שאלות ותשובות - עמוד 149
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
Meladinine (או Methoxsalen) היא תרופה ממשפחת הפסורלנים - קבוצת תרופות אשר בשילוב עם קרניים על-סגולות משמשות לטיפול במחלות עור כגון פסוריאזיס ובהרת (ויטיליגו). פסורלנים מעלים את רגישות העור לקרינה, ובחשיפה לקרני UVA, מגבירים את ייצור המלנין בעור. לתרופה זו מגוון תופעות לוואי, אולם אף אחת מהן לא פקדה אותך כפי הנראה. הן כוללות בעיות עור - אקנה וכוויות; בעיות במערכת העיכול - בחילות; ותופעות נוירולוגיות - סחרחורות, כאבי ראש ועייפות. היא יכולה אולי גם להוביל להתפתחות קטרקט, הדבר הוכח בבעלי חיים, אך בבני אדם הדבר פחות ברור. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
לפי הוראות שירותי בריאות כללית, יש להימנע מאכילת בשר בקר 3 ימים לפני ביצוע הבדיקה, ומותר לאכול כל מאכל אחר. אסור ליטול סירופ או כדורים המכילים ברזל או ויטמין C. המאכלים שציינת אינם מהווים בעיה. כדי להבטיח יציאות, מומלץ לשתות הרבה מים, ולאכול מזון עשיר בסיבים, פירות וירקות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
עברתי בדיקות ונמצאתי הטרוזיגוטית ל- Prothrombin 20210 והטרוזיגוטית ל- MTHFR (Hypercoagulation). ההריון הראשון שלי הסתיים בשבוע ה-6 בשל אי התפתחות העובר - לא הודגם דופק עוברי. עברתי ריקון של הרחם באמצעות ציטוטק וגינאלי. האם יש קשר בין הממצאים ההמטולוגיים לבין ההפלה? האם אני זקוקה לטיפול לקראת או במהלך ההריון הבא? האם יש מניעה לשימוש בגלולות לאור ההטרוזיגוטיות שלי? הגינקולוג שלי לא מוכן לתת לי גלולות. Prothrombin 20210 זוהי מוטציה בגן של פרותרומין, פקטור המעורב בתהליך הקרישה של הדם. המוטציה גורמת לרמות גבוהות יותר של פרותרומבין בדם, ומכאן לנטייה לקרישיות יתר, ומעלה סיכון פי 2 להיווצרות תרומבוזה בוורידים. בהריון, מוטציה זו מעלה את הסיכון לבעיות בתפקוד ובהתפתחות השיליה, דבר היכול לגרום להפלות. ההמלצות למניעת היווצרות תרומבוזה בוורידים הן אכילה נכונה ומאוזנת, פעילות ספורטיבית, הימנעות ממשקל עודף, הימנעות מאי-תנועה במשך זמן רב בעת מחלה או במהלך טיסה, והימנעות מעישון. MTHFR (Methylene Tetra Hydro Folate Reductase) הוא אנזים. התפקיד שלו הוא לנטרל חומר שנקרא הומוציסטאין. ההומוציסטאין הוא חומר שאם רמתו גבוהה בדם, הוא גורם לקרישי דם. קרישי דם יכולים לעשות בעיות של סתימה בכלי הדם בלב, סתימה בכלי הדם במוח, ואז יש אירוע מוחי, או סתימה בכלי הדם של השיליה בהריון. אם הגן ל- MTHFR פגום, אז הוא לא פעיל, ומצטבר הרבה הומוציסטאין בגוף שיכול לגרום לכל הבעיות האלה, ובמקרה של הריון - להפלה. יש לאנזים הזה כמה עוזרים, ביניהם חומצה פולית, ויטמין B6 ו-B12. נטילה של חומצה פולית פותרת לרוב את הבעיה. מומלץ לקחת חומצה פולית בשילוב ויטמין B12 ו- B6. ישנו תכשיר הנקרא Tricardia המשלב את שלושתם בתוכו. אישה שנמצא אצלה MTHFR הומוזיגוט, צריכה לקחת חומצה פולית 5 מ"ג כל החיים! כמו כן, יש לבדוק את רמת ההומוציסטאין ולראות שאינן גבוהות. אך מכיוון שהינך הטרוזיגוטית למוטציה, עלייך להתייעץ עם הרופא המטפל על כמות החומצה הפולית שעלייך לקחת. יכול להיות שיומלץ לך ליטול אותה לתקופה מסויימת ואז לנסות שוב להיכנס להריון. נטילת גלולות למניעת הריון באוכלוסיה בריאה מעלה את הסיכון לקרישיות יתר, ולכן אצלך, כשהסיכון כבר קיים, נטילת גלולות תעלה פי כמה את מצב הקרישיות, ולכן לא מומלץ לך ליטול גלולות, במיוחד לאור שילוב שתי המוטציות אצלך. ישנם טיפולים נוגדי קרישה, מדללי דם, שניתן לקבל אותם גם תוך כדי הריון, ובכך להוריד את הסיכון להפלה. אחד מהם הוא קלקסאן - נגזרת של הפארין שניתן במיוחד לנשים עם גורמי סיכון, שאחד מהם הוא הפלה קודמת. אני ממליכה לך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי נטילת ויטמינים וחומצה פולית לפני כניסתך להריון, לגבי בדיקות תוך כדי ההריון, ולגבי שימוש בנוגדי קרישה. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד [07/04/2008] קרא עוד
עצם הזנב היא קצה עמוד השדרה ונוצרת מאיחוי של מספר חוליות. היא מחוברת לעצם העצה (סקרום) במפרק ובנויה לרוב משני סגמנטים המחוברים זה לזה. ברוב המקרים כאבים באזור עצם הזנב (או באנגלית coccydynia) מתחילים בעקבות נפילה וחבלה לאזור הישבן, הגורמים לנזק במפרק עצם הזנב. גם לידה או לחץ אחר שמופעל על האזור באופן כרוני (לדוגמא רכיבה על אופניים) עלולים לגרום לנזק דומה. הפגיעה במפרק עצם הזנב עשויה לגרום לפריקה חלקית שלו, כך שהוא מאבד מיציבותו ובולט החוצה מדי. בזמן ישיבה, נוצרת תנועה מוגזמת שלו כלפי פנים. התנועה הרבה במפרק שנעשה חופשי ובלתי יציב גורמת למתיחת הרצועות התומכות בו ולהיווצרות דלקת באזור הגורמת לכאבים. במקרים מסוימים הסיבה לפריקה היא צורת ישיבה קדמית מדי המפעילה לחץ רב על עצם הזנב, האופיינית לאנשים / נשים בעלי / ות עודף משקל. במקרים רבים אחרים הסיבה אינה ידועה. סיבות נוספות אפשריות הן זיז עצם הגורם לחיכוך, כאב המוקרן ממקום אחר, או תהליכים דלקתיים אחרים באזור. הכאב עשוי להיעלם מאליו או להימשך שנים, כשאינו מטופל. הטיפול כולל בשלב הראשון פניה לאורתופד בעל ניסיון בתחום, נטילת תרופות לשיכוך דלקת וכאבים, שימוש בכרית מיוחדת לצמצום החיכוך בזמן ישיבה, והרבה סבלנות, שכן הריפוי עשוי לקחת מספר חודשים. בשלב שני ניתן להזריק סטרואידים לאזור, ולהתחיל בביצוע פיזיותרפיה ומתיחות. במקרים נדירים ניתן להסיר את עצם הזנב בניתוח ולהקל על הכאבים. למידע מקיף בנושא: http://www.coccyx.org/whatisit/ קרא עוד
רדוקטיל היא תרופה השייכת לקטגוריה C, מה שאומר שהיא אינה מומלצת לשימוש בזמן הריון. כרגע, משגילית שאת בהריון, אני ממליצה על הפסקת השימוש בתרופה. בנוסף, יש לידע את הרופא המטפל לגבי השימוש בתרופה. השימוש ברדוקטיל בזמן הריון אינו מבטיח פגיעה בעובר או פגיעה בהריון עצמו, אבל חשוב לערוך מעקב אחר התפתחות התינוק. אני מצרפת קישור למידע על התרופה מאינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=341 קרא עוד
Requip או בשמה הגנרי Ropinirole היא תרופה לטיפול במחלת פרקינסון הניתנת כתרופה יחידה או בשילוב עם מספר תרופות. במחלת פרקינסון נוצר חסר של מעביר עצבי בשם דופאמין במוח. רקוויפ דומה לדופאמין בהשפעתה על קולטני המוח ומגרה אותם לפעול. התרופה עוזרת לתסמיני רעד ואיטיות בתנועה. בשלבים המוקדמים של המחלה היא בדרך כלל ניתנת לבדה או בשילוב עם תרופות מקבוצות אחרות כגון סלג'ילין. בשלבים מתקדמים יותר נהוג להוסיף לה תרופה בשם לבודופה, שהיא תרופה חזקה יותר אך גם בעלת תופעות לוואי קשות יותר, כמו תנועות לא רצוניות. רקוויפ תעזור גם בשלב זה משום ששילובה מאפשר להקטין את מינון הלבודופה על תופעות הלוואי שלו. לקריאה נוספת: http://us.gsk.com/products/assets/us_requip.pdf קרא עוד
אבעבועות רוח אכן יכולות לגרום למחלה קשה יותר בנשים הרות ולבעיות בעובר כאשר המחלה מתרחשת סמוך ללידה, אולם לפני תחילת ההריון המחלה אינה גורמת לשום בעיות, כך שלאחר תקופת החלמה קצרה (שבועיים ?) ניתן להיכנס להריון ללא חשש. קרא עוד
אין צורך לקבל את המצב והתלונות . יש צורך בבירור יסודי למקור התלונות. מקורות אפשריים לכאב הם : לחץ מקומי על אחד העצבים היורדים מהגב התחתון לאורך הרגל ( femoral + sciatic ). לחץ על שורשי העצבים מעמוד השדרה . בעיה בתנועתיות מערכת העצבים הכללית בגוף (נוירודינמיקס). שרירים קצרים המתקשים לעמוד בדרישות לגמישות בהתעמלות. נוקשות באחד ממפרקי האגן והירך . בעיה בזרימת הדם לאורך הרגל. אורך רגליים לא שווה או נוקשות באחד ממפרקי הרגל והקרסול. ישנן עוד אפשרויות רבות ויש מקום לבודקן. לא ברורה לי דעת הכירופרקטית, אולם הבעיה לא נשמעת לי גרמית אלא יותר מתחום גמישות הרקמות הרכות - שרירים ועצבים. יש מקום לבדיקה נוספת מלאה אצל נוירולוג ופיזיותרפיסט - ורצוי המתמחה ברפואת ספורט (לחלק מקופות החולים יש מחלקות לספורט כמו מאוחדת ספורט וגם במכבי יש מתמחים בטיפול בספורטאים ). בנוסף רצוי לבדוק את איכות ביצוע הפעילות ולהתאים תרגול הכנה ושחרור לפני ואחרי . לא כתבת האם התחלת הפעילות הייתה בסולם מאמצים מדורג או בבת אחת, וגם על כך יש לתת את הדעת עם יועץ פעילות גופנית (יש בקופות פיזיותרפיסטים מוסמכים לכך.) מצורפים קישורים לתרגילי מתיחות וחיזוק - נסי בעדינות ובלי לעורר את התלונה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm קרא עוד
אתה מתאר שהנך סובל מזה 20 שנה מהיפוגליקמיה ומאוזן על ידי כדור אלטרוקסין. אלטרוקסין הינה תרופה המורכבת מהורמון בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). התרופה משמשת לטיפול בהיפותירואידיזם (תת-פעילות של בלוטת התריס) - מצב בו יש חסר של הורמון בלוטת התריס. היפוגליקמיה מתארת מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם. לא ברור בדיוק מהי האבחנה שבגינה אתה מטופל באלטרוקסין אך סביר להניח שמדובר באחת מן המחלות הגורמות להיפותירואידיזם. לעומת זאת הסימפטומים שאתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לאירועים של היפוגליקמיה. האם אכילה (בעיקר של דברי מתיקה) מקלה על הסימפטומים שלך? על מנת לאבחן האם מדובר באירועים של היפוגליקמיה ניתן למדוד את רמת הסוכר על ידי מכשיר מדידת סוכר (הנמצא בשימוש רחב אצל חולי סוכרת) בעת "התקף" של חרדה \ הזעה \ רעד \ סחרחורות. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לשילוב של היפוגליקמיה ולהיפותירואידיזם: במצב של אוטואימוניות שבו יש הפרעה בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף תיתכן דלקת בבלוטת התריס הגורמת להיפותירואידיזם ודלקת בבלוטות יותרת הכליה הגורמת למחלת אדיסון עם אירועים של היפוגליקמיה. בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אחראית לוויסות מספר רב של הורמונים בגוף. פגיעה בה יכולה לגרום לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס וכן לרמות נמוכות של הורמון הגדילה והורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) היכולות לגרום להיפוגליקמיה. אנו ממליצים לך לבדוק את רמות הסוכר בגוף בעת הופעת אחת התופעות שאתה מתאר ולפנות לבדיקה והערכה על ידי רופא אנדוקרינולוג - מומחה במחלות הורמונליות. אנו מאחלים לך רפואה שלמה. קרא עוד