אוטיזם: הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה

ילדים בעלי עיקוב התפתחותי יביעו עניין מופחת בסביבתם, ימעיטו בפעילויות הדורשות יוזמה אישית 

 3. קושי בתקשורת ובמוטוריקה

 זכרו, לא כל עיכוב התפתחותי יאובחן כאוטיזם. קשיים רבים מקורם באיחור סביר המצטמצם ונעלם בשנות החיים הראשונות. עם זאת, חשוב לעקוב אחר הילד ואם הבחנתם באחד מהסימנים הללו או שאינכם בטוחים, אל תהססו לפנות לרופא התפתחותי בכל שאלה בנושא.

קראו עוד: בעקבות תגלית החוקרים הישראלים: כיצד מאבחנים אוטיזם? 

אובחנו, מה עכשיו?

אבחון רשמי לאוטיזם מבוצע בישראל על ידי פסיכיאטרים או נוירולוגים, ולאחרונה גם על ידי פסיכולוגים קליניים. האבחון מתבסס על ספר האבחנות הפסיכיאטרי 5DSM ומסתמך על ראיונות עם ההורים והצוות החינוכי, תצפיות ואינטראקציה עם הילד. נבדקים העונים על מספר קריטריונים ומקבלים את האבחנה.

 המאובחנים עם אוטיזם מוכרים כבעלי נכות של 100% והם זכאים לקצבה קבועה מטעם ביטוח לאומי וסל טיפולים מורחב מטעם קופות החולים לטובת טיפולים פרא-רפואיים שונים. בנוסף זכאים להנחה בארנונה, חשמל, תו נכה ועוד הטבות המתעדכנות מעת לעת.

 מסגרת חינוכית טיפולית

מתוקף האבחון ישנן החלטות רבות שמונחות על כתפי ההורים. העיקרית שבהן היא ההחלטה בעניין המסגרת החינוכית טיפולית. ככלל, המסגרות לחינוך מיוחד נמצאות בפיקוח בכל גיל וזאת בשונה ממערכת החינוך הרגילה, בה הפיקוח מתחיל בגיל שלוש. האפשריות העומדות בפני ההורים בטרם מלאו לילדם שלוש שנים הם מעונות יום שיקומיים העובדים בגישות טיפול שונות (בדרך כלל התנהגותית או דינאמית) או לחילופין גן פרטי עם תוכנית טיפול תומכת.

אחת לשנה נערכות ועדות השמה לילדים בגילאי שלוש ומטרתן להחליט על המשך דרכו הלימודית של הילד. האפשרויות העומדות בפתחן הן: מסגרת חינוך רגילה עם מסגרת משלבת או מסגרת חינוך מיוחד לשפה ותקשורת. ההחלטה מתקבלת על פי המלצת הצוות החינוכי המכיר את הילד. גם להורים משקל לא מבוטל בהחלטה ועל כן מומלץ להגיע מגובשים לוועדה, עם טיעונים תומכים ואף להביא איש מקצוע חיצוני התומך בעמדה זו.

אינטנסיביות הטיפול בשעות הפנאי 

החלטה משמעותית נוספת היא אופן ואינטנסיביות הטיפול במסגרת שעות הפנאי ומעבר למסגרת החינוכית. יש המצדדים במתן טיפול אינטנסיבי ברוב שעות ערותו של הילד. טיפולים אלו מותאמים אישית לקשייו של המטופל ומבוצעים על ידי אנשי מקצוע מקשת רחבה של תחומים: טיפולי שפה על ידי קלינאי/ת תקשורת, פיזיותרפיה, טיפול התנהגותי בייתי, שחייה, רכיבה טיפולית ועוד. האחרים מסתפקים בסל הטיפולים לו זכאי הילד במסגרת החינוכית בה הוא נמצא.

 לאחר האבחון מומלץ ללקט מידע ולסננו בהתאם למקרה הפרטי שלכם. לעיתים עצה מהורה ותיק, פגישת ייעוץ עם איש מקצוע מנוסה או למידה עצמאית יכולים להביא לקבלת החלטה משמעותית העשויה להשפיע על המשך דרכו והתקדמותו של הילד.

זכרו, האבחנה היא לכל החיים, מדובר בהליך ארוך עם הצלחות וקשיים בדרך. הכירו את הלקות לעומקה, היו מעורבים, אל תחששו לשאול שאלות קשות, מצו את זכויותיכם, תכננו את העתיד באופן מציאותי ושמרו על עצמכם. אחרי הכל, הילדים הללו תלויים בכם.

גילי יהב , מנתחת התנהגות מוסמכת BCBA, MA, דוקטורנטית במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל