בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

דיספלזיה היא בעיה התפתחותית של המוח, שיכולה ללוות בעיות שונות. מדובר בממצא לא ספציפי, וכן שאר הממצאים אינם ספציפיים ואינם מתאימים לתסמונת מוכרת; עם זאת הם בהחלט יכולים ללוות בעיות התפתחותיות שונות. לגבי ה EEG לצערי איני מבינה בזה. אני ממליצה להמשיך את הבירור אצל רופא נוירולוג ילדים, שאולי ייתן פירוש לממצאים שנתגלו ב EEG

CA-125 הוא סמן מטבולי אשר שייך לקבוצה רבגונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני. לבדיקת סמן זה רגישות וספציפיות גבוהות לגידולים של השחלה. עם זאת, רמת CA-125 יכולה להיות גבוהה בשל מגוון סיבות נוספות שאינן קשורות לסרטן, והיא אינה מספיקה כדי לאבחן סרטן. לכן לא ניתן לומר דבר לפני שתהיה תשובה של ביופסיה (דגימת רקמה) מהגוש שנמצא ברחם. לפי התשובה ניתן יהיה להחליט על אופן הטיפול. בדיקת CA-125 אינה נותנת מידע נותנת מידע על התפשטות של גידול. כדי לבדוק זאת יש להשתמש בבדיקת CT. ד"ר שירי אורי - אינפומד

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שבדקו את ההשפעה של מריחואנה על מחלת האפילפסיה - הגיעו למסקנות סותרות. לא קיימת כיום אינפורמציה מספקת כדי לקבוע אם שימוש במריחואנה, באופן כרוני או לעיתים - משפיע על תדירות ההתקפים הפרכוסיים. חלק מן המחקרים הדגימו כי למריחואנה יש אפקט אנטי-אפילפטי, אך ייתכן כי האפקט הזה בא לידי ביטוי רק בחולים עם התקפים חלקיים (partial) או טוניים-קלוניים. בחלק מן המחקרים שנעשו על בעלי חיים, מריחואנה מורידה את הסף לפרכוס, וכך מעלה את תדירות ההתקפים. גם הפסקת שימוש במריחואנה עשויה לעורר התקף. מריחואנה עשויה לפגוע באופן זמני בזיכרון לטווח קצר, ובדומה לאלכוהול שימוש בה עשוי להוריד את ההיענות לטיפול התרופתי. עם זאת, שימוש במריחואנה הוא כנראה שכיח בקרב חולים אפילפטיים. במחקר שהתבצע בקנדה, ובדק את הרגלי עישון המריחואנה של חולי אפילפסיה נמצא כי 21% השתמשו במריחואנה בשנה החולפת, ומרבית החולים דווחו על שיפור בתדירות ההתקפים. באשר לשילוב בין דפלפט ומריחואנה - השילוב אינו מומלץ, ויש להימנע מעישון מריחואנה בזמן שימוש בדפלפט. ד"ר ליה עשת - אינפומד

כדי לזרז את ההחלמה יש לנוח ו/או לעשות ספורט שאינו עובד על כוח הכובד כמו שחיה, ולהימנע מפעילות הגורמת לכאב. רכיבה מתונה על אופניים זה בסדר אבל ספינינג עם הישענות על הרגליים אינו מומלץ. זמן מנוחה סביר הוא 6-8 שבועות ולאחריו יש לחזור לפעילות מלאה בהדרגה.

התשובה היא לא. מבין שתי התרופות שהזכרת, אין אחת שיעילה יותר מהאחרת. יעילות הטיפול תלויה בתגובת המטופל המסויים, ועד היום אין מחקר שמוכיח יתרון של ויאפקס מהסיבה של השימוש שלה בשני מנגנונים לעומת אחד. נוגדי דיכאון גם מקבוצת ה- SSRI וגם מקבוצת ה- SNRI משמשים לטיפול בכאב. שוב, ההחלטה אם תרופה אחת יעילה יותר מהשנייה מתקבלת לפי שיקולים הקשורים למצבו של המטופל האינדיבידואלי. יש לציין כי בקבוצת ה- SNRI, שאליה שייך ויאפקס, ישנם תכשירים נוספים המומלצים לטיפול בכאב, כגון התרופה סימבלטה. ויאפקס איננו התכשיר היחיד המומלץ להתוויה זו. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

נוירומה הוא גידול שפיר שצומח מן הציפוי הסיבי של עצב היקפי, ובדרך-כלל אינו גורם לתסמינים. כאשר הוא מתפתח ממעטפת שורש העצב, הוא גורם כאב ולוחץ על חוט השדרה. שיטת הטיפול המומלצת תלויה בגודל הנוירומה. ניתן לטפל בבעיה על ידי הקרנה לאזור או על ידי הוצאת הגידול בניתוח. שתי האפשרויות כרוכות בסיכונים. בניתוח - דימום, פגיעה בעצב וזיהום. בהקרנה - תופעות הלוואי של ההקרנה. באופן כללי, רצוי לנתח אם מדובר בגידול יחסית גדול, וההקרנה עדיפה כאשר מדובר בנוירומה קטנה. לצערי, לא ידוע לי גודל הגידול אצלך, ולכן לא אוכל לייעץ לכאן או לכאן. נסה לקבל הסבר מהמנתחים מדוע עדיפה שיטה זו או אחרת, וזה יעזור לך להחליט. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

. MRI היא בדיקה שאינה משתמשת בקרינה אלא בשדה המגנטי של מולקולות המים בגוף. אנא ראה תשובה קודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_092101_1.htm

מומחה לכירורגיה כללית

את ההחלטה לגבי הצורך בעקירת שן בינה ניתן לקבל על ידי הבדיקה הקלינית של הפה ולפי הצילום הפנורמי. צילום CT מטרתו לקבל מידע מדוייק יותר לגבי קרבת השן לתעלה בה עובר העצב של הלסת התחתונה, ומכך להעריך את הסיכוי לפגיעה בו. קרינת ה-CT לשיניים היא נמוכה מבבדיקת CT רגילה. צילום MRI אינו מתאים למקרים כאלה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

CPA הוא קיצור של Cerebellopontine Angle, או בתרגום חופשי לעברית: הזווית שבין הצרבלום (המוחון, המוח הקטן), לפונס (החלק העליון של גזע המוח). הנקודה האנטומית הזו היא נקודה בה שכיח שמופיע גידול שפיר הנקרא Acoustic Neuroma. ככל הנראה, בדיקות השמיעה שביצעת העלו חשד לקיומו של גידול כזה, ולכן הופנית לבדיקת MRI. גידול זה הוא גידול שפיר לחלוטין, שגדל מאוד לאט. אם אינו לוחץ על חלקים של המוח וגורם לסימפטומים קלים בלבד, לרוב אפשר רק לעקוב אחר התקדמותו ללא טיפול. אם הוא גורם לסימפטומים משמעותיים או אם הוא גדל מהר, לעיתים ממליצים על ניתוח. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד