3 טיפולים רפואיים מוזרים מן העבר

הכמיהה האנושית לחיות ברווחה, הובילה אותנו למאות שנים של חיפוש ומחקר אחר טיפולים רפואיים. עבודה קשה, חשיבה עמוקה וסרנדיפיות (תגלית לא מכוונת), היו לשילוש הקדוש שהביא את האנושות להתפתחות הרפואה המודרנית, שעדיין ממשיכה, ותמשיך, לחפש טיפולים, כל עוד קיימות מחלות. הנה 3 דוגמאות מההיסטוריה של הרפואה המודרנית, שנראים היום לא פחות ממוזרים.

חוקן באמצעות עישון טבק

בסוף המאה ה-17 הטבק הגיע לחופי אנגליה מאמריקה. יחד איתו הגיע גם הרעיון ששימוש בטבק לצורך חוקן עשוי לרפא מגוון רחב של מחלות. כפי שמשתמע משמו, חוקן עשן טבק היה כרוך בנשיפת עשן טבק לרקטום של החולה.

השימוש הראשוני של חוקן עישון טבק היה לצורך הצלת אנשים שנפלו לנהר התמזה וכמעט טבעו. האנגלים האמינו שהשימוש בחוקן עשוי לחמם את הטובע ולהמריץ את מערכת הנשימה שלו, וכך הוצבו לאורך הנהר ערכות החייאה ובסמוך אליהן ערכות חוקן.

בהמשך, חוקן עישון טבק נתפס כטיפול יעיל כמעט לכל דבר, החל מכאבי ראש וכאבי בטן, וכלה בבעיות בבלוטת התריס ובכולרה. רק בתחילת המאה ה-18 החל הטיפול לדעוך, עם הגילוי כי טבק מזיק לבריאות הלב.

הלבנת שיניים באמצעות שתן

בתקופה הרומית אנשים הגיעו למשתנות ציבוריות כדי לאסוף שתן. לנוזל הזהוב היה ערך רב והוא נחשב לבעל איכויות רבות, במקומות מסוימים אף נדרש תשלום עבורו.

רבים מהשימושים בשתן לא היו קשורים כלל לרפואה, למשל לצורך לריכוך עור, אך שימוש אחר פופולרי נועד לצורך הלבנת שיניים. האמוניה שבשתן, עזרה לכאורה לנקות את הכתמים שבשיניים. השארת שתן למשך זמן גורמת לו להפוך לאמוניה, שהיא סוכן הלבנה אנטי-בקטריאלי המשמש לניקוי מוצרים ביתיים, וכאן כנראה נעוץ המקור לרעיון המוזר.

קראו עוד: העתיד כבר כאן: הכל על רפואה מותאמת אישית

לא רק הרומאים השתמשו בשיטת הלבנת השיניים הזו. במהלך ההיסטוריה האנושית נעשה שימוש בשתן בתרבויות שונות ואף היום, ישנם אנשים שמתפתים לנסות זאת. עם זאת, חשוב לציין שלא מומלץ לנסות את זה בבית, הרפואה כיום אינה תומכת בשיטה זו להלבנת שיניים.

הרואין לטיפול בשיעול

שיעול היא תופעה נפוצה ומטרידה מאוד, שלעיתים אף יכולה להרוס את היום. בשל כך, במשך מאות שנים מדענים חיפשו תרופות לעצירת השיעול, אך ספק אם אלו הצליחו אפילו להרגיעו מעט.

אחת ההמצאות, של חברה גרמנית בשם באייר עשתה שימוש במרכיב חזק במיוחד – הרואין. המטרה הייתה להחליף את האופיום, שכבר היה ידוע לשמצה כסם ממכר. בשנים 1898-1910, תרופת OTC  (ללא מרשם) זו שווקה כטיפול בשיעול עם "תחליף לא ממכר למורפיום". אך עד מהרה הרואין גם התגלה כסם ממכר ובשנת 1924 ה-FDA אסר על מכירה, ייבוא וייצוא שלו.והאם אכן הרואין עבד טוב יותר מתרופות OTC שקיימות היום? התשובה היא לא.