שאלות ותשובות - עמוד 146

פרוקסידאז הוא אנזים חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס. ישנן מחלות, בעיקר מחלת השימוטו ומחלת גרייב, בהן נוצר נוגדן אשר תוקף אנזים זה ולכן נקרא anti thyroid peroxidase. וזה מה שנמצא אצלך בבדיקות. עקב כך, נגרם בדרך כלל מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס. אצלך רמת ה- TSH תקינה ואינך סובלת, ככל הנראה, מתת-פעילות של הבלוטה. אני ממליצה לך לעיין בקישור הבא, אשר מסכם את הסיבות לעליה בערך של נוגדן זה בדם: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=143 קרא עוד

זמן רב טיפלו בפריקות כתף חוזרות שאת מתארת בצורה שמרנית, זאת אומרת ללא התערבות כירורגית. הטיפול דאג בעיקר לחיזוק השרירים האמורים למנוע את הפריקה. הגישה היום, לאור אי-ההצלחה לטווח ארוך של סוג השיקום השמרני, היא ניתוח. מדבריך אני מבינה שאכן מדובר בפריקות כתף חוזרות. אחת הסיבות הראשוניות לפריקות כתף הן גמישות יתר, אך ברגע שקרתה הפריקה, קשה למנוע את הפריקות הבאות מאחר שעצם הזרוע פורצת את מבני המפרק - רצועות, לברום (טבעת סחוסית המהווה חלק ממפרק הכתף והממוקמת בראש עצם הזרוע) והקפסולה - ונוצרת פגיעה מבנים אלה, שמפרה את האיזון החשוב שבין מערכת שרירים טובה, מבנים מפרקיים, ומערכת העצבים של הכתף. ברגע שאיזון זה מופר, קשה מאוד למנוע את הפריקות הבאות, עובדה המעמידה את חברתך בסכנה מסוימת, בגלל עיסוקיה הספורטיביים. לאור סיבות אלו נראה שכדאי לשקול פתרון ניתוחי. בהצלחה קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד

השפעות רואקוטן על העור כוללות הידקקות העור והשיער, שבירות ויובש של העור, גרד, פריחה, התרפאות לא תקינה של פצעים, ומגוון פריחות והצטלקויות. יש סיכון מוגבר לכוויות שמש ויש להימנע מחשיפה ממושכת לקרינת UV או קרני שמש. ההמלצה הגורפת היא לא לערוך מניפולציות עוריות במשך שנה מטיפול ברואקוטן. ספציפית לגבי הרחקת שיער, לאור הסיכון להצטלקויות, יש להימנע מהסרת שיער בשעווה לפחות עד שישה חודשים מתום הטיפול. לגבי הסרת שיער בלייזר, אין המלצה חד-משמעית, וניתן למצוא ספרות המאשרת פרוצדורה זו, אך שוב, המקובל הוא להימנע מכך, מחשש להצטלקויות. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

על מנת לקבוע אם מדובר בגידול סרטני יש לבצע ביופסיה. ודאי נלקחה ביופסיה במהלך הבדיקה. רוב הפוליפים הנמצאים במעי אינם ממאירים. מספר תכונות מגדילות את הסיכוי להיות גידול סרטני: פוליפ שגודלו מעל 2 סנטימטר. פוליפ מסוג villous (סוג היסטולוגי הנקבע בביופסיה) פוליפ "ססילי" (בעל בסיס רחב) עצם העובדה שאביך הופנה לניתוח לא מעידה על כך שמדובר בגידול סרטני. שוב, יש לחכות לתשובת הביופסיה על מנת לענות על שאלתך. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

סורבון (buspirone) היא תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאספירונים. התרופה מראה אפיניות (זיקה) גבוהה לרצפטורים של סרוטונין במוח, אפיניות בינונית לרצפטורים של דופאמין, וכלל אינה עובדת על רצפטורים של בנזודיאזפינים (ולכן היא גם פחות מרדימה). בזמן השימוש בה יש להיזהר משימוש בו-זמני בתרופות ממשפחת MAOI, וכן כאשר ישנה הפרעה חמורה בתפקודי הכבד או הכליות. תופעות הלוואי השכיחות הן בחילות, תופעות נוירולוגיות כמו חולשה, בלבול, סחרחורת, כאבי ראש ונימול. ייתכנו גם טשטוש ראיה ועצבנות. אין מניעה שתיקח את התרופה, וזכור כי במידת הצורך, אם יופיעו תופעות לוואי בלתי רצויות, תמיד תוכל להפסיקה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

כאב במותן ייתכן עקב בעיות במערכות שונות: בעיות שונות במערכת העיכול עשויות לגרום לכאבים: דלקת, חסימה, הפרעה בזרימת הדם, כיב פפטי, צליאק, אי-סבילות ללקטוז. חלק מהבעיות מלוות בעצירות, חלקן מלווה בשלשול, חלקן מתבטא ביציאה דמית, הקאה דמית, צרבת או בעיות ספיגה. אם אינך סובלת מאף אחד מאלה, ולאור כל הבדיקות התקינות, כולל קולונוסקופיה, הסבירות לבעיה כזו פוחתת. בדיקת גסטרוסקופיה אליה הופנית עשויה לסייע לאבחן בעיות אשר יכולות להופיע גם אם בדיקת ה- CT היתה תקינה. דלקת בלבלב עלולה לגרום לכאבים גם במותן שמאל. האבחנה של בעיה כזאת נעשית על ידי בדיקת עמילאז בדם. לא ציינת אם עברת בדיקה כזאת. CT תקין שולל כמעט לגמרי אפשרות זו. דלקת או חסימה מערכת השתן יכולים להתבטא בכאבים במותן. לפי הבדיקות שתיארת, נשללה דלקת בדרכי השתן. חסימה יכולה להתרחש מסיבות שונות, רובן נשללו על ידי בדיקת ה- CT. לא ציינת אם בדיקת ה- CT בוצעה במכוון לאבנים. אם לא - ייתכן שהבעיה היא אבנים בדרכי השתן, אותן לא תמיד ניתן לראות ב- CT רגיל או בבדיקת אולטרסאונד, אלא רק ב- CT בפרוטוקול אבנים. בעיות במערכת המין - דלקות, ציסטות, מיומות (שרירנים), אנדומטריוזיס, גידולים שפירים או ממאירים - כולם עלולים להתבטא בכאבים במותן. גם במקרה של מערכת המין, רוב הבעיות נשלל על ידי ה- CT והאולטרסאונד. אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רירית של הרחם גדלה באזורים מחוץ לרחם, ודבר זה גורם לכאבים במיוחד בזמן מחזור. לשם האבחנה נחוצות בדיקות ספציפיות, ולעיתים דרושה הסתכלות לפרוסקופית בתוך חלל הבטן. אם לא נבדקת עד כה, מומלץ להיבדק ולהתייעץ עם רופא נשים. גם תסמונת המעי הרגיז - שילוב של כאבי בטן לסירוגין, שלשול או עצירות ללא מחלה מזוהה - יכולה להיות סיבה לכאבים. התסמינים נגרמים כנראה על ידי התכווצויות לא תקינות של שרירי המעי. תוכלי למצוא על כך מידע רב בפורטל אינפומד. הגדלה של בלוטות לימפה בבטן יכולה בעצמה לגרום לכאבים בבטן. הסיבות לכך הן רבות, וכוללות דלקות, זיהומים, מחלות אוטואימוניות, תרופות, אלרגיות, מחלות ממאירות ועוד. בדיקת מיפוי עצמות תסייע לשלול כאב שמקורו מערכת השלד, בעצמות האגן או בחוליות. יכולים להיות אינספור גורמים אחרים לכאבי בטן, רובם נדירים או לא סבירים במקרה שלך, ונשללים על ידי הבדיקות שכבר ביצעת או שאת עומדת לבצע. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

רואקוטן (איזוטרטינואין) היא תרופה הדומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמשת לטיפול בפצעי בגרות. התרופה פועלת על ידי הפחתת הייצור של השמנים הטבעיים של העור ושל החלבון הקרני (קראטין) הנוצר בשכבות החיצוניות של העור. רואקוטן משתייכת בהריון לקטגוריה X - מוכח שהיא גורמת למומים מולדים ולמוות תוך-רחמי של העובר. לגבי הנקה, ככל הנראה יש תוצר פירוק פעיל של התרופה אשר מופרש בחלב, ולכן אי אפשר לשלול נזק לתינוק. העבודות לגבי הנושא הזה אינן חד-משמעיות, והיצרן אוסר על הנקה בעת שימוש בתרופה בטווח של חודש מתום נטילתה. יש סברות אחרות של שקילת נזק מול תועלת. אם נראה כי התועלת בנטילת התרופה היא רבה מן הנזק שבאי נטילתה, ניתן לשקול כן להשתמש בה. היוועצי ברופא עור לגבי טיפולים חלופיים לאקנה, או לחילופין, במומחה הנקה לגבי השלכות של נטילת התרופה על התינוק. יש מרכזי הנקה עם ייעוץ טלפוני. מזל טוב ובהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

ורמוקס, או Mebendazole, היא תרופה אנטיהלמינטית (נגד תולעים) המשמשת לטיפול בזיהומים לא שכיחים. לא מצאתי שיש בעיה בשילובה עם קומדין. אין בספרות הרפואית אזכור לגבי בעיה להשתמש בה בה באנשים עם בעיית כבד. מה שכן, יש לה תופעת לוואי נדירה של פגיעה בתפקודי הכבד והיא עלולה לגרום לדלקת כבד (הפטיטיס) כאשר היא ניטלת במינון גבוה מן המקובל למשך זמן רב. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

בקע סרעפתי מולד הוא מום המופיע בלידה אחת או שתיים מתוך 5,000 לידות. ניתן לזהות את הבקע בבדיקות אולטרסאונד, אך לצערי, בחלק משמעותי של העוברים, לא מתגלה הבקע עד ללידה עצמה, למרות ביצוע הבדיקות השגרתיות. אין לי מספיק מידע לגבי אילו בדיקות ביצעת והיכן, ולכן איני יכולה לומר אם היתה טעות באבחון או שפשוט לא ניתן היה לגלות זאת לפני הלידה. שאלה דומה לשלך נשאלה בעבר באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_102608_10.asp קרא עוד

הטיפול התרופתי שונה אם את סובלת כעת מחסר פעילות או מעודף פעילות. קודם כל יש לבצע בדיקות לתפקודי בלוטת התריס הכוללות בדיקת TSH, בדיקת fT4 ובדיקת T3, ולקבל תמונת מצב עדכנית. אם את סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס, כלומר מחוסר בהורמונים, יש צורך ליטול אלטרוקסין, שהוא כדורים עם הורמון בלוטת התריס. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד זה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע מלקיחת עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. אם את סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס, יש כמה אפשרויות טיפול. אחת היא טיפול ביוד רדיואקטיבי, המשמש כאבן בניין בייצור הורמוני בלוטת התריס. היוד הרדיואקטיבי מצטבר בבלוטת התריס והורס את הבלוטה, ועל ידי כך מפחית את ייצור ההורמונים. טיפול זה אינו מומלץ במיניקות. אפשרות אחרת היא תרופות נוגדות בלוטת התריס ( מתימאזול, פרופילתיואוראציל), אשר ניתנות לשימוש בנשים מיניקות, אך עלולות לדכא גם את פעילות בלוטת התריס של התינוק, ולכן ניתנות רק כאשר הטיפול בהן חיוני, ואז יש לעקוב באופן הדוק אחר רמות הורמוני בלוטת התריס של התינוק. למרות יתרונות ההנקה, רופאים רבים ממליצים להפסיק את ההנקה בנשים המטופלות בתרופות נוגדות בלוטת התריס ולתת תחליפי חלב אם במקום. האפשרות האחרונה היא ניתוח להסרה מלאה או חלקית של בלוטת התריס - טיפול זה נשמר למצבים בהם כל הטיפולים התרופתיים כושלים. בשלב זה, טיפול כזה אינו רלוונטי עבורך, כיוון שעוד לא ניסית טיפולים מסוגים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד