בכביש, מייד אני מקלל ועו
- אני בן 35. רמת ה- TSH שלי גבוהה (6.64) ורמת ה- FT4 תקינה (16.6). מה זה אומר?
- אני בת 58. זה חצי שנה אני סובלת מכאבים בצלעות בצד שמאל, ובעקבות כך מקוצר נשימה. עשיתי צילום ריאות והוא היה תקין, ועשיתי בדיקת מיפוי עצמות והתוצאה היתה "הודגמו מוקדי קליטה מוגברת בצלעות 6 מימן באיזור אקסלר, 7,8 משמאל מלפנים. לא הודגמה קליטת חומר
- אני בת 31, חולה באפילפסיה כבר 15 שנים. המחלה שלי מתבטאת בחוסר ריכוז ובניתוק מהסביבה. אני מקבלת 7 כדורי טריל במינון 200 מ"ג ביום. הנוירולוג שלי ניסה מגוון תרופות אחרות ולא הצלחתי להתמודד איתן: סבלתי מהקאות, בחילות וכל מיני תופעות קשות. הסתדרתי ע
- עד כמה סביר שגם אני נדבקתי בהרפס גניטלי?
- אני בת 35, סובלת מכליות פוליציסטיות, רמת קראטינין 1. אני רוצה לדעת אם ניתן לעכב את התפתחות המחלה באמצעות מזון, או שאין מה לעשות?
- אני בשבוע ה-13 של ההריון. קיבלתי תוצאות בדיקת דם לטוקסומפלסמה: TOXOPLASMA COMPET Ab - negative מה זה אומר? האם אני מחוסנת?
- אני בהריון ראשון, בסוף השבוע ה-27. בבדיקת cmv שנעשתה חודשיים לפני שנכנסתי להריון, התוצאות היו IgG - negative IgM - negative הפעם השנייה שעשיתי את הבדיקה היתה בשבוע 25 ואז התוצאות היו: CMV IgG - 8.2 CMV IgM - NEGATIVE הרופא שלח אותי לבדיקה ח
- אני בת 35. במשך הרבה שנים בבדיקות Ferritin התוצאות שלי נמוכות - מקסימום 6. הרבה שנים מחפשים את הסיבות ולא כל כך מוצאים. הגסטרואנטרולוגית שלחה אותי לעשות בדיקת גסטרוסקופיה ובדיקת קולונוסקופיה. בביופסיה מצאו 3 קטעי רירית אפורה בקוטר עד 3 ס"מ. ה
מאמרים בנושא בדיקות דם
אבוקדו: הסיבות שבגללן כדאי לצרוך אותו
מאת: מערכת אינפומד 06/05/2024
הוא אמנם לא זמין כל השנה בישראל, אבל אם ממש תתעקשו (ושווה להתעקש), תוכלו למצוא אותו תמיד אצל הירקן. הכירו את פרופיל... לכתבה המלאה
ניקוי רעלים: האם זה עובד?
מאת: מערכת אינפומד 28/04/2010
ישנן תוכניות אלטרנטיביות המציעות עזרה בניקוי רעלים מהגוף לצורך שיפור תפקודו. האם ניקוי רעלים באמת עוזר והאם זה בטוח... לכתבה המלאה