האם נמצאה דרך לטשטוש זיכרונות רעים?
זיכרונות טראומתיים עלולים להשפיע על איכות החיים שלנו ולהפוך למחשבות המובילות לחרדה ולמצוקה. חוקרים בחנו אפשרויות לטשטוש זיכרונות מסוג זה כדי להפחית את השפעתם הרגשית. הפרטים בכתבה
אנשים רבים שעברו חוויות טראומטיות, מוצאים שהזיכרונות מלווים אותם גם זמן רב אחרי הטראומה. חשיפה לטראומה עלולה להוות טריגר למספר בעיות נפשיות ורגשיות, בהן פוסט טראומה (PTSD) והפרעות חרדה.
הדרכים לטפל באנשים החווים השפעות ארוכות טווח של טראומה כוללות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וסוגים אחרים של פסיכותרפיה, כמו גם תרופות לטיפול בתסמינים של דיכאון וחרדה.
עם זאת, מספר הולך וגדל של חוקרים מחפשים אחר דרכים שישפיעו על הזיכרונות הטראומתיים שהביאו למצוקה של המטופל. כך למשל במחקר חדש ומשולב של 5 מוסדות מ-3 מדינות שונות (ספרד, הולנד, ארה"ב), אשר חיפש דרך חדשנית שתחליש את הזיכרונות שגורמים למצוקה ובכך יופחתו ההשלכות הפסיכולוגיות שלהן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Science Advances.
האם ניתן לשלוט בזיכרונות מבוססים?
לטענת החוקרים, טיפול יעיל בהפרעות הקשורות לטראומה עשוי להפחית באופן סלקטיבי את הזיכרונות הפתולוגיים והחודרניים הללו. לטענתם, כיום הדעה הרווחת במחקר הזיכרון היא שזיכרונות מבוססים הם יחסית קבועים ולכן אינם ניתנים בקלות לשינוי. ועדיין, במחקר שלהם, החוקרים הראו שהשפעה על זיכרונות מטרידים היא בהחלט אופציה.
בשלבים הראשונים זיכרונות אינם יציבים ובעלי רגישות להתערבות חיצונית, למשל של טיפול בנזעי חשמלי או אנסתזיה (אלחוש), אך עם הזמן הם מתייצבים ומתגבשים בזיכרון, ולאחר שהזיכרונות התבססו הם כבר אינם ניתנים להפרעה או לשינוי.
עם זאת, החוקרים שבמחקרי עבר שביצעו ניסויים על מודלים של חיות הראו שהפעלה מחדש של זיכרון שכבר התבסס יכולה, לטווח הקצר, להפוך אותו ל"פגיע" לשינוי חיצוני. בהסתמך על ראייה זו, החוקרים החליטו לעבוד עם קבוצה של משתתפים, ולבחון התערבות שהם ביססו על פרופופול, תרופה לאלחוש/הרדמה.
המחקר בחן אפשרות לטשטוש זכרונות רעים באמצעות תרופה לאלחוש/הרדמה
אלחוש מתוזמן פועל על זיכרונות רעים
למחקר הנוכחי גויסו 50 משתתפים בריאים שהחוקרים הטעימו בהם זיכרונות לא רצויים בכך שביקשו מהם לצפות בשתי מצגות בעלות תוכן שלילי. כדי להפעיל מחדש את הזיכרונות הרעים אצל המשתתפים, החוקרים הזמינו אותם שוב כעבור שבוע והראו להם מצגת אחת מתוך ה-2, תוך שהם שואלים אותם שאלות ממוקדות.
ברגע שהמשתתפים התחילו להיזכר בזיכרונות הלא רצויים, החוקרים אלחשו אותם עם פרופופול, הרדמה שעשויה להיות לה השפעה פוטנציאלית על הזיכרון. לאחר מכן החוקרים חילקו את המשתתפים לאחת משתי קבוצות: אנשים בקבוצה הראשונה עשו מבחן להערכת הזיכרון שלהם לפי הסיפורים שהוצגו בשתי המצגות 24 שעות לאחר הזרקת הפרופופול; אנשים בקבוצה השנייה שעברו בדיוק את אותו המבחן, אבל מיד לאחר שקבלו פרופופול.
החוקרים טוענים כי האלחוש לא הביא לשינוי מידי, אך 24 שעות לאחר מכן הוא פגם בזיכרון הטעון מהמצגת. במילים אחרות, יממה לאחר התערבות של אלחוש נראתה יעילות בהפרעה של התגבשות הזיכרונות הרעים שהחוקרים ביקשו מהמשתתפים לזכור.
החוקרים מאמינים שהם מצאו דרך לא פולשנית יחסית לעמעם זיכרונות שליליים ולהפחית את ההשפעות הפסיכולוגיות הנובעות מכך. כעת, יש להמשיך ולחקור ובעתיד אף לנטר את הפעילות המוחית של המשתתפים בזמן קבלת הטיפול, כדי להעריך את המינון הטוב ביותר לחומר האלחוש.