רעלת הריון מעלה את הסיכוי למחלות לב וכליות

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מביה"ח "סורוקה" ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ורואה אור במגזין הרפואי "HEART", מוכיח כי הסיכויים למחלות לב וכליות בטווח הארוך גדלים משמעותית בהתאם למספר אירועי רעלת הריון ומידת חומרתם

רעלת היריון הינה מחלה רב-מערכתית שהגורמים לה אינם ידועים במלואם. היא מופיעה בתקופת ההיריון, מתאפיינת ביתר לחץ דם והופעת חלבון בשתן. המחלה עלולה להיות קשה, כלומר, להוביל לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, מוח, שלייה, דם וכבד, לתחלואה ואף לתמותה של האם או העובר. 

התסמינים האופייניים של מצב קשה של המחלה כוללים כאבי ראש, טשטוש הראייה, כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע במקרים חמורים של רעלת הריון מכונה אקלמפסיה, וכולל פרכוסים, בדומה להתקף אפילפטי. גורמי המחלה אינם ידועים במלואם, אך מאמינים כיום שחומר המופרש מהשלייה לגוף האישה הוא הגורם להופעת המחלה.

במצב של רעלת היריון כלי הדם אינם מתרחבים כמו שצריך, מה שעלול לגרום לזרימת דם פחותה לשליה ובהמשך החיים לאיברים נוספים ולגרום להפרעת יתר לחץ דם כרונית. בנוסף, רעלת עלולה להיגרם מנזק שקיים בדופן כלי דם, ובהמשך החיים אותו דופן פגום עלול להפוך מצע לשקיעת כולסטרול בלתי תקינה.

מחקר חדש שנערך בשיתוף חוקרים מביה"ח סורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון הדגים לראשונה קשר ישיר בין חומרת הרעלת ההריונית ומספר האירועים של תופעה זו לבין תחלואה לבבית וכלייתית ארוכת טווח. 

המחקר שנערך על ידי ד"ר רועי קסוס ופרופ' אייל שיינר, מנהל יולדות ד' וסגן מנהל ביה"ח סורוקה, יחד עם פרופסור אילנה שהם-ורדי ומר רוסלן סרגיינקו מאוניברסיטת בן-גוריון, פורסם החודש בכתב העת הרפואי HEART. 

החוקרים עקבו אחרי כ- 100,000 נשים, שילדו בין השנים 1988 ו - 2012. בקרב 7,824 נשים מתוך כלל המשתתפות במחקר תודעו אירועים של רעלת הריונית לפחות באחד מההריונות שלהן. 

החוקרים בחנו שכיחות מחלות לבביות במעקב ארוך טווח ומצאו כי שיעור המחלות הלבביות ארוכות הטווח היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 4.6%) לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 2.7%). כמו כן, שיעור מחלות הכליה לאורך המעקב היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 0.3%) לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 0.1%).

החוקרים מצאו גם קשר ישיר בין מספר האירועים של רעלת הריונית לבין תחלואה לבבית (2.7% בקרב נשים ללא רעלת, 4.4% בקרב נשים עם אירוע בודד של רעלת הריונית, לעומת 6% בקרב נשים עם שניים ויותר אירועים של רעלת הריונית).

גם כשנבחנה חומרת הרעלת נמצא קשר ישיר לתחלואה לבבית: שיעור התחלואה הלבבית היה 4.5% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 5.2% אצל נשים עם קדם רעלת קשה ו-5.7% אצל נשים עם אקלמפסיה (רעלת עם פרכוסים).

קשר ישיר נמצא גם בין חומרת האירועים לתחלואה כלייתית: שיעור התחלואה הכלייתית היה 0.2% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 0.5% אצל נשים עם קדם רעלת קשה ו-1.1% אצל נשים עם אקלמפסיה (רעלת עם פרכוסים).

פרופ' אייל שיינר, סגן מנהל ביה"ח סורוקה, מסכם כי "לא ניתן לנתק את תקופת ההיריון מיתר החיים. נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי על מנת לאתר בעיות יתר לחץ דם בזמן בשל העלייה בסיכונים ארוכי טווח הלבביים וכלייתיים. הדבר בעל חשיבות קריטית לצורך מניעה של תחלואה זו".