אומפרזול הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות אומפרדקס, לוסק, אומפריקס ואומפרה, שתפקידן להפחית את הפרשת החומצה בקיבה. אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) שייך לקבוצת מעכבי משאבת המימן (PPI) בדופן הקיבה.
התרופה מנופקת ללא מרשם רופא במינונים הנמוכים (עד 20 מ"ג של אומפרזול), ובכמות קפסולות קטנה יותר, ואילו במינונים הגבוהים יותר, מנופקת בהתאם למרשם רופא. כאשר ניטלת ללא מרשם, מיועדת להקלה בסימני זרם חוזר, כמו צרבת, המופיעים בתדירות של פעמיים בשבוע או יותר, אצל מבוגרים.
יעיל לטיפול ב:
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) מיועד לטיפול ולמניעה במקרים קשים של צרבת, כיבים בקיבהאו בתריסריון. התרופה משמשת גם כשיש דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס), בטיפול ארוך טווח בדלקת הוושט מזרם חוזר ובתסמונת זולינגר אליסון (Zollinger Ellison Syndrome)
בנוסף, אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) , שגורם לדלקת ואף לכיבים בקיבה ותריסריון.
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) משמש גם למניעה של כיבים ברירית הקיבה או התריסריון עקב טיפול בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID's) אצל אנשים עם רגישות מוגברת של מערכת העיכול או אם כאלו שסובלים מחזרת המחלה.
מתי אסור להשתמש בתרופה?
אין להשתמש באומפרזול (אומפרדקס, לוסק והתרופות הנוספות) במקרים הבאים:
- רגישות לחומר הפעיל עצמו, למרכיבים האחרים של התרופה או לתרופות אחרות מקבוצת מעכבי משאבות מימן PPI. - טיפול בנלפינביר (נגד וירוס HIV). - אם יש לך קושי או כאב בבליעה, הקאות או צואה שמכילות דם או צבע הצואה השתנה לשחור (שלא עקב שימוש בתוספי ברזל). - במקרה של צרבת המלווה בטשטוש, הזעה או סחרחורת. - במקרה של כאב בחזה או בכתפיים המלווה בקוצר נשימה, בהזעה, בכאב המתפשט לזרועות, לצוואר או לכתפיים, או בסחרחורת. - במקרים של כאב בחזה לעיתים קרובות.
תמונה: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות, קפליות. לבליעה בשלמות. אין לחצות, לכתוש או ללעוס! יש לעקוב אחר הוראות כל תכשיר. למתקשים בבליעה: ניתן לפתוח את הכמוסה, לשים את הגרגירים שבתוך הכמוסה על הלשון ולבלוע מיד עם כחצי כוס מים. במקרה הצורך, ניתן לפתוח את הכמוסה, לערבב את התכולה עם מזון רך חומצי (כמו מחית תפוחים או יוגורט), או משקה חומצי )כמו מיץ תפוזים), ולבלוע מיד. יש לוודא את נטילת כל המנה הנדרשת.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל, אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן פעם אחת ביום. עדיף בבוקר, לפני הארוחה.
טווח המינון
מבוגרים: כיב תריסריון או קיבה, דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי, טיפול משולב עם אנטיביוטיקה בכיב עיכולי הקשור בהליקובקטור פילורי : 20 מ"ג פעם ביום, למשך 4 עד 8 שבועות. טיפול בתסמונת זולינגר אליסון: 60-120 מ"ג פעם ביום, המינון עולה על 80 מ"ג ליום יש ליטול את התרופה במנות נפרדות.
תחילת ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
משך ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עכשיו ודלג על המנה הבאה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק נטילת אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ללא ייעוץ רפואי. התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) לא תגרום בעיות. אם נלקחה מנה עודפת גדולה, או אם מופיעים תסמינים מיוחדים, יש להיוועץ ברופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
יש ליטול את האומפראזול (אומפרדקס, לוסק) חצי שעה לפני האוכל, רצוי בבוקר.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
השימוש בתרופה לא אמור להשפיע על כושר הנהיגה. בהופעת תופעות לוואי כדוגמת סחרחורות והפרעות בראייה- אין לנהוג.
הריון
יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. עם זאת, לא נמצאו עדויות להשפעה בלתי רצויה של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) על מהלך ההריון או על בריאות העובר.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
יתכן כי בילדים מסויימים, החולים באופן כרוני, ידרש טיפול ארוך-טווח, על אף כי אין זה מומלץ. התרופה מיועדת לילדים מעל לגיל 1 שנה. וממשקל 10 קילוגרם ומעלה.
קשישים
אין בעיות מיוחדות.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
נטילת תרופות אחרות
מחלת דם
בחילות או הקאות
צואה שחורה
התפתחות תגובה עורית לאחר שימוש בתרופה דומה
בדיקת דם מתוכננת (כרומוגרנין A)צרבת לתקופה העולה על 3 חודשים
צפצופים בנשימה, לעיתים מלווים בצרבת
אובדן משקל לא מוסבר
שלשול חמור או מתמיד
רגישות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) קשורות בעיקר לבעיות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, בחילה, כאבי בטן, הקאה, גזים, פוליפים שפירים בקיבה. בנוסף יתכנו גם כאבי ראש, נפיחות ברגליים וקרסוליים, סחרחורת, תחושת עקצוץ ונימול, נמנום, הפרעות בשינה, פריחה או דלקת בעור, גרד, הרגשת חולי, חוסר אנרגיה, תשישות, שינויים בבדיקות דם (שינוי בתפקודי כבד). במקרים נדירים עלולות להתפתח תופעות הבאות עקב טיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק):
ירידה בתאי הדם הלבנים או בטסיות, שמתבטאת בחולשה, חבורות או לנטייה לזיהומים - נדיר מאוד.
רמות נתרן נמוכות בדם.
תופעות לוואי רגשיות כגון: עצבנות, בלבול או דיכאון.
השימוש עלול לגרום לדלקת כליות. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו ירידה בכמות השתן או דם בשתן, ו/או תגובת רגישות יתר כמו חום, פריחה ונוקשות במפרקים. השימוש, עלול להפחית מספיגת ויטמין B12, בייחוד בנטילה ממושכת. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה, תחושת עקצוץ ונימול, כאב או אדמומיות בלשון, כיבים בפה, חולשת שרירים, הפרעות ראייה, בעיות זיכרון, בלבול, דיכאון.
יש להפסיק את הטיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים (נדיר או נדיר מאוד):
תגובות אלרגיות, לרבות תגובה חמורה הכוללות נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון, פריחה, הרגשת עילפוןוקשיי נשימה; אדמומיות בעור עם שלפוחיות או קילוף בעור, שלפוחיות חמורות או דימום בשפתיים, עיניים, פה, אף ואברי המין; פריחה מפושטת, חום גוף גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות. פריחה מפושטת המאופיינת בעור אדום עם קשקשים ועור גבשושי עם שלפוחיות בליווי חום.
בעיות בכבד כולל צהבת (עשוי לגרום להצהבת העור, שתן כהה ועייפות).
הפרעות בקצב הלב או הדופק, דופק מואץ, דפיקות לב, רעד, פרכוסים או התכווצות שרירים.
זיהום המלווה בחום והידרדרות קשה במצב הכללי (יש לשלול חוסר תאי דם לבנים באמצעות ספירת דם).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, לסיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כמו פניטואין, תרופות לשינה או לחרדה כמו דיאזפם.
נוגדי קרישה מסוג וארפארין כמוקומדין, דיאזפאם, דיגוקסין, סילוסטאזול, טאקרולימוס ופניטואין - העלאת רמות התרופות וסיכון לתופעות לוואי.
דיגוקסין, ללב.
קטוקונזול, איטרקונזול, פוסקונזול, או ווריקונזול, לטיפול בזיהומים פטריתיים.
אמוקסיצילין, קלריתרומיצין- אנטיביוטיקה. אם ניתן השילוב לטיפול בזיהום הנגרם מהליקובקטר פיילורי, חשוב מאוד לדווח לרופא על נטילת כל תרופה אחרת.
ריפמפיצין- לשחפת
טקרולימוס- להשתלת איברים.
דיסולפירם- לגמילה
אטזנביר, סקווינביר, ריטונביר- תרופות נגד נגיף HIV
צמח St. John's Wort-לטיפול בדיכאון.
צילוסטזול- לטיפול בצליעה לסירוגין.
מטוטרקסאט- תרופה כימותרפית המשמשת במינונים גבוהים לטיפול בסרטן(
ברזל - הפרעה לספיגה.
אטאזנביר, קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) - ירידה ברמות ובהשפעה הטיפולית של התרופות.
נלפינביר, פוזאקונאזול, ארלוטיניב - ירידה ברמות התרופה, אין להשתמש ביחד עם אומפראזול (אומפרדקס, לוסק).
השפעת שימוש ממושך
בשימוש מעל שנה- ייתכן שהרופא ינחה במעקב רפואי קבוע.
יתכן שיהיה צורך בבדיקת רמות מגנזיום בדם במהלך טיפול ממושך באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), במיוחד אצל אנשים המטופלים בדיגוקסין, בתרופות משתנות או תרופות אחרות שעלולות לגרום לירידת מגנזיום. ירידה בספיגה של ויטמין B12 והתפתחות חוסר בוויטמין זה (בדיקת ויטמין B12).
עלייה בסיכון לשברים בירך, שורש כף היד ובעמוד השדרה אצל אלו המטופלים במינונים גבוהים של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) או לאורך זמן (מעל שנה וחצי).
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלה: אני בת 41. לאחרונה עברתי בדיקות דם ואיני יודעת איך לפענח אותן. להלן הממצאים: המוגלובין 11.9 פריטין 2.94 B12 203 IRON 59 אני מרגישה בדרך כלל טוב, אבל לאחרונה אני מאוד עייפה במשך היום. האם הבדיקות מעידות על משהו לא תקין?
תשובה: תוצאות בדיקת הדם שלך מצביעות על אנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, רמת הוויטמין B12 שלך נמצאת בגבול התחתון של הנורמה, וגם חסר זה יכול לגרום לאנמיה. אנמיה בהחלט גורמת לעייפות. ישנם גורמים רבים היכולים לגרום לאנמיה עקב חוסר בברזל או עקב חוסר ויטמין B12. אמליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה שלך. הוא ישלח אותך לבירור שיגלה את הגורם הספציפי לאנמיה וכך תוכלי לקבל את הטיפול הנכון. מידע נוסף תוכלי לקרוא בתשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_082409_10.asp
שאלה: מה פירוש "ציור פריברונכיאלי מוגבר דו צדדי, עם טשטוש קל של גבול צל הלב השמאלי. צל הלב בגדר הנורמה, וסינוסים קוסטופרניים חופשיים"?
תשובה: "ציור פריברונכיאלי מוגבר דו צדדי" משמעו שישנה עדות לאיזשהו נוזל או רקמה הגורמים להתכהות הצילום באזור ליד הברונכיאולים בשני הצדדים. הברונכיאול השמאלי ממוקם מעל הלב ולכן הוא מטשטש את גבולותיו. "צל הלב בגדר הנורמה", משמע שגודלו וגבולותיו תקינים, ושהוא אינו מוגדל. "סינוסים קוסטופרניים חופשיים" - בסינוסים בקצוות הריאות אין סימן לנוזל, אין עדות שם לתסנין או תפליט, כלומר - המצב תקין. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
שאלה: הרופא רשם לי כמוסות לנסו 30 מ"ג לטיפול בצרבת. יש לי בעיה בבליעת כמוסות וכדורים גדולים, בעיה פסיכולוגית. האם ניתן לפתוח את הכמוסה ולשתות תוכנה עם מים? האם יש כדורים קטנים לתרופה זו?
תשובה: יש שני תכשירים נוספים: גסטרו (פאמוטידין) ולוסק (אומפרדקס) אשר באים הן בטבליות והן בכמוסות. אני מציעה לך לגשת לבית מרקחת ולבדוק איך נראים התכשירים הללו (אני מכירה את הלוסק אבל לא יודעת להשוות את גודל הכמוסה לזו של התכשירים האחרים). יתכן שתמצא שאחד התחליפים נוח יותר עבורך, ואז תוכל לגשת לרופא המשפחה ולבקש מרשם לתרופה זו. את הכמוסות לא מומלץ לפרק, כי על החומר הפעיל להגיע לקיבה כדי לעשות את פעולתו. בברכה,
שאלה: האם יש אפשרות למנוע את דימום הווסת באופן חד- פעמי ?
תשובה: קיימים כמה אמצעים לדחיית מועד הווסת או להורדת תכיפות הדימום מפעם לחודש לאחת לכמה חודשים. להלן האפשרויות: 1. שימוש רצוף בגלולות למניעת הריון - למשך 21, 42 או 63 יום עם מרווח של בין 4-7 ימים ללא נטילת גלולה. במהלך הימים ללא גלולה ייתכנו דימומים או הכתמות. הסיכוי לכך גדל ככל שמשך השימוש הרצוף גדל. 2. Dept Medroxyprogesterone acetate - ניתן בזריקה אחת לשלושה חודשים וגורם לאמנוריאה (היעדר ווסת). תופעות לוואי: דימום לא סדיר, אקנה, כאבי ראש, דיכאון. 3. מירנה - התקן תוך רחמי, שמשחרר סוג של פרוגסטרון. ההתקן גורם לירידה בנפח הדימום כל חודש עד כדי הפסקת הווסת לחלוטין בחלק מהנשים. 4. Norethisterone - תכשיר נוסף בטבליות שגורם לירידה בכמות הדימום. כמובן שיש להתייעץ עם רופא/ת נשים לפני התחלת שימוש בכל אחד מהתכשירים הנ"ל, כיוון שהם מחייבים מרשם רופא וגם על מנת לתת לך את התכשיר המתאים ביותר לצרכים שלך.
שלום ד"ר בעקבות כאבי בטן והקאות תכופות הופניתי לבדיקת דם לצליאק, שם יצא כי יש לי מחסור בIGA (11.1, הטווח הוא 65-421), וכמו כן מחסור בברזל ומחסור בחומצה פולית. בדיקת הTIGA יצאה שלילית (קטן מ3 U/ml) אך להבנתי היא לא אמינה בגלל החוסר בנוגדן. בעקבות כך ביצעתי בדיקת DGP igG/igA, שם התוצאה שהתקבלה היא 10, כאשר הטווח הוא 0-6.9. נכון לעכשיו ביצעתי השבוע בדיקת גסטרו, רופא הגסטרו שביצע את הבדיקה רשם שלא ראה פגיעה בסיסי המעי. כרגע מחכה רק לתוצאות הביופסיה. רציתי לדעת מה הסבירות לכך שזה אכן צליאק והאם יש בדיקות דם נוספות שאני יכולה לעשות שלא מבוססות על הIGA. תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המשך
נועה12/03/2024 | 09:58
תודה על התשובה. אשמח להבין אם לדעתך התוצאות של הבדיקת דם מראות על צליאק, ואם קיימות עוד בדיקות דם שאפשר לעשות שלא מתבססות על iga. תודה!
שלום לרופא, אני סובל מבחילות קשות (לעיתים מלווה בהקאה)+ נפיחות בבטן. יציאות בדרך כלל תקינות. ביצעתי לפני שנה גסטרו+ קולונוסקופיה, התשובה תקינה (למעט דלקת קלה) ההנחיה של הרופא היתה בעיקר בכיוון תזונה מתאימה ונטילת נקסיום לפני ארוחה. מאז ממשיך לסבול . לאחרונה ביצעתי בדיקות דם מקיפות והחריג היחיד היה crp (2). כמו כן ביצעתי אצלכם בתל השומר בדיקת sibo ונמצא חיובי למיימן צמיחת יתר של חיידקים, אחרי 60 דקות ערך של 18 ואחרי 90 דקות ערך 33. הומלץ לי ליטול לורימקס 200 מג 3 פעמים ביום 2 כדורים כל נטילה. 2 שאלות: 1) האם ניתן לשלב עם האטביוטיקה גם פרוביוטיקה? 2) רופא משפחה לא ממליץ להתחיל עם אנטיביוטיקה אלא. ממליץ להתחיל עם טיפול בפרוביוטיקה : ממליץ להחליף את הפלורה, אצידופילוס ביפידוס לקטובצילוס הם חיידקים טובים למעי שלנו. ואותם לוקחים כנגד חיידקים המפרישים מימן וכו'. האם כן?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
לורימקס בשילוב פרוביוטיקה
עמיחי 15/04/2024 | 10:22
שלום רב, תודה לתשובה הקודמת . לפי מה שרשמת לא הייתי צריך לשלב פרוביוטיקה עם לורימקס?
הוסף תגובה
האם ניתן לשלב פרוביוטיקה לטיפול האנטיביוטי
עמיחי14/04/2024 | 08:45
לריבוי חיידקים במעי הדק - sibo, אני נוטל אנטיביוטיקה לורימקס 3 פעמים ביום 400 מג כל נטילה. האם ניתן לשלב פרוביוטיקה יחד עם הטיפול האנטיביוטי , אם כן ,כמה פעמים ביום?
שלום הטיפול הינו אנטיביוטיבלבד אין טעם לתת אנטיביטיויקה המפחיתה אתמספר החיידיקים יחד עם נטילת חייקדים אין עדות לספרות ליעילות טיפול בפרובייוטיקה ברבוי חיידיקים.
שלום רב, לפני כמה זמן שאלתי פה לגבי תוסף, אך אני לא הייתי ברורה ולכן קיבלתי תשובה שכנראה פחות ממוקדת. אסביר ואודה להמלצתך. אני סובלת עשרות שנים מעצירות ועד כה זה לא ממש הפריע לי אז למדתי לחיות עם זה (גילוי נאות, זה מלווה בדימום). לאחרונה החלה לפעמים החמרה בתחושת ההתרקונות שגורמת לכאבי בטן. שחיפשתי מה ניתן לקחת ההמלצה הייתה על תוספים בלתי מסיסים (כי המסיסים עושים את הפעולה ההפוכה). הלכתי לבית מרקחת ושם ראיתי תוסף רק מסיס או פרוביוטי. הבנתי שהבלתי מסיסים נמכרים אולי כ"חומרים משלשלים"? אני לא יודעת מה לחפש ומה נכון לי לקחת. הייתי אצל רופא גסטרו ושאלתי לגבי התוסף. נאמר לי כי זו שאלה לדיאטנית ושעלי לפנות אליה. האם באמת עלי ללכת לדיאטנית? זה לא משהו במרשם? אני כן רוצה לדעת מה לקחת וכיצד? האם ניתן לקחת את זה קבוע כל החיים? הייתי שמחה לדעת מה לקנות מבלי לחכות לתור אצלה ושלא בסוף היא גם תגיד לי שהיא לא הכתובת. אני לא מחפשת ייעוץ לגבי התזונה שלי אלא רק לגבי התוסף. האם היא אכן האדם הנכון לפנות אליו? חשבתי לשאול פשוט בבית מרקחת וזהו, אבל לאחרונה היו לי טעויות שם, אז חוששת. אוכל לקבל המלצה כאן מה לקחת? אודה לתשובתך. תודה רבה!
שלום אם הכונה לסיבים- סיבם מסיסים יעילים לתסמונת מעי רגיש כח הם לא מגבירים נפיחות סיבים בלתי מסיסים יעילים בעיקר לעצירות, אך הם עלולים לגרום לנפיחות בדרך כל אם הדיאטה עשירה בסיסם - איןטעם להוסיף סיבים, אלא ישמקום בנטילת חומר משלשל
שלום וברכה בני בן ה13 , ספורטאי שמתאמן כ6 אימונים בשבוע . כבר תקופה של כשנה סובל מכאבי בטן שהולכים ובאים. עשינו בדיקת צואה שיצאה תקינה כנ"ל לגבי בדיקות דם ולפני כחודש היינו אצל גסטרולוגית שאמרה שזה פסיכולוגי. הילד כל פעם אחרי ארוחה נכנס לשירותים ויושב שם כשעה כלומר כל יום הוא יושב בין שעתיים וחצי לשלוש שעות בשירותים. אודה לכל עצה טובה מה ניתן לעשות /לבדוק רוב תודות וכל טוב.
שלום רב לא יודע אם רשמתי נכון תמילה,יש לי מאין בליטה עצם בסנטרום בקיבה,ממש דואג ומפחד,הרופא גסטרו ככה אמר ורשם,ואמר שזה לא בעיה מהקיבה עצמה,כלפי חוץ,חושש מאוד,האם זה יכול להיות בקע? בבדיקות שעשיתי פולשניות נמצא בקע סרעפתי,השאלה אם בקע ניתן למישוש,או שזה עצם ,אני מפחד חלילה שזה לא מסוכן אשמח לדעת ,פחות או יותר מה זה ,ומה עלי לעשות ולבקש תודה רבה לך