בדיקת שינה (sleep test)

התופעות שאת מתארת אינן נפוצות עם השימוש בתרופה, אך מאחר שרמוטיב הוא כדור שאינו מרדים, אלא שומר על עירנות, הוא יכול לגרום לחלומות חיים למי שנוטל אותו סמוך לשינה. לכן ממליצים ליטול רמוטיב בבוקר או בצהריים (2 כדורים ביחד בבוקר, או שני כדורים ביחד בצהריים, לאחר אוכל). החלומות הם מנגנון של הנפש לאזן את עצמה ואין בהם כל רע, להיפך. יתכן שכעת עולים בהם יותר תכנים מהתת-מודע. אני משוכנעת שעם הזמן התופעה תירגע, וזו אינה סיבה להפסקת התרופה. שיפור מרבי צפוי לאחר שישה שבועות של טיפול. מובן שאם אינך מרגישה טוב, או אם מתרחש דבר מה חריג, יש לפנות לייעוץ אצל רופא המשפחה. אבל החלומות אינם סימן רע, ולכן אני ממליצה לך להמתין בסבלנות, ומאחלת לך שיהיה שיפור ניכר בהרגשתך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

הפרעת שינה זמנית עשויה שלא לדרוש טיפול, שכן ההתקפים אורכים רק מספר ימים בכל פעם. לדוגמא, אם הפרעת השינה מקורה בשינוי בלוח הזמנים של הערות והשינה, כמו במקרה של יעפת, לרוב יחזור שעונו הביולוגי של האדם לתקנו מכוח עצמו.

יש אנשים הסובלים מהפרעת שינה זמנית אשר מפיקים תועלת מכדורי שינה קצרי-טווח על מנת לשפר את איכות שנתם ואת עירנותם ביום המחרת. כמו עם כל תרופה, ישנן השפעות לוואי אפשריות. השימוש בכדורי שינה הנמכרים ללא מרשם אינו מומלץ, בדרך כלל, להתמודדות עם הפרעת שינה.

הטיפול בהפרעת שינה כרונית כולל:

· טיפול בבעיה הרפואית או הפסיכולוגית שביסוד המצב (כמו דום נשימה או דיכאון).

· הפסקת התנהגויות המחריפות הפרעות שינה (כמו שתיית קפה מרובה מדי או נמנומים ביום).

· שימוש אפשרי בכדורי שינה (על אף ששימוש ארוך טווח בכדורי שינה לטיפול בהפרעת שינה כרונית הוא שנוי במחלוקת).

· ניסוי שיטות התנהגותיות לשיפור השינה – כמו תראפיית רוגע (המסייעת למוחכם ושריריכם להירגע), טיפול הגבלת שינה (הגבלת הזמן שהמטופל מבלה במיטה), והתניה מחדש (שבה לומדים לשייך את המיטה ואת שעות השינה עם שינה בפועל).

עליך לפנות לרופא המשפחה שלך ולבקש הפניה למכון שינה, שם תנוטר בשנתך ותוכל לדעת האם באמת יש לך הפסקות נשימה.

בגיל ינקות הפרעות בשינה שכיחות במיוחד. לרוב הן קשורות במתח ובחרדה אצל ההורים. הפרעות אלו לרוב אינן צריכות להדאיג לדאגה. לעיתים הן זמניות וחולפות, ולעיתים קבועות וכרוניות. הפחד מפני נטישת ההורים הוא לרוב הגורם העיקרי להפרעות אלו. עידוד, הענקת ביטחון ואהבה מצד ההורים לרוב מקלים מאוד. כמו כן יש להקטין למינימום את השינויים בסדר היום ובהרגלי השינה, ולהקפיד על הרגלי שינה נכונים: שעת שינה קבועה, טכסים קבועים סביב השינה באווירה מרגיעה: אמבטיה, קריאת סיפור, מוזיקה רגועה. תופעות אלו לרוב חולפות עם חלוף הקונפליקט שגורם להופעתן. ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

אדם בוגר זקוק ל-8-6 שעות שינה בלילה על מנת שיוכל לתפקד כראוי במשך היום. ישנם אנשים הזקוקים לפחות שעות, וישנם כאלה שזקוקים לשעות רבות יותר, העניין הוא אינדיבידואלי. בימינו, רוב האנשים ישנים פחות מהנדרש לגופם, עקב אורח החיים התובעני והרצון לנצל כל רגע ולהספיק כמה שיותר ביום אחד. אמנם על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית קבועה ניתן לשפר במקצת את התפקוד היומיומי, אך כל אלה אינם באים במקום הקפדה על שעות שינה. כפי שכתבת, אפשר להתרגל לפחות שעות שינה, אך קשה לתפקד בדיוק כמו אחרי שעות השינה אליהן אתה רגיל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

בהחלט כן. אם יש חסימה בדרכי הנשימה הגורמת לאפניאה (דום נשימה), הדבר עלול לגרום להפרעות שינה, עייפות כרונית וכן הלאה. ניתן לבצע מבחן שינה כדי להגיע לאבחנה מדויקת. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

בין גיל שנה לשנתיים ילדים רוכשים לעצמם דפוסי שינה חדשים, כגון מעבר משתי שנות צהריים לאחת, התעוררויות בלילה והתנגדות ללכת לישון בערב. כאן הם גם בודקים את הגבולות שלכם כהורים. אם בתך נבדקה נוירולוגית והבדיקה היתה תקינה, אין לי מה לייעץ חוץ מסבלנות. כשהיא מתעוררת בלילה, נסו לא לגשת, אלא אם כן יש חשד שמשהו קרה. נסו גם לעייף אותה יותר במהלך היום. אם התופעה ממשיכה במהלך החודשים הקרובים, פנו שוב לבדיקת נוירולוג, ואולי יהיה מקום לעשות בדיקת שינה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

שינה היא מצב של חוסר הכרה טבעי, אך ניתן לזהות את הפעילות המוחית המתרחשת במהלך השינה באמצעות אלקטרואנצפלוגרם (EEG, אלקטרואנצפלוגרפיה). שלבים שונים בשינה מראים דפוסי גלים שונים ב-EEG. לנמנום יש דפוס של גלים קצרים ולא סדירים; ככל שהשינה מעמיקה, הגלים נעשים איטיים יותר, ארוכים יותר ופחות סדירים. שינה זו מופרעת מדי פעם על ידי אפיזודות של תנועות עיניים מהירות (Rapid Eye Movement - REM) בהן דפוס ה- EEG המתקבל דומה לזה של אדם ער וערני. החלומות מופיעים בשינה המאופיינת ב- REM. שני מצבים אלה מתחלפים במחזורים שנמשכים 30 עד 90 דקות. שלב ה- REM מהווה כרבע מן הזמן הכולל של השינה. בדרך כלל איננו אמורים להתעורר במהלך הלילה, אלא כן אם ישנן הפרעות שינה או הפרעות סביבתיות וכן הלאה. אם אתה מתעורר לעיתים קרובות במהלך הלילה, אני מציעה שתפנה לרופא המטפל ותתייעץ עימו אם כדאי לך לעבור בדיקת שינה. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp78.asp

אם יש לכם הפרעת שינה, הרופא שלכם ישאל אתכם שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית שלכם והיסטוריית השינה שלכם. ייתכן שתצטרכו לנהל יומן שינה. או שהרופא יראיין את שותפכם או שותפתכם למיטה לגבי כמות השינה שאתם זוכים לה, ואיכותה.

בדיקות שינה של מומחים (לילה שמועבר במעבדה) עשוי להיות הכרחי – אולם רק אם יש חשד לבעיה רפואית כגון דום נשימה בשינה או נרקולפסיה.

כל התופעות שאת מתארת הן בגדר הנורמה, אבל כמובן, עד גבול מסוים. נחירות נגרמות כתוצאה מאיזושהי חסימה בדרכי האוויר העליונות. אם זה ממש מפריע לך לישון אם אם הוא מפסיק את נשימתו למספר שניות, כדאי יהיה להיוועץ עם רופא א.א.ג. לגבי הרעידות, בזמן השינה מוחנו עדיין פועל, ועל כן אנחנו רואים מדי פעם התכווצויות קלות של אצבעות הידיים והרגליים או של הגפיים. אם הוא ממש רועד, והעניין יותר חמור ממה שתיארתי, כדאי לפנות לרופא להמשך בירור. אם העניין נראה לך חריג, שאלי אותו אם ידוע לו על התופעות האלה ואם אי פעם עבר בירור. אם לא, אפשר לעשות בדיקה בזמן שינה לראות במה מדובר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד