הריון ופעילות יתר - בלוטת התריס
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 27/06/2005
תאריך עדכון: 25/12/2014
1 דקות קריאה
שאלה:
הבדיקות האחרונות שלי מראות כי: TSH 0.02 / T3 5.3 / T4 17.4 התחלתי לקבל 50 מ"ג PTU ליום. אני מנסה להיכנס להריון.האם זה אפשרי לאור הבדיקות, והאם ניתן לקחת את התרופה בהריון ללא סיכון לתינוק ?
תשובה:
יתר פעילות בלוטת התריס, שאינה מאוזנת היטב תרופתית, יכולה לגרום במהלך הריון לשיעור גבוה יותר של: הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, מוות תוך רחמי, רעלת הריון, כשל לבבי. מחלת GRAVES היא המחלה השכיחה ביותר שגורמת ליתר פעילות בלוטת התריס בנשים בהריון (0.2% מההריונות). 1% מהתינוקות שנולדים לאימהות עם מחלת גרייב נמצאים בסיכון לפתח מחלת גרייב בעצמם, שמתבטאת ב: דופק גבוה, גיל עצמות מתקדם, גויטר, עיוות בעצמות, סגירה מוקדמת של המרפסים. לגבי טיפול ב- PTU בזמן הריון: גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI (מתימאזול) השייכים למשפחת התיאונאמידים עלולים לגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת- פעילות בלוטת התריס בעובר. לכן PTU משתייך לקבוצה D מבחינת סיכון בעת שימוש בהריון. אך לעומת MMI , פרופיל תאורציל בטוח יותר כיוון שהיו מספר דיווחים בספרות על תינוקות שנולדו עם מומים מולדים, בין היתר, בגולגולת ובעור, לאימהות שטופלו עם MMI. בכל מקרה התרופות הנ"ל מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. תופעות לוואי נוספות של התיאונאמידים שמופיעות בשכיחות של 13% בקרב המטופלים: גרד, פריחה, חרלת (אורטיקריה), כאבי מפרקים, דלקת בפרקים, חום, תחושת טעם משונה, הקאות או בחילות. תופעות לוואי נדירות: א-גרנולוציטוזיס (ירידה במספר תאי דם לבנים), נזק לכבד. אינני יודעת מתי התחלת את הטיפול, אך עלייך ליידע את הרופא/ה האנדוקרינולוג/ית המטפל בך ורופא/ת נשים, לגבי כוונותייך להיכנס להריון. מומלץ יותר לנסות להיכנס להריון כשהמחלה מאוזנת תחת הטיפול התרופתי.