חדר כושר למוח: האימונים הקוגניטיביים ששומרים על החדות
במשך מאות שנים, האמונה הרווחת היתה שהמוח לא ניתן לשינוי בגיל הבגרות. בשני העשורים האחרונים, מחקרים רבים מצאו שהמוח ממשיך לייצר קשרים עצביים חדשים לאורך כל החיים ושאפשר לאמן ולשפר אותו קוגניטיבית
במשך מאות שנים, האמונה הרווחת היתה שהמוח שלנו מתפתח בעיקר בשנים הראשונות לחיים, כך שבגיל בגרות, הוא כבר לא ניתן לשינוי. בשני העשורים האחרונים, מחקרים רבים מצאו שהמוח ממשיך לייצר קשרים עצביים חדשים לאורך כל החיים. מחקרים אלו הולידו את גישת הנוירופלסטיות המוחית, שמניחה כי יצירת קשרים עצביים אלו מגנה מפני ירידה קוגניטיבית. לפי גישה זו, באמצעות גירוי מתאים, ניתן אפילו להאט ואף למנוע את הנסיגה הקוגניטיבית שמגיעה עם השנים
פרופ' מרזניץ', מבכירי חוקרי המוח, טוען שהמוח לא מתקבע לעולם, ושיש לו היכולת ללמוד ולהשתנות בכל גיל ובכל שלב בחיים. לכן, אם מאמנים אותו נכון, אפשר לשכוח גם מבלאי. ואכן, מחקרים נוירו-קוגניטיביים הדגימו כי המוח הוא גמיש ואדפטיבי בכל גיל, וכי יש לו יכולת להמשיך להסתגל ולהשתפר בתפקודים קוגניטיביים, לאורך כל החיים.
חדרי כושר למוח
זה מסביר את הפופולריות הגוברות בשנים האחרונות של מכונים לאימון המוח ותוכנות מחשב ייעודיות למטרה זו. מליוני אנשים ברחבי העולם משקיעים את זמנם באימונים אלו, מתוך ציפייה שהם ישפרו את הכישורים המוחיים והיכולות הקוגניטיביות שלהם וכך ימנעו תהליכים טבעיים של נסיגה קוגניטיבית.
אימון המוח משפר מיומנויות קוגניטיביות: מוכח מדעית?
עם זאת, ספקנים - ביניהם מדענים וחוקרי מוח - העלו את השאלה, האם לאימונים אלו יש גופנקא מדעית? האם האימונים אכן משפרים מיומנויות קוגניטיביות כגון זיכרון, קבלת החלטות, קשב וריכוז, התמצאות במרחב, או שמא מדובר בשעשוע ותו לא? שאלה לגיטימית זו הובילה חוקרים רבים לבחון את היעילות תוכנות לאימון המוח באופן אמפירי, באמצעות שימוש במחקרי מעבדה מבוקרים.
והתשובה לשאלה? ובכן, יותר ויותר מחקרים מראים שאימון קוגניטיבי אכן משפר יכולות קוגניטיביות ועוזר למוח. רק בשנה האחרונה נעשו מחקרים רבים שתוצאותיהם עקביות עם ההשערה לגבי השפעתו החיובית של אימון קוגניטיבי על יכולות קוגניטיביות שונות. הנה כמה מהם:
במחקר שביצע חוקר בשם Wolinski ועמיתיו ופורסם ב- 2013 בכתב העת היוקרתי PloS one נבדקה השפעתו של אימון קוגניטיבי על הופעת סימפטומים של דמנציה. בניסוי השתתפו 681 נשים וגברים בשתי קבוצות גיל - 50-64 ו- 65 פלוס. הם חולקו ל- 4 קבוצות - 3 קבוצות ביצעו אימון מהירות ועיבוד וויזואלי במחשב, וקבוצה אחת ביצעה אימון לא ממוקד. המחקר הראה, כי כל 3 הקבוצות הראשונות, שביצעו אימון מהירות ועיבוד וויזואלי, הראו שיפור במדדים קוגניטיביים: מהירות עיבוד, חלוקת קשב, קשב סלקטיבי, קשב וויזואלי, גמישות מחשבתית וכישורים ניהוליים.
יותר מכך, נמצא שהאימון המשיך להשפיע עד 6 שנים בדחיית הופעת סימפטומים של דמנציה.
מחקר נוסף שבחן את ההשפעה של אימון קוגניטיבי על דמנציה ואלצהיימר נערך בישראל בשנת 2013 על ידי חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המחקר מתאר את המנגנונים הביולוגיים שאחראים לקשר שנמצא במחקרים רבים בין סביבה מנטלית עשירה בגירויים לבין עיכוב בהתפתחות מחלת האלצהיימר. במסגרת המחקר, השוו החוקרים את כמות המיקרו-רנא, המולקולה האחראית על בקרת החלבונים בתא, אצל עכברים בריאים ועכברים החולים באלצהיימר.
נמצא שחשיפה לסביבה מועשרת בגירויים הובילה לירידה בביטוי רצפי המיקרו-רנא, וכתוצאה מכך לעלייה בכמות החלבונים שעשויה לשפר את הפעילות העצבית במוח. רצפים אלה לא היו ידועים קודם למדע, ובעתיד עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של המחלה.
חוקר בשם Anguera ועמיתיו ערכו בשנת 2013 מחקר שבחן את ההשפעה של אימון באמצעות משחקי וידאו על יכולות קוגניטיביות. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature. האימון נערך על קבוצת מבוגרים בגילאי 60-85 שהתאמנו במשך חודש, שלוש פעמים בשבוע, אימון שנמשך שעה. נמצא שביצועי הנבדקים המבוגרים שהתאמנו היו טובים יותר מאלו של צעירים בשנות העשרים לחייהם שלא התאמנו!
החוקרים מצאו שהשיפור נשמר גם חצי שנה לאחר תום המחקר. האימונים שמו דגש על ביצוע מספר מטלות במקביל (מולטי-טסקינג), ואכן בקרב הקבוצה שהתאמנה הושג שיפור ניכר בתחום זה. מעבר לכך, נצפתה עלייה ביכולות קוגניטיביות נוספות, כלומר שיפור בזיכרון וביכולת הריכוז, אף שיכולות אלה לא אומנו בצורה ישירה.
מחקר נוסף שבחן את ההשפעה של משחקי וידאו באמצעות שימוש ב- MRI (סריקות תהודה מגנטית) נערך במכון - Max Planck Institute for Human Development בשנת 2013. במחקר זה נמצא כי אצל נבדקים ששיחקו במשחקי וידאו הייתה עלייה בכמות החומר האפור במח, באזורים ספציפיים האחראים על יכולות קוגניטיביות שונות, כמו התמצאות במרחב, יצירת זיכרונות, תכנון אסטרטגיות וכישורים מוטוריים עדינים.
במהלך המחקר התבקשו הנבדקים לשחק במשחק הוידאו הקלאסי "סופר מריו 64" למשך חצי שעה ביום, במשך חודשיים. בתום תקופת האימונים, נלקחו סקירות MRI מהנבדקים והושוו לקבוצת הביקורת. אצל הנבדקים ששיחקו, נמצא גידול בכמות החומר האפור באזור ההיפוקמפוס הימני, הפרקורטקס הימני ובסרבלום, אזורים מוחיים האחראים בין השאר על התמצאות מרחבית, זיכרון, תכנון אסטרטגי ויכולות מוטוריות של הידיים.
תוצאה מעניינת נוספות, היא שההשפעה היתה רבה יותר ככל שהרצון והנכונות של הנבדקים לשחק במשחק היתה גדולה יותר. על כן, החוקרים מניחים כי משחקי וידאו יכולים גם להועיל טיפולית לאנשים הסובלים מהפרעות מנטליות הכוללות שינוי בנפח אזורים במוח, כמו אלצהיימר.
מחקר שפורסם בינואר 2014 בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מצא כי אימון קוגניטיבי קצר-מועד משפר את התפקוד היומיומי של בני הדור השלישי באופן ממושך. משתתפי המחקר הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, ודיווחו כי הם מבצעים מטלות יומיומיות חשובות ביתר קלות עד 10 שנים לאחר האימון, בהשוואה לקבוצת ביקורת של מבוגרים שלא התאמנו.
הממצאים מראים כי התערבות מועטה באימון הכישורים הקוגניטיביים יכולה להשאיר אפקט ארוך טווח מעבר למצופה ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הטבעית השכיחה בגילאים מתקדמים. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה מבין המתאמנים קיבלה "מנת חיזוק" של אימונים נוספים במהלך 3 השנים שחלפו מאז האימון הראשון (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות).
אם טרם השתכנעתם שאימון קוגניטיבי מקבל הכרה בקהילה המדעית, לאחרונה, באופן תקדימי למדי, תאגיד התרופות העולמי פייזר הסכים לראשונה לבדוק את השימוש במשחק וידאו לטלפונים סלולריים שפותח ע"י Akili interactive labs לגילוי סימנים מקדימים של אלצהיימר. הניסוי הקליני, שיכלול 100 משתתפים, יבדוק יכולות קוגניטיביות בקו ההתחלה ולאחר חודש של שימוש במשחק. המשחק מעוצב לכמת ולשפר את יכולת המשתמשים להתמודד עם התערבות קוגניטיבית – הסחות דעת והפרעות המשפיעות על יכולת הריכוז, תכנון וקבלת ההחלטות. קושי ביכולת עיבוד ההפרעות היא סימפטום המקושר עם מחלות ניווניות כמו אלצהיימר. לפי גורמים בכירים בפייזר, זהו כלי חשוב מאד בהתקדמות של מחקרי אלצהיימר, ויש לראות בו כלי טיפולי.
אימון המוח הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות מתוך הבנה כי נסיגה קוגניטיבית אינה גזר דין הכרחי. יותר ויותר אנשים נעשים מודעים למצב הקוגניטיבי שלהם ופועלים כדי לשמר את היכולות שלהם. הבשורה המשמחת היא, שלא מדובר רק ב"אימוני שעשוע". גם אם נדמה שהאדם רק משחק במשחק וידאו, הוא למעשה בונה קשרים חדשים במוח.
מאת: ד"ר (PhD) אלי גל, מנהל מכון בריין-טריין