תרופות נגד דיכאון יכולות להשפיע על מבנה המוח

שימוש ממושך בתרופות נגד דיכאון עלול להוביל לצמיחה של תאים חדשים במוח. השפעה זו מעידה על כך שתרופות יכולות להביא לא רק לשינויים כימיים כי אם גם לשינויים מבניים בגוף, מגלה מחקר חדש

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 20/12/2000

1 דקות קריאה

שימוש ממושך בתרופות נגד דיכאון עלול להוביל לצמיחה של תאים חדשים במוח. השפעה זו מעידה על כך שתרופות יכולות להביא לא רק לשינויים כימיים כי אם גם לשינויים מבניים בגוף. כך מגלה מחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר האחרון של ה- Journal of Neuroscience.

תרופות נגד דיכאון, כדוגמת פרוזק (פלואוקסטין), משמשות לטיפול בדיכאון ולמצבים נפשיים אחרים, אולם עדיין לא ברור מהו מנגנון
הפעולה המדויק שבו עובדות תרופות אלו על התאים במוח. מחקר זה בדק את השפעתן של מספר תרופות נגד דיכאון באיזור מסוים במוח אשר מעורב בתהליכי למידה, זיכרון, מצב-רוח ותחושות: ההיפוקמפוס.

מחקרים בעבר הראו כי נוירונים במוחם של חולים הסובלים מדיכאון, חולים נפגעי הלם (PTSD), וחולים אחרים הסובלים מהפרעות חרדה,
מתנוונים, בעיקר באיזור ההיפוקמפוס, דבר הגורם לכיווץ של איזור זה.

המחקר מראה כי לתרופות אלו יכולה להיות השפעה על מספר הנוירונים במוח, ובמיוחד באיזור ההיפוקמפוס. התרופות יכולת לחסום או להפוך את התנוונות התאים במחלות אלו. המחקר נערך בעכברי מעבדה, אולם מחקרים הן בחיות והן בבני אדם, מראים כי תאים בהיפוקמפוס מתנוונים ומתים כתוצאה ממצבי לחץ, והגנה של המוח מפני נזק כזה יכולה לפתור את הבעיה.

חלק מן הפסיכיאטרים מזהירים כי דווקא שינוי במבנה המוח כתוצאה משימוש בתרופות יכול להראות על הנזק שתרופות אלו יכולות לגרום. ממצא כזה באיבר אחר בגוף, לדוגמה לב, יכול להיות סיבה מספיק טובה כדי להפסיק שימוש בתרופה. מכל מקום יש צורך במחקרים נוספים על מנת לחזק את הראיות שאכן התרופות יכולות להביא לשינויים מבניים בגוף.