שאלות ותשובות - עמוד 167

דיאליזה היא טיפול לאי ספיקת כליות סופנית. המכונה מנקה מן הדם את  הרעלים שבדרך כלל מפונים ע"י הכליה, כאשר זו אינה מתפקדת. משך הזמן עד שמגיעים אליה יכול להיות קצר- מספר חודשים או שנים, ולעיתים עשרות שנים. ישנן שתי שיטות של דיאליזה: 1. פריטונאלית - בה עושים שימוש בקרום הבטן כפילטר ומזריקים לתוכו תמיסות ואח"כ מפנים אותן. 2. המודיאליזה - נעשית כשלוש פעמים בשבוע ואורכת מספר שעות בכל פעם. מחברים את האדם למכונה ובה מערכת פילטרים המנקים את הדם מרעלים. לפני תחילת הטיפול בהמודיאליזה יש לעבור ניתוח קטן על מנת להתקין את מקום ההתחברות למכונה או השאנט, שזה למעשה מקום חיבור עורק ווריד. הדיאליזה עצמה אינה כואבת במיוחד, אך אינה פרוצדורה פשוטה, יש לה סיבוכים רבים והיא יקרה מאוד. עם זאת, היא מצילה חיים. כך עובדת דיאליזה:

חריקת שיניים בילדים הינה תופעה יחסית נפוצה. הסיבה אינה בדיוק ברורה. בדר"כ התופעה אינה גורמת לנזק משמעותי לשיניים הנשירות, והתופעה נפסקת עם התחלפות המשנן. לא ידוע לי כל קשר תורשתי. אין מקום לדאגה, אך יש צורך בבדיקת רופא שיניים. בברכה, קרא עוד

התסמונת Familial dysautonomia (שם נוסף הוא Riley Day syndrome) היא מחלה אוטוזומלית רצסיבית (כלומר המחלה מתבטאת כאשר ישנם שני עותקים של הגן הפגום, מהאם ומהאב), הגורמת להפרעה בתפקוד מערכת העצבים העצמונית (אוטונומית). עקב כך נגרמות הפרעות בנשימה, בלחץ הדם, בבליעת מזון ובתפקודים בסיסיים נוספים. כמעט כל החולים הם יהודים אשכנזים. השכיחות של נשאות היא 1/30 ושכיחות המחלה 1/3600-1/5000. המחלה מתבטאת כבר לאחר הלידה עם קשיי האכלה והיפוטוניה. בנוסף, אצל התינוקות יש ריפלוקס (מעבר חוזר של אוכל מהקיבה לוושט) עם דלקות ריאה חוזרות וכרוניות. ישנה תחושת כאב, טמפרטורה נמוכה, היעדר דמעות, הקאות ובחילות ותנודות מהירות בלחץ הדם. האינטליגנציה לרוב נורמלית. ישנה מוטציה עיקרית (מהווה 99.5% מכלל המוטציות הגורמות למחלה) אותה למעשה בודקים בבדיקות לנשאות. מאחר והמחלה שכיחה ביהודים ממוצא אשכנזי, יש המלצה שאחד מבני הזוג לפחות ייבדק, ואם הוא נמצא נשא מומלץ שייבדק גם בן הזוג השני. מאחר ונמצאת נשאית, אכן ההמלצה היא שבן זוגך ייבדק. ההחלטה האם לעשות זאת לפני הנישואין היא שלך. קרא עוד

סד הלילה שהגיע לאחר פיזיותרפיה אומנם מקל עליי, אבל עדיין אני סובלת מהגבלה בפתיחת הפה, וכאשר אני מפהקת ולא יכולה לשמור על גודל הפתיחה, נשמעים קנאקים שמלווים בכאבים. כרגע, לפי דברי הרופאה שלי, אין צורך לבדוק טיפול נוסף כיוון שהכאבים פסקו וחלה הטבה בפתיחה. רציתי לדעת אם זהו מצב כרוני שאיאלץ לסבול כל החיים, כך שגם תמיד אהיה חייבת לישון עם סד לילה, או שניתן לפנות לדרכי טיפול נוספות. אני ממליץ לך בחום לפנות למחלקה המטפלת בהפרעות סגר. ישנה מחלקה באוניברסיטת תל אביב - בית ספר לרפואת שיניים, וניתן לפנות גם למחלקת פה ולסת בבית חולים תל השומר. בברכה , ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

את התרופה האנטיביוטית אופלודקס (או בשמה הגנרי אופלוקסצין - Ofloxacin) מומלץ ליטול במרחק של לפחות שעתיים מהארוחה, כלומר, יש לקחת אותה לפחות שעתיים לפני או אחרי האוכל. למידע נוסף על התרופה תוכלי לקרוא בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=5 קרא עוד

ייתכן שהכאבים נובעים מבעיה עצבית באיזור הפנים. מומלץ לפנות להיבדק אצל רופא נוירולוג (מומחה למחלות מערכת העצבים). רפואה שלמה. קרא עוד

את מתארת דיכאון ומצוקה נפשית קשה, ובנוסף לכך הפרעת אכילה. ההקאות התכופות עלולות לגרום לקרעים בוושט ולדימומים שעלולים להיות מסכני חיים. נראה לי שבעצם את קוראת לעזרה. האם מישהו מהקרובים אלייך שמע את הקריאה שלך? חשוב מאוד שתפני לקבל עזרה מקצועית, כדי שיסייעו לך לצאת מהמעגל הזה שאת נמצאת בו עכשיו. עכשיו זה נראה לך כדרך ללא מוצא, אבל אפשר לצאת מהמקום השחור הזה. מצורפת הפניה לאתר ובו מידע על מרפאות המתמחות בעזרה למתבגרים: http://www.snunit.k12.il/green/where1.html#7 קרא עוד

אני מקוה שהרגשתך השתפרה. אם חושדים בדלקת גרון חיידקית (כדוגמת סטרפטוקוק), נהוג לעשות בדיקת משטח גרון, להתחיל טיפול אנטיביוטי, ותוך יומיים לברר את תוצאות המשטח. אם התוצאות חיוביות ממשיכים את הטיפול למשך 10 ימים, ואם הן שליליות, מפסיקים אנטיביוטיקה. לפי הספרות הרפואית, יש לקחת משטח ולהמתין לתשובה, ורק אז להתחיל לקחת אנטיביוטיקה אם צריך. לא בטוח שהיה קשר בין שתי האפיזודות שתיארת. אם האירוע חוזר על עצמו, גשי לרופא המטפל לשם לקיחת משטח גרון, ואן יש גם חום גבוה ושיעול, תישלחי לצילום חזה כדי לשלול דלקת ריאות. חורף בריא! ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

הסימפטומים שאת מתארת עלולים להיגרם מבעיה בדרכי השתן, בעיה גינקולוגית או מבעיה בדרכי העיכול. מומלץ שתפני לרופא המשפחה כדי להמשיך את הבירור, ושהוא יפנה אותך בהתאם לממצאי הבדיקה לרופא המתאים. לאור התלונות שלך על צריבה בדרכי השתן וכאבי בטן תחתונה וממצאי בדיקת השתן, יש צורך לבצע תרבית שתן אם בדיקה כזו טרם בוצעה. רפואה שלמה. קרא עוד

את מתארת מצב מוכר וכאוב, של אדם הקרוב אלייך, שאת מזהה שהוא זקוק לעזרה, אך מודעת לכך שהוא יתקשה מאד לקבל את העניין ואף חוששת שבסופו של דבר יכעס עלייך, שניסית לעזור לו. אני יכולה להציע שני כיווני פעולה: הראשון הוא לדבר איתו על הנושא בפתיחות, לומר לו שאת מודאגת ממה שהולך לקרות בחג הקרוב, ולהזכיר לו מה קרה בעבר. אל תאמרי לו שם של מחלה כלשהי, אך בהחלט אמרי שאת דואגת לו מאד בכל פעם שהוא נקלע למצבים לא מאוזנים, שכואב לך לראות את הקרובים שמתרחקים ממנו, ושאת מפצירה בו שיבוא להיבדק על ידי איש מקצוע שיוכל להציע עזרה ולהקדים תרופה למכה. אני ממליצה לומר בכנות שאת מודאגת, אך שאינך יודעת איך לעזור, ולכן נראה לך נכון לפנות לאיש מקצוע, כפי שאם היתה בעיה רפואית אחרת (עיניים, לחץ דם וכו') היית רוצה שייפנה למומחה. אם שיחה מסוג זה תניב התנגדות מצידו, אני ממליצה לך להיות מאד נוקשה ואפילו להתנות לו תנאים. למשל, שאם לא יסכים לבדיקה, לא תבואי לחגוג עימו בחג הקרוב. מובן שאת חייבת להיות שלמה עם עצמך אם את מתכוונת להשתמש בשיטת התנאים. חשוב להסביר לו שהמומחה קודם כל יבדוק אותו, ויתרשם ואולי יאמר שאין בעיה, וירגיע אותך. וגם אם המומחה ימצא בעיה, הוא רק ימליץ על טיפול אפשרי, ואז הבחירה תהיה של אביך אם ליישם את ההמלצות או לא, כיוון שהוא אדם בוגר, עצמאי ואחראי לעצמו. כיוון הפעולה השני שאני יכולה להציע הוא לבקש מאביך להתלוות אלייך, ולהסביר לו שהחלטת לבקש עזרה מקצועית לעצמך, ושאת מבקשת את עזרתו כאבא שאוהב אותך. זה דורש שיחה טלפונית ותיאום מראש שלך עם הפסיכיאטר/ית, בה תסבירי את המצב המדויק. כאשר תגיעו לבדיקה עצמה, זו כבר תהיה עבודה של הפסיכיאטר/ית לכוון את הדברים כך שבעצם הנבדק יהיה אביך, ואחר כך, בהתאם לתוצאות הבדיקה, יוכל להמליץ על התערבות מתאימה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד