שאלות ותשובות - עמוד 158
אסתמה היא אחת המחלות הנפוצות בעולם. בתור חולת אסתמה, את ודאי מכירה את ההרגשה של קשיי נשימה, צפצופים, שיעול והרגשת מחנק. העובר גם הוא מרגיש את התופעות הללו כאשר אימו נמצאת בזמן התקף. לכן, חשוב מאוד להימנע מהתקפים כאלה. מניעה נעשית, כמובן, על ידי טיפול תרופתי ואיזון של המחלה. במהלך הריון, חשוב לא להפסיק את התרופות של האסתמה ולהקפיד לשמור על אותו איזון של המחלה שהיה לפני ההריון. המטרה העיקרית היא מניעת חוסר חמצן לעובר. רוב התרופות שנמצאות בשימוש לטיפול באסתמה, כולל סטרואידים, שייכות לקטגוריות B או C. תרופות הנמצאות בקטגוריה B מותרות לשימוש בהריון, ובמחקרים שנעשו לא נמצא שהן פוגעות בעובר. תרופות מקטגוריה C מותרת לשימוש אם יש צורך מובהק בכך. מניעה של חוסר חמצן לעובר נחשבת לצורך מובהק, ולכן ניתן להמשיך להשתמש בהן במהלך הריון. הסיכון שתרופות אלה מהוות לעובר הוא מינורי לעומת התועלת שהן מקנות לו. נשים עם אסתמה לא מאוזנת או ללא טיפול נמצאות בסיכון גבוה יותר לסיבוכי הריון, כגון לידה מוקדמת, עובר קטן, ובמקרים נדירים אפילו מוות של העובר. לא ניתן לצפות מראש כיצד המחלה תתנהג במהלך ההריון. מחקרים מראים כי אצל שליש מהנשים המצב השתפר במהלך ההריון, אצל שליש המחלה החמירה, ושליש נשארו בדיוק באותו מצב כמו לפני ההריון. לאור מחקרים אלה, חשוב לשים לב לכל סימפטום של המחלה, גם הקל ביותר, ולפנות לטיפול רפואי על מנת למנוע התקף. המחלה יכולה להתנהג באופן שונה ממה שרגילים בדרך כלל, ולכן נחוצה תשומת לב יתרה. הדבר החשוב ביותר שאותו צריך לזכור הוא שככל שהאסתמה מאוזנת טוב יותר, כך הסיכוי לתינוק בריא ולהריון ללא סיבוכים גבוה יותר. ניתן להשיג זאת על ידי טיפול תרופתי. לסיכום: נשים עם אסתמה בהחלט יכולות להיכנס להריון. חשוב להמשיך בטיפול התרופתי במהלך ההריון, ולהיות במעקב צמוד של הגינקולוג ושל רופא הריאות שמטפל במחלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
ריפלוקס הוא זרימה של נוזל בכיוון הפוך לכיוון התנועה התקין, והדבר עלול לגרום כיבים ודלקות בוושט. כמה זמן התופעה הזו ישנה? האם היא מלווה בשיעול או בקוצר נשימה? ללא בדיקה, לא אוכל לתת אבחנה. ההכחלה סביב אזור הפה באמת מדאיגה, מפני שהיא מצביעה על חוסר חמצון מסיבה כלשהי - ייתכן שבשל הריפלוקס שחוסם את דרכי הנשימה, או בשל מחלת לב. אני מציעה לקחת את בתך לבדיקה אצל רופא הילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
השמנת יתר בילדים היא בעיה בריאותית ששכיחותה וחומרתה עולות במהירות בשנים האחרונות. נוסף על הבעיות הפסיכולוגיות והחברתיות להן גורמת ההשמנה, היא מעלה את הסיכון למחלות נוספות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, האצת הצמיחה וגיל העצמות, הפרעות נשימה בשינה, הפרעות אורתופדיות, התבגרות מינית מוקדמת וזיהומים בעור. קיימות סיבות רפואיות להשמנת יתר, אך הן אחראיות לפחות מ-5% מן המקרים. לפני תחילת הטיפול בבנה של חברתך - כדאי לקחת אותו אל הרופא שלו, כדי שישלול מחלה הגורמת לעודף משקל. כדאי לבדוק את תפקודי בלוטת התריס, וכן פרופיל שומנים וסוכר בדם בצום - כדי לבדוק האם נגרם כבר נזק. הסיכוי של ילד שמן להפוך למבוגר שמן הוא פי 6-7 מאשר של ילד רזה, ולכן כדאי מאוד להתחיל לטפל בהשמנה כבר בגיל הילדות, הן כדי למנוע את הנזק המצטבר, והן בגלל שבילדים קל יותר לשנות הרגלי חיים, וכיוון שהם נמצאים בתהליך של גדילה - הירידה במשקל מואצת עקב הצמיחה לגובה. הטיפול משולב - תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול התנהגותי. טיפול תרופתי או ניתוחי אינם מאושרים לילדים. חשוב לגייס את תמיכת בני הבית, וחשוב להקפיד על דיאטה מאוזנת, כדי שלא תפגע במסת השריר ובגדילה. חלק חשוב מתהליך הירידה במשקל של ילדים הוא פעילות גופנית - הוצאת אנרגיה רבה מביאה למאזן אנרגיה שלילי וכך לירידה במשקל, ולכן יש לשלב את הפעילות הגופנית בשגרת היום יום. קיימות מסגרות לטיפול בהשמנת ילדים. חברתך תוכל להתייעץ עם רופא הילדים או עם הדיאטנית בקופת החולים כדי למצוא את המסלול המתאים ביותר עבור בנה. עוד על השמנת ילדים תוכלו לקרוא כאן: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5630 קרא עוד
כדורי ה- CASODEX וזריקות ה- ZOLADEX הם שני סוגים של טיפולים הורמונליים. כאשר נותנים טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית, המטרה היא לדכא את ההשפעה שיש להורמוני המין הגבריים על התפתחות הגידול. ה- ZOLADEX גורם לדיכוי ייצור ה- LH - הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח ומשפיע על ייצור הורמונים אנדרוגניים באשך. ה- CASODEX שייך לקבוצת האנטיאנדרוגנים, וגורם לחסימה של הקולטנים בגוף אליהם נקשרים הורמוני המין הגבריים - כך שהם אינם יכולים לפעול את פעולתם. לא מפתיע שכל אחד מן הרופאים נתן חוות דעת אחרת, שכן מדובר בנושא שאין בקשר אליו הסכמה: יש הטוענים כי עדיף טיפול משולב (כמו שאתה מקבל) ויש הטוענים כי עדיף לטפל בתרופה אחת בלבד. חלק מן המחקרים מראים ייתרון לטיפול המשולב, בזמן שמחקרים אחרים אינם מראים ייתרון כזה. אם קיים ייתרון בתוחלת החיים, הרי שמדובר ביתרון קטן (1-5%), ואין לשכוח כי לטיפול משולב תופעות לוואי רבות יותר מאשר לטיפול בתרופה אחת בלבד. תוכל להחליט על כך ע"פ רמת תופעות הלוואי מהן אתה סובל עקב שימוש בתרופה. רמת ה- PSA אינה מעידה על מצב הגרורה, אלא על התגובה הכוללת לטיפול ההורמונלי שאתה מקבל. קרא עוד
בזמן הליכה אנו דורכים על עצם הקלקנאוס. עצם הקלקנאוס אחוזה בגיד כף הרגל ( "פציה פלנטארית" ) מצידה האחד ובגיד אכילס מצידה השני בחיבורה לשוק http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/3/3c/Achilles-tendon.jpg קרא עוד
פיזיותרפיה לא עוסקת בטיפולים תרופתיים ולכן לא אוכל לענות על כך. פעמים רבות ישנם אוסטאופיטים בצילום הרנטגן אך אין כאב והגבלה בצוואר, כך שהימצאות אוסטאופיטים לא מחייבת כאב או הגבלה כלשהי. כמו כן, אצל רבים מהסובלים מכאבי צוואר אין שום אוסטאופיט בהדמיה. לכן בטיפול בצוואר אנו לא מייחסים את התלונה דווקא לאוסטאופיטים, אלא לגורמים רבים בהם חובה לטפל: מנח הראש ברוב שעות היום . אורך שרירי הצוואר והכתפיים מנח הכתפיים נקודות כאובות על שרירי הצוואר והכתף חוסר תנועה של הצוואר בשגרת היום הדרכה לתרגול נכון של הצוואר וחגורת הכתפיים במהלך היום . את כל אלה יבדקו במכון פיזיותרפיה, וטיפול מתאים יינתן. מסג' לשרירים התפוסים + תרגול מתיחות ושיפור טווחים + חימום + טיפול חשמלי תומך פותרים ומונעים כאבי צוואר לרוב. לסיכום - יש הרבה גורמי כאב בצוואר ובכולם כמעט ניתן לטפל בהצלחה רבה. אין קשר קליני בין מראה ההדמיה למצב בפועל. גשי למכון פיזיותרפיה לבדיקה, טיפול, הדרכה ותרגול. בינתיים : 1- נסי להניע ככל הניתן בלי כאב את הצוואר כמה שיותר, ובמיוחד באם עבודתך היא במנח סטטי (6 דקות כל שעה להניע צוואר וראש) http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xupperba_art.htm קרא עוד
הנוגדנים במחלת השימוטו הם מסוג IgG. נוגדנים אלה גדולים ואינם עוברים מהאם לחלב, כך שאין כל סיבה לדאגה בעניין זה. כעת את סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס. המשמעות היא שיש חסר בהורמונים אותם מייצרת בלוטת התריס. הטיפול לכך הוא נטילה של ההורמונים בכדורים. ההורמון המקביל להורמוני בלוטת התריס נקרא אלטרוקסין. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. ללא טיפול, עלולה להיות ירידה בכמות החלב. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד שזה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע ממצב בו לוקחים עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. איני מכירה תחליפים תזונתיים לטיפול באלטרוקסין. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
אני משערת כי הבדיקות נעשו בעקבות ממצא של הפרעה בתפקודי כבד. SMOOTH MUSCLE ab (או SMA) הם נוגדנים המופיעים בדלקת של הכבד הנגרמת כתוצאה מנוגדנים עצמיים התוקפים את תאי הכבד (Autoimmune Hepatitis). ב-80% מהאנשים עם מחלה זו ישנם נוגדנים מסוג זה, עם או בלי נוגדנים מסוג Antinuclear Antibodies (או ANA). תוצאות בדיקת ANA חיובית גם בחולי לופוס, אבל לא ה- SMA. אצלך תוצאת בדיקת הנוגדנים שלילית. בבדיקות הבאות, pos מסמן תוצאה חיובית ו- neg תוצאה שלילית, ולהלן מה שמשתמע מהן: HEPATITIS Bs Ag - pos - נידבקת בנגיף הצהבת מסוג B. HEPATITIS Bc IgM - NEG - ההידבקות בצהבת נגיפית מסוג B אינה חדה, כלומר, לא התרחשה במהלך החודשים האחרונים. HEPATITIS Be Ab - pos - אין כבר חלוקה פעילה של הנגיף, והאדם שנושא את הנגיף פחות מדבק. HEPATITIS Be Ag - neg - אין כבר חלוקה פעילה של הנגיף, והאדם שנושא את הנגיף פחות מדבק. HEPATITIS C Ab -neg - אין נוגדנים נגד צהבת נגיפית מסוג C, כלומר לא היתה חשיפה לנגיף זה. כמו כן, אין הידבקות ב- HIV (הנגיף שגורם לאיידס). לסיכום, לא נדבקת בצהבת נגיפית מסוג C או ב- HIV אך נדבקת בצהבת נגיפית מסוג B, כנראה הידבקות כרונית, או שהיא במצב של נשאות. אין רמז בבדיקות הדם לצהבת אוטואימונית. בכ-20% מאנשים עם צהבת אוטואימונית, אין כלל נוגדנים בבדיקות הדם, כך שזה שאין נוגדנים לא שולל חד-משמעית את קיום, המחלה אבל מוריד בהרבה את הסיכוי שאכן בכך מדובר. במקרה שלך, נמצאה הסיבה להפרעה בתפקודי כבד: קיומה של צהבת נגיפית מסוג B. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
שתי התרופות הראשונות שציינת, סימבלטה ומירו, הן תרופות נוגדות דיכאון, שלכל אחת מהן מנגנון פעולה שונה, אך מטרתן זהה. שתי התרופות הללו שייכות לקטגוריה C בהריון, שמשמעה שאין די מחקרים בנשים הרות לגבי הנזק האפשרי לעובר, ולכן חשוב מאוד לשקול את היעילות מול הנזק האפשרי לעובר או לאם כתוצאה מאי לקיחת התרופות. אינני יודעת מהו מצבך הנפשי, ועל כן אינני יכולה להמליץ על תחליפים או על הפסקת הנטילה. עלייך להיוועץ בפסיכיאטר/ית המטפל/ת וכן ברופא/ת הנשים שלך. מידע על סימבלטה ועל מירו תוכלי למצוא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=391 קרא עוד
ישנם בספרות הרפואית דיווחים על כך שבכמה מקרים, התרופה סימבקור (או סימבאסטאטין) ממשפחת הסטאטינים, הניתנת להפחתת רמת הכולסטרול, גרמה לדיכאון. בדיווחים שמצאתי התופעה החלה כמה ימים עד שלושה חודשים מתחילת הטיפול. התסמינים כללו דיכאון, מחשבות אובדניות, מחשבות אובססיביות וחוסר שקט. ברוב החולים היתה התאוששות זמן קצר לאחר הפסקת נטילת התרופה. בשילוב של סימבקור עם התרופות טראזודיל, לוריבן, קומדין וקפוטן, הבעייתיות היחידה שעולה היא ששילוב של סימבקור עם קומדין מעלה את הסיכון לדימום (על ידי כך שהוא מעלה את ה- INR ומצריך הפחתה של מינון הקומדין) ומעלה את הסיכון לפירוק שרירים, אשר עלול להיגרם על ידי הסימבקור. לכן יש לערוך מעקב תקופתי אחר רמת ה- CPK. לתשומת ליבך, אין לצרוך מיץ אשכוליות בזמן שנוטלים סימבקור. לסיכום, לגבי השאלה ששאלת, התשובה היא שעלול להיות קשר בין התופעות שאתה חווה לבין סימבקור. בקש מרופא המשפחה שלך לנסות תרופה מפחיתת שומנים אחרת. בברכה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד קרא עוד