אזהרות בעלון התרופה אינן מספיקות למניעת טעויות במתן התרופה
אזהרות בעלון התרופה אינן מספיקות למניעת טעויות במתן התרופה
2 דקות קריאה
מחקר המתפרסם בגיליון דצמבר האחרון של ה Journal of the American
Medical Association מגלה כי האזהרות הכתובות בעלון המצורף לאריזת
התרופה, ומידע הנשלח לרופאים בדואר, אינם מספיקים על-מנת למנוע
רופאים מלרשום תרופות לחולים שאינם אמורים לקבל אותן.
לשם דוגמה נבחרה התרופה ציסאפריד (פרפולסיד) לטיפול בצרבת. השימוש
בתרופה זו בטוח יחסית, אולם יכול לגרום להפרעות רציניות בקצב הלב
כאשר התרופה ניתנת לחולים עם מחלות לב או מצבים אחרים העלולים
להשפיע על קצב הלב, או בשילוב עם תרופות אחרות אשר משפיעות על הלב.
החוקרים בדקו את התנהגות הרופאים ברישום פרפולסיד לפני ואחרי
צירופה של אזהרה מפורטת ונרחבת לאריזת התרופה, בנוסף לחוזרים אשר
נשלחו על ידי מינהל התרופות האמריקאי לרופאים רבים ברחבי ארה"ב.
בדיקה ממוחשבת של הנתונים של עשרות אלפי חולים בשלושה מרכזים
רפואיים שונים מצאה כי לאמצעים אלו היתה השפעה לא משמעותית על רישום
התרופה לחולים. שנה לפני פרסום האזהרות, אחוז המשתמשים בפרפולסיד
בכל מרכז רפואי אשר לא היה צריך לקבל את התרופה היה: 30% ,26% ו
60%. שנה לאחר פרסום האזהרות האחוזים היו: 28% ,24% ו .58%
פרפולסיד אינה משווקת יותר בארה"ב ובארצות אחרות, אף על פי שמדובר
בתרופה בטוחה כאשר היא ניתנת בצורה הנכונה. מינהל התרופות האמריקני
מזהיר כי ללא שינוי בהתנהגות הרופאים ביחס לאזהרות שהוא מפרסם, הוא
ייאלץ להפסיק את שיווקן של תרופות נוספות, ולדחות אישור של תרופות
חדשות, למרות שבשימוש מושכל בתרופות אלו הן נחשבות בטוחות.
אחת הבעיות היא הקלות בה ניתן לקנות כיום תרופות בשוק החופשי
(בעיקר בארה"ב): דוגמיות, הזמנות דרך האינטרנט, ותרופות הנמכרות
באופן חופשי על המדף בסופרמרקט. הטכנולוגיה השכילה לפשט את אופן
הרכישה: הרוקח סורק בר-קוד של כל תרופה ומחשב את מחיר הקניה, אולם
באותה הקלות המחשב יכול היה להתריע על תגובה מסוכנת עם תרופה אחרת.
החוקרים מסכמים כי יש צורך לפתח דרכים יעילות יותר כדי להשפיע על
רופאים ולהביא לידיעתם את הסיכונים והייתרונות שבשימוש בתרופה
מסוימת. לדוגמה, שימוש בתוכנה אשר תעמוד לעזרת הרופא, תתעדכן
"on-line" ותתריע במקרה של תופעות לוואי, התוויות נגד וכל אזהרה
והודעה חשובה אחרת לגבי תרופה.
[25/12/2000]
Medical Association מגלה כי האזהרות הכתובות בעלון המצורף לאריזת
התרופה, ומידע הנשלח לרופאים בדואר, אינם מספיקים על-מנת למנוע
רופאים מלרשום תרופות לחולים שאינם אמורים לקבל אותן.
לשם דוגמה נבחרה התרופה ציסאפריד (פרפולסיד) לטיפול בצרבת. השימוש
בתרופה זו בטוח יחסית, אולם יכול לגרום להפרעות רציניות בקצב הלב
כאשר התרופה ניתנת לחולים עם מחלות לב או מצבים אחרים העלולים
להשפיע על קצב הלב, או בשילוב עם תרופות אחרות אשר משפיעות על הלב.
החוקרים בדקו את התנהגות הרופאים ברישום פרפולסיד לפני ואחרי
צירופה של אזהרה מפורטת ונרחבת לאריזת התרופה, בנוסף לחוזרים אשר
נשלחו על ידי מינהל התרופות האמריקאי לרופאים רבים ברחבי ארה"ב.
בדיקה ממוחשבת של הנתונים של עשרות אלפי חולים בשלושה מרכזים
רפואיים שונים מצאה כי לאמצעים אלו היתה השפעה לא משמעותית על רישום
התרופה לחולים. שנה לפני פרסום האזהרות, אחוז המשתמשים בפרפולסיד
בכל מרכז רפואי אשר לא היה צריך לקבל את התרופה היה: 30% ,26% ו
60%. שנה לאחר פרסום האזהרות האחוזים היו: 28% ,24% ו .58%
פרפולסיד אינה משווקת יותר בארה"ב ובארצות אחרות, אף על פי שמדובר
בתרופה בטוחה כאשר היא ניתנת בצורה הנכונה. מינהל התרופות האמריקני
מזהיר כי ללא שינוי בהתנהגות הרופאים ביחס לאזהרות שהוא מפרסם, הוא
ייאלץ להפסיק את שיווקן של תרופות נוספות, ולדחות אישור של תרופות
חדשות, למרות שבשימוש מושכל בתרופות אלו הן נחשבות בטוחות.
אחת הבעיות היא הקלות בה ניתן לקנות כיום תרופות בשוק החופשי
(בעיקר בארה"ב): דוגמיות, הזמנות דרך האינטרנט, ותרופות הנמכרות
באופן חופשי על המדף בסופרמרקט. הטכנולוגיה השכילה לפשט את אופן
הרכישה: הרוקח סורק בר-קוד של כל תרופה ומחשב את מחיר הקניה, אולם
באותה הקלות המחשב יכול היה להתריע על תגובה מסוכנת עם תרופה אחרת.
החוקרים מסכמים כי יש צורך לפתח דרכים יעילות יותר כדי להשפיע על
רופאים ולהביא לידיעתם את הסיכונים והייתרונות שבשימוש בתרופה
מסוימת. לדוגמה, שימוש בתוכנה אשר תעמוד לעזרת הרופא, תתעדכן
"on-line" ותתריע במקרה של תופעות לוואי, התוויות נגד וכל אזהרה
והודעה חשובה אחרת לגבי תרופה.
[25/12/2000]