היי, אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לפורום, אבל אנסה. ברוך השם אין לי סרטן, אבל אובחנתי עם תסמינים שמאפיינים את סרטן צוואר הרחם. אני עוברת טיפולים והכל בסדר, אבל עדיין חוששת. קשה לי לקיים יחסי מין כי אני כל הזמן מפחדת שאדביק את הבן זוג שלי. איך אני מפסיקה את החששות?
אבא שלי אובחן לפני 4 חודשים. סרטן בכליה וגרורות... עברנו טלטלה מטורפת. לא ידענו ולא הכרנו מקרוב את המחלה הזו. את הכימו התחלנו אופטימיים וכעבור חודשיים נפלו פנינו שאין שום הטבה. עברנו לתרופה חדשה נסיונית. שעולה לנו כבר מאות אלפי שקלים. וזו הראתה הטבה אחת מול החמרה אחרת. אבא כואב וסובל מאוד.. חלש.. אמא שלי מקדישה כל כולה עבורו ועבור תוכנית התזונה שלות איך ברגע אחד החיים שלנו התהפכו על סדרם. ואני סוחבת הרגשה כזו מהתחלה.... שהדבר הזה לא יגמר טוב. בעלי אומר לי לחשוב חיובי ואופטימי.. אבל בבטן שלי מחלחלת התחושה הזו. חוסר אונים מוחלט. אני נשבעת.. לא עובר יום בלי שאשמע על אדם שנפטר מהמחלה. לא רוצה שאבא שלי ימות. לא רוצה. הייתי נותנת הכל לחזור כמה חודשים אחורה ולמחוק את הקללה הזו מהבית שלנו ומהמשפחה המאושרת שלנו.
בת שלום: אכן איבחון של מחלה קשה במשפחה היא טלטלה לכל הסובבים.....הטיפולים הם מורכבים ולא פשוטים. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא קודם כל להבין את האבחנה ואת הצפי הטיפולי- לעיתים חוסר הידיעה הוא האויב הכי גדול שלנו כי אנחנו לא יודעים למה לצפות. תמיד מומלץ לדבר עם הרופאים המטפלים-לקבל את מקסימום האינפורמציה שניתן ואז אשפר לדעת מה באמת מצבו של אבא ואיך להתכונן לבאות- חשוב מאוד ללוות אותו בזמנים כאלו......וחשוב לטפל בתחושות הבטן שלך עם איש מקצוע על מנת לעזור לך למצוא את הכלים להתמודד עם המצב החדש, להתחזק ובכך גם לסייע לאבא.מומלץ ליצור קשר עם האגודה למלחמה בסרטן- הם מקיימים מפגשים עם בני המשפחה ושווה לברר היכן ישנה קבוצה פעילה כעת.כמו כן את יכולה לקבל סיוע דרך הקופה-לבקש הםניה לטיפול פסיכולוגי. גם בפורום הזה, אם תסתכלי בפניות קודמות כתובות ועמותות היכולות לסייע.הרבה בריאות.