דרוספירנון

תשובה: כאב באספקט האחורי של השוק יכול לנבוע מ : 1- שריר התאומים ( ייתכן היתפסות וייתכן קרעים ברמות חומרה שונות). 2- העצב הטיביאלי האחורי במעברו בשוק. 3- כאב מוקרן מהגב התחתון . 4- מנח קרסול לא תקין הפוגע במעבר הכוחות והעומסים דרך השוק. האפשרויות הסבירות ביותר לדעתי הן ששריר התאומים נתפס או קרע בדרגה כלשהי. לעת עתה- נסה לעשות עיסוי עדין לשרירי השוק האחורית. נסה לבצע מתיחות עדינות (מצורף קישור לתרגילים לדוגמא) http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xankspra_art.htm

תשובה: בעיקרון היית יכולה להצמיד 2 חפיסות, אולם זה לא רצוי, ושנית - פספסת גלולה, כך שאינך מוגנת ולא היית מוגנת מאז. את צריכה לעשות הפסקה ולהתחיל את החפיסה הבאה כרגיל.

תשובה: קשרית בתירואיד היא ממצא שכיח בנשים בגילך (48), ובמרבית המקרים - היא שפירה. סרטן של התירואיד מאובחן ב-5%-6.5% מן הקשריות. ידוע כי הטיפול הכמותרפי והקרינתי בסרטן השד מעלה במעט שכיחות של ממאירויות אחרות, אך סרטן התירואיד אינו נמנה עליהן. ערכתי עבורך סקירת ספרות, כדי לבדוק אם יש מאמרים שמצאו קשר בין שתי הממאירויות. מחקר גדול שפורסם ב-2001 בדק 194,798 נשים שטופלו עקב סרטן השד בארה"ב, והשווה אותן למספר דומה של נשים ללא סרטן שד. במחקר לא נמצאה עליה בשכיחות סרטן התירואיד לאחר טיפולים לסרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עורכי המחקר עקבו אחר הנשים במשך למעלה מ-10 שנים. עורכי המחקר הסיקו כי נשים שטופלו בקרינה עקב סרטן השד אינן זקוקות לבדיקות מעקב מיוחדות של בלוטת התירואיד, וכי ההתייחסות הקלינית לממצא של קשרית בתירואיד אינו צריך להיות שונה למרות היסטוריה של טיפולים לשד. מחקר נוסף שפורסם ב-2003 הגיע לאותן מסקנות. מחקר אחר, שבדק נשים שסבלו הן מסרטן השד והן מסרטן התירואיד בשלבים שונים בחייהן, וניסה לבדוק קשר תורשתי בין שני הגידולים האלה - לא הצליח למצוא קשר. תוכלי לראות כאן לינקים לאבסטרקט של המאמרים שהזכרתי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query...11745217

תשובה: קשה לפענח את התשובה מבלי לדעת מהי הסיבה שבגינה ביצעת את הבדיקה, וללא קצת מידע על ההיסטוריה הרפואית שלך. בכל אופן, נראה שמדובר בהפרעה בהרפיית השריר, ב"רילקסציה" שלו: שריר הלב נוקשה מעט מהרגיל ועל כן לא יכול להתרחב מספיק בזמן ה"דיאסטולה", כלומר בזמן מנוחה או המילוי. הבעיה נפוצה בעיקר אצל הסובלים מלחץ דם גבוה או מבעיות מסתמיות, אך לרוב אינו מעורר דאגה וניתן לחיות איתו בשלום, אך עליך לחזור אל הרופא שהפנה אותך לביצוע הבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד