אבי בן 66 ולפי הכרותי איתו וחומר שקראתי, אני חושבת שהוא סובל ממניה דפרסיה. כרגע הוא במצב רגוע והכל בסדר, אבל מנסיוני, העליות והירידות קורות לקראת החגים, כך שאני צופה בעיה בקרוב. אני לא יודעת איך לכוון אותו לקבלת טיפול מבלי שהדבר ירגיז אותו מאוד ויובי

את מתארת מצב מוכר וכאוב, של אדם הקרוב אלייך, שאת מזהה שהוא זקוק לעזרה, אך מודעת לכך שהוא יתקשה מאד לקבל את העניין ואף חוששת שבסופו של דבר יכעס עלייך, שניסית לעזור לו. אני יכולה להציע שני כיווני פעולה: הראשון הוא לדבר איתו על הנושא בפתיחות, לומר לו שאת מודאגת ממה שהולך לקרות בחג הקרוב, ולהזכיר לו מה קרה בעבר. אל תאמרי לו שם של מחלה כלשהי, אך בהחלט אמרי שאת דואגת לו מאד בכל פעם שהוא נקלע למצבים לא מאוזנים, שכואב לך לראות את הקרובים שמתרחקים ממנו, ושאת מפצירה בו שיבוא להיבדק על ידי איש מקצוע שיוכל להציע עזרה ולהקדים תרופה למכה. אני ממליצה לומר בכנות שאת מודאגת, אך שאינך יודעת איך לעזור, ולכן נראה לך נכון לפנות לאיש מקצוע, כפי שאם היתה בעיה רפואית אחרת (עיניים, לחץ דם וכו') היית רוצה שייפנה למומחה. אם שיחה מסוג זה תניב התנגדות מצידו, אני ממליצה לך להיות מאד נוקשה ואפילו להתנות לו תנאים. למשל, שאם לא יסכים לבדיקה, לא תבואי לחגוג עימו בחג הקרוב. מובן שאת חייבת להיות שלמה עם עצמך אם את מתכוונת להשתמש בשיטת התנאים. חשוב להסביר לו שהמומחה קודם כל יבדוק אותו, ויתרשם ואולי יאמר שאין בעיה, וירגיע אותך. וגם אם המומחה ימצא בעיה, הוא רק ימליץ על טיפול אפשרי, ואז הבחירה תהיה של אביך אם ליישם את ההמלצות או לא, כיוון שהוא אדם בוגר, עצמאי ואחראי לעצמו. כיוון הפעולה השני שאני יכולה להציע הוא לבקש מאביך להתלוות אלייך, ולהסביר לו שהחלטת לבקש עזרה מקצועית לעצמך, ושאת מבקשת את עזרתו כאבא שאוהב אותך. זה דורש שיחה טלפונית ותיאום מראש שלך עם הפסיכיאטר/ית, בה תסבירי את המצב המדויק. כאשר תגיעו לבדיקה עצמה, זו כבר תהיה עבודה של הפסיכיאטר/ית לכוון את הדברים כך שבעצם הנבדק יהיה אביך, ואחר כך, בהתאם לתוצאות הבדיקה, יוכל להמליץ על התערבות מתאימה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית