פרפור פרוזדורים: מתי רצוי לבצע אבלציה ניתוחית?

פרפור פרוזדורים (עליות הלב) היא הפרעה במערכת החשמלית של הלב, ממנה סובלת כ-2% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. שכיחותה של המחלה עולה עם הגיל, כך שמגיל 75 ומעלה הסיכוי עולה ל-5%, ומגיל 80 ל-10%. לבד מהיותה הפרעה בלב, פרפור פרוזדורים היא תופעה מסוכנת שמעלה את הסיכון לשבץ מוחי פי כמה ביחס למי שאינו סובל מהפרעה זו.

קראו עוד: האוייב השקט שלקח את איינשטיין: הכל על מפרצות באבי העורקים

בשל העלייה בתוחלת החיים, האוכלוסייה המבוגרת גדלה ולכן הבעיה משמעותית יותר משהייתה לפני 20 שנה. במקביל עולה המודעות לאיכות חיים ואנשים בגילאי ה-70 פלוס מרגישים שזו תקופה בה הם יכולים לטייל, לבלות ולהנות. על מנת לעשות זאת – הם צריכים להרגיש טוב, וזה מביא אותם לחפש פתרונות לתחלואה. החדשות הטובות: בארץ, הסיכוי לתיקון ההפרעה באבלציה ניתוחית עומד על כ-85% גם אצל אלו הסובלים מפרפור קשה ומעל 90% במקרים קלים יותר.

האם פרפור פרוזדורים הינו מצב מסוכן?

במקרים מסויימים, החולים חיים זמן רב עם פרפור פרוזדורים ולא סובלים מסיבוכים כלל. עם זאת, מדובר בתופעה מסוכנת ורבת סיבוכים, בייחוד כשנמנעים מלטפל בה בזמן. אחד הסיבוכים הנפוצים והמסוכנים ביותר כתוצאה מפרפור פרוזדורים הינו אירוע מוחי (שבץ). לעתים, קריש דם שנוצר בעלייה השמאלית של הלב "עף" למוח. תופעה זו, המכונה תסחיף, גורמת לאירוע מוחי ונפוצה במצב של פרפור. כשמדובר באירוע מוחי חמור הוא עלול לגרום לנכות קשה. 

כמו כן, במקרים רבים פרפור פרוזדורים גורם לאי ספיקת לב ולבעיה בתפקוד לב. בעיות אלה עשויות להיווצר כתוצאה מהתרחבות החדרים של הלב, מאי ספיקת מסתמים, וכן משום שפרפור במקרים רבים גורם לדופק מהיר ולא סדיר. ירידה בתפקוד הלב הינה תופעה שמסכנת חיים וגורמת לנכות. 

באיזה אופן התופעה פוגעת באיכות החיים?

התדירות וחומרת ההפרעה משתנות מאדם לאדם, ולכן היא משפיעה על חיי היומיום של כל חולה באופן אחר. חלק מהחולים לא חווים התקפים כלל וחיים עם המחלה ב"שלום" יחסי. אחרים סובלים מהתקפים בתדירות נמוכה מאוד (למשל אחת לחצי שנה) וישנם חולים הסובלים מהתקפים תכופים – מספר פעמים בשבוע ואפילו ביום. ככל שעובר הזמן חלה החמרה במחלה וההתקפים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר ויותר. 

במקרים בהם החולה סובל מהתקפים איכות חייו נפגעת באופן ניכר: החולה חיי בחשש תמידי מפני ההתקף הבא, הוא לא יודע איך ומתי זה יגיע והדבר גורם לחרדה ומתח רב. 

מתי רצוי לפנות לטיפול?

פרפור מתבטא בדופק לב לא סדיר, זיעה וירידה בלחץ הדם. התקף פרפור שנמשך למעלה מ-48 שעות יכול לגרום להיווצרות קריש דם ולכן חשוב לגשת לבירור רפואי באופן מיידי. באופן כללי, ככל שהתופעה נמשכת זמן רב יותר – כך קשה יותר לטפל בה. לעתים, לאחר שלושה שבועות מהתפרצות המחלה מתפתחת אי ספיקת לב, לכן חשוב להיות מודעים לסימנים ולגשת לטיפול בזמן.  

כיצד מטפלים בפרפור הפרוזדורים?

ישנן מספר שיטות טיפול לבעיה: במקרים קלים יינתן טיפול תרופתי או מכת חשמל. מקרים קשים, או כאלה שטיפול תרופתי אינו יעיל עבורם, מטופלים באבלציה הנעשית בצנתור או בניתוח לב. טיפול מוצלח ואפקטיבי יכול לשפר את תפקוד הלב, להסדירו ולהחזירו לנורמה. 

מהי אבלציה?

אבלציה היא טיפול בהפרעות קצב נשנות על ידי גרימת "צלקות" על העליות של הלב, ובייחוד על גבי פרוזדור שמאל, בהליך המכונה מייז (מבוך). היות והפרעה בקצב הלב היא הפרעה חשמלית, כאשר גורמים לשינויי מוליכות בדופן הלב ניתן להשפיע על הפרפור. צלקת פועלת כמבודד חשמלי בגלל שהמוליכות חשמלית שלה נמוכה מאוד. לכן, לאחר ביצוע צריבה מתוכננת של צלקות (אבלציה), זרימת החשמל מתבצעת רק לאורך הצלקת וכך יש ביכולתה לבודד את הפרפור.

קראו עוד: 23 מאכלים שיצילו לכם את הלב

ניתן לבצע אבלציה באמצעות צנתור, שיטה שנחשבת לפחות פולשנית, אך מניבה תוצאות טובות בעיקר במקרים קלים, או באמצעות ניתוח – שיטה שנחשבת ליעילה במקרים קשים יותר. לרוב, טיפול בפרפור פרוזדורים הוא הליך נלווה לניתוח בעקבות בעיות לב אחרות, כגון ניתוח מעקפים, החלפת מסתם ועוד. אך חשוב להדגיש שגם במקרים קשים של פרפור, יש מקום לעשות ניתוח - גם אם אין סיבה נוספת. בשנים האחרונות, מבוצעים יותר ויותר ניתוחים לטיפול בפרפור בלבד, כאשר לרוב, מדובר בניתוח קטן, הניתן לביצוע באופן זעיר פולשני דרך חתך קטן מהצד.

אחוזי התחלואה בקרב הסובלים מפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח הינם נמוכים מאוד. בכ-90% מהחולים נשמר קצב לב תקין בחמש השנים הראשונות שלאחר הניתוח, ותוצאותיו נשמרות בכ-70% מהחולים לאחר חמש שנים. כך שעל אף הפעולה הכירורגית והפולשנית  – מדובר בטיפול שמניב את התוצאות הטובות ביותר.