התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
אני בת 37, בריאה בדרך כלל, בכושר גופני טוב ועוסקת בהוראת חינוך גופני. התזונה שלי מאוזנת ואני צמחונית. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי ברכיים (אולי בשל פעילות חזרתית בעבודה). כחודשיים-שלושה אני סובלת מכאבי שרירים ומהתכווצויות שרירים פתאומיות ולא מוסברות (בלי קשר לפעילות גופנית). לפני כחודש, בריצה של כ-20 מ', הרגשתי כאב חד, ובעקבותיו לא יכולתי לדרוך על הרגל כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה השבוע התברר כי יש לי קרע בשריר התאומים בגודל של 29x4x16 מ"מ. בנוסף נמצאה ציסטה ע"ש בייקר בשקע הפופליטאלי בברך בגודל 26x6x12 מ"מ עם אקסטנציה צרה ומוארכת לשרירי הסובך. נמצאה גם ציסטה מסוג דומה אך קטנה יותר בברך השנייה. בנוסף לבדיקות אלה הפנתה אותי רופאת משפחה לבדיקות דם שבהן התגלו ערכים גבוהים מהנורמה של בילירובין טוטאל (2.03). האם זה קשור לתסמונת גילברט שממנה אני סובלת?. נמצאו גם ערכים גבוהים מהנורמה של נויטרופילים (68.8), ערכים נמוכים מהנורמה של טריגליצרידים (21.5) וערכים נמוכים מהנורמה של פריטין (5.6). התוצאות בבדיקות הנוספות הבאות היו בגדר הנורמה, אך נמוכות: טסיות (180), MCV (82.90), קראטינין (0.56), פוספט (37.58), ESR(2.00), TSH (0.86), לימפוציטים (1.27), בזופילים (0.01), המוגלובין (12.00). האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין תוצאות בדיקות הדם? לאיזה רופא עלי לפנות: לרופא משפחה, לאורתופד? את מציגה כמה בעיות בכמה תחומים. כאבי השרירים יכולים להיות קשורים לקרע בשריר ולציסטות ע"ש בייקר שנראו באולטרסאונד. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אורתופד. הממצא הלא תקין היחיד בבדיקות הדם הוא עדות לחוסר ברזל (פריטין נמוך, MCV נמוך), אם כי את עדיין לא אנמית בצורה משמעותית (המוגלובין 12 זה סביר בהחלט). מכיוון שאת צמחונית, וככל הנראה לא מקבלת מספיק ברזל בתזונה שלך, כדאי שתקחי במשך תקופה תוספי ברזל בכדורים ואולי תתייעצי עם דיאטנית לגבי דברים שכדאי להוסיף לתזונה הקבועה שלך כדי לשמור בעתיד על רמת ברזל תקינה ללא צורך בתוספים. רמת הבילירובין הגבוהה הוא אכן ככל הנראה תוצאה של תסמונת גילברט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד [27/02/2010]
התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יעילות לטיפול גם בהפרעות חרדה. מכיוון שסימבלטה יחסית חדשה בשוק התרופות, יש לגביה פחות מחקרים בתחום החרדה. כדאי להתחיל טיפול עם תכשירים יותר מקובלים, אולם אם כבר ניסית טיפול או שניים ולא חשת בשיפור, בהחלט יש מקום לנסות טיפול בסימבלטה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
אני שמחה לשמוע שמצבך הכללי השתפר עם הורדת מוצרי החלב מהתפריט. אמנם נכון שמוצרי חלב מועשרים בסידן, אך הם בהחלט אינם המקור היחיד לסידן. ישנם לא מעט מזונות (מלבד ירקות ירוקים) המכילים כמויות לא מבוטלות של סידן, לדוגמה טחינה משומשום מלא (ניתן לקנות שומשום מלא טחון בחנויות טבע, ולהוסיף 2 כפות לסלט, למשל), סרדינים, שקדים, תאנים ועוד. אין כל חשש למחסור פתאומי בסידן כל עוד תקפיד על צריכה מבוקרת של מזונות עשירים במינרל זה. בחור בגילך אמור לצרוך כ-1000 מ"ג סידן ליום. תוכל למצוא טבלה המפרטת את כמות הסידן במזונות השונים כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635020,00.html
אם בבדיקות הדם שלך נמצאה רמה גבוהה של כולסטרול, יש לפנות תחילה אל רופא המשפחה, אשר ישקול נחיצותן של תרופות. בנוסף, עליך להקפיד על תזונה המתאימה להורדת רמת הכולסטרול ועל פעילות גופנית קבועה. תוספי תזונה להורדת רמת הכולסטרול בדם אינם מחליפים תרופה אם קיבלת הנחיה על ידי הרופא ליטול תרופה. תוספי התזונה לבעיית כולסטרול כוללים לרוב שני מרכיבים: פיטוסטרולים ואומגה 3. פיטוסטרולים הם תרכובות מצמחים עם מבנה דומה לזה של כולסטרול. פיטוסטרולים מעכבים את הספיגה של הכולסטרול במעי ועל ידי כך מפחיתים את רמת הכולסטרול בדם. לפי המלצות ה- NIH (המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית), הכמות היומית המומלצת היא 2000 עד 3000 מ"ג. חומצת שומן מסוג אומגה 3 מפחיתה את רמת הטריגליצרידים ומשפרת את בריאות הלב. הצריכה היומית המומלצת של אומגה 3 (EPA+DHA) היא בין 1000 ל-3000 מ"ג ביום. מידע נוסף נמצא בתשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_012809_7.asp
הערכים החריגים בבדיקות הדם שלך הם AST ו- ALT, שהם אנזימי הכבד. ערכים אלה אינם גבוהים באופן משמעותי מן הנורמה (רמה גבוהה היא ערכים גבוהים פי 3 מהנורמה). שאר התוצאות שציינת הן בגדר הנורמה. ישנן סיבות רבות ומגוונות לעלייה ברמת אנזימי הכבד, ביניהן זיהום (כמו הפטיטיס A או הפטיטיס B), מחלות אוטואימוניות, אלכוהול, מחלת כבד כרונית, תרופות מסוימות, ועוד. במקרה שלך, הכי סביר כי העלייה היא על רקע נטילת האלטרוקסין. תרופה זו היא אחת מיני רבות העלולות לגרום לעלייה ברמת אנזימי הכבד. אין מה לעשות מלבד לעקוב אחר הערכים של אנזימי הכבד ואחר תפקוד בלוטת התריס. בהקשר לכאבי הראש, לא ברור לי איזה בירור עברת, ולכן איני יכולה לייעץ איך עלייך להמשיך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
דר הירש שלום אני בת 48, לפני מס חודשים עקב כאב חד בבטן עליונה בצד ימין עשיתי US והוצג כבד מוגדל שומני. לפני כ 4 חודשים אובחן אצלי חיידק פילורי. לא נטלתי אנטיביוטיקה, לאחרונה עקב ניתוח עפעפיים שעשיתי לקחתי צפורל 3 פעמים ביום למשך 10 ימים. מאז לא עוברת חצי שעה מרגע שאכלתי משהו ויש לי יציאה רגילה לא נוזלית. מס היציאות מוגזם בין 6 ל 10 פעמים ביום. הרגשה כללית לא נעימה מלווה בבחילות וכאבי בטן ועייפות מוגברת. לפני כ 11 שנה סבלתי מהיפר תירודיזם בהריון וזה עבר לקראת סוף ההריון. רק TSH נבדק לאחרונה והוא 1.5 בגבול התחתון. האם יכול להיות שזה חזר, או שזה קשור לחיידק שלא טופל?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
יציאות מרובות שאינן שלשול
שרה לאה05/03/2024 | 17:12
יציאות מרובות שאינן שלשול
הוסף תגובה
יציאות תכופות שש פעמים ביממה.
יציאות קיבה תכופות מה עושים29/01/2023 | 07:33
חליתי בדלקת ריאות וקבלתי כדור בשם רוליד. סיימתי זאת ובשבוע השלישי קבלתי כאב יגרון חזק והצטננות חזקה ונטלתי מקסיפן כחמישה ימים. (3 כדורים ליום.) מאז קרו יל שני דברים :אצירת שתן ונישלחתי לצילום אולטקסאונד .במקביל יש לי כשש יצאות של קיבה ביום .כל פעם שאני מטיל קצת שתן אני חייב כתוצאה מלחץ להתישב ולהטיל קיבה. הקיבה רכה איננה שלשול.
הוסף תגובה
יציאות מרובות במהלך היום והלילה
יציאות תכופות15/07/2022 | 12:28
מה עושים ? יש לציין שזה ללא כאבי בטן וללא .בחילות .לא אמרו לי לעשות בדיקה של בלוטות התריס.איזה טיפול מומלץ תודה
הוסף תגובה
תשובת מומחה יציאות מרובות
ד"ר אייל הירש18/09/2021 | 13:23
שלום שירה, את בהחלט צודקת שאחד הגורמים לריבוי יציאות (פעילות מעי מוגברת) הוא פעילות יתר של בלוטת התריס. במקרה כזה הTSH יהיה נמוך, ואני מציע שתבדקי אפשרות זו עם האנדוקרינולוג המטפל בך. חיידק ההליקובקטר גורם לרוב לכאבי בטן עליונה, בחילות, שובע מוקדם וכדומה, פחות ליציאות מרובות. נטילה של אנטיביוטיקה יכולה לשנות את מאזן החיידקים במעי (דיסביוזיס) ולהביא לעליה במספר היציאות. זה בדר"כ חולף לאחר זמן וניתן לשיפור על ידי שינוי תזונה (דיאטה דלת FODMAP עם פחות סוכרים פשוטים, חלב ניגר וכדומה). במידה והמצב נמשך מעבר לחודשיים-שלושה או מלווה בירידה במשקל, יציאות דמיות אני מציע שתגשי לגסטרואנטרולוג לבצע בירור מקיף יותר. בריאות שלמה, אייל הירש
האם יש כדור ל מניעת באישה שבאה כפי הנראה לא מהפה מכיוון ששומר על חניכיים ושיניים גם שהפה סגור ריח דרך דרכיי הנשימה שמעתי שיש כדור שנוטלים אפשר לקבל את השם?
שלום רב, מזה מס'ימים אני סובל מכאב גב תחתון והקרנה או השלכה לרגליים (בעיקר ל 4 ראשי). בבדיקת דם (ספירה) התקבל ערך מטורף של אנזים ck 1152 . פחות מ 24 שעות טרם הבדיקה קיבלתי זריקת וולטרן לשריר הישבן. בנוסף אני נוטל 10 מג לפיטור. האם הסיבות הנ''ל הן הגורם לעליה באנזים? מה מומלץ לעשות? במקביל ולפני הזריקה היו לי בחילות קשות שנמשכו מס'שעות. האם יש קשר?
שלום, אני סובל מזה מעל 10 חודשים משלשולים לסירוגין (כל 4-5 ימים) ועד 3 שלשולים ביום. השלשולים החלו יחד אחרי אימון גופני במאמץ לרוב שהייתי מתאמן על קיבה ריקה בבוקר, השלשולים עדיין נמשכים ובמשך החודשים האחרונים גם ביום ללא אימון. גסטרו שלחה אותי לעשות בדיקת דם ובדיקות צואה שיצאו תקינות, פיסורה יצאה יחד עם השלשולים עברת טיפול, לפני חצי שנה הליקובקטר חיובי, לאחר טפול אנטיביוטי והמתנה של חודש וחצי הליקובקטר יצא שלילי , השלשולים לעמותו עדיין ממשיכים , במשך חודש האחרון התחלתי תזונה מיוחדת אוכל יבש דוגמת צנימים, חזה עוף, תפו"א וגזר ואורז, לא עוזר יותר מידי, אשמח מאוד לעזרה לכיוון כבר ממש פוגע בחיי היומיום.