4 הנחות נפוצות על עודף משקל - והאמת

עודף משקל והשמנה  מוגדרים כמצב בו קיים עודף שומן בגופו של אדם המהווה סיכון בריאותי. על פי ההגדרה המקובלת עודף משקל מחושב על פי מדד מסת הגוף, או BMI, המתייחס ליחס שבין המשקל לגובה בריבוע. אלה בעלי ציון BMI של 25 ומעלה ייחשבו כבעלי עודף משקל, בעוד שאלו בעלי ציון BMI גבוה מ-30 יוגדרו כסובלים מהשמנת יתר. עם יותר מ-4 מיליון מתים ברחבי העולם בכל שנה, השמנת יתר הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה (1)  . 

גם בישראל שיעור הסובלים מעודף משקל גבוה: על פי דו"ח הלמ"ס, לשנת 2016 יותר ממחצית מהמבוגרים בישראל (בני 21 ומעלה) הוגדרו כבעלי משקל עודף או כסובלים מהשמנת יתר (53.1%), זאת על פי מדד ה-BMI. שיעור הגברים הסובלים מהשמנה היה גבוה יותר מזה הקיים בנשים, 59.3% לעומת 49.7% בהתאמה (2) . 

למרות שהמודעות לסכנות הבריאותיות הקשורות במשקל עודף הולכת וגוברת, מיתוסים רבים צצים מפעם לפעם. הנפוצים שבהם אף מעודדים סטיגמות שיכולים להשפיע על בריאותם הנפשית של אלה הסובלים מהשמנת יתר. כך למשל, תוצאות של מטא אנליזה (3)  שבוצעה השנה מרמזות על קשר חזק בין סטיגמות הקשורות במשקל לבין עלייה בציון ה-BMI.  אספנו עבורכם מספר מיתוסים שכיחים על עודף משקל ואת האמת לגביהם.

 ADragan |  Shutterstock

1. כדי לרדת משקל  צריך לאכול פחות ולזוז יותר

במקרים רבים צריכה מוגברת של קלוריות, מעבר לצורך הפיזיולוגי, במשך תקופת זמן ארוכה היא זו המובילה להשמנה. לכן, אמצעים רבים המשמשים ללחימה בהשמנת יתר אף מכוונים לצריכה קלורית נמוכה יותר, ביצוע של יותר פעילות גופנית או שילוב של שתי השיטות יחד. 

למרות שדיאטה ופעילות גופנית הם גורמים חשובים, קיימים מספר מאפיינים נוספים שיכולים להשפיע על משקל הגוף. גורמים אלה, אליהם רבים נוטים שלא להתייחס, כוללים שינה לא מספקת (4) , סטרס (5) , כאבים כרוניים (6) , הפרעות הורמונליות ואף שימוש בתרופות מסוימות. במצבים אלה אכילת יתר עשויה להוות סימפטום לבעיה אחרת ולא את המקור להשמנה. 

2. אנשים הסובלים מעודף משקל נוטים לעצלנות 

אורח חיים לא פעיל הוא אכן גורם סיכון להשמנה, ומנגד פעילות גופנית עשויה לתרום לירידה במשקל. עם זאת, לא כל אלה הסובלים מעודף משקל דוגלים בשגרה יושבנית. 

מחקר מסוים (7), שפורסם בשנת 2011  השתמש בחיישני תאוצה כדי למדוד את רמות הפעילות של 2,832 נבדקים בגילאי 20-79 במשך ארבע שנים. ספירת הצעדים שלהם פחתה עם העלייה במשקל, אך ההבדלים לא היו כה משמעותיים, בייחוד בנשים. 

ברשימה מטה מפורטים מספר הצעדים ביחס למשקלן של נשים שנבדקו במחקר:

- נשים שהוגדרו במשקל בריא: 8,819 צעדים

- נשים שהוגדרו כבעלות עודף משקל: 8,506 צעדים

- נשים שהוגדרו כסובלות מהשמנת יתר: 7,546 צעדים

נתונים אלה אינם מערערים על נחיצותה של פעילות גופנית להשגה של בריאות טובה, אך כפי הנראה מדובר בקשר מעט מורכב יותר. 

3. גנטיקה היא המרכיב המרכזי המשפיע על המשקל

הקשר שבין השמנה לגנטיקה מורכב, אך לא בכל מצב בו בן המשפחה הגרעינית סובל מהשמנת יתר מעיד על כך ששאר חברי המשפחה יהיו בעלי עודף משקל. עם זאת, הסיכון לכך גבוה יותר. 

הבנת התפקיד הבלתי תלוי של הגנים והסביבה בהשמנה מורכבת. אנשים החולקים גנים משותפים פעמים רבות חיים יחד וכיוצא בזאת חולקים גם אותם הרגלי תזונה. ב-1990 קבוצת חוקרים פרסמה מחקר (8) שסייע להפריד בין שני הגורמים. התוצאות הופיעו בכתב העת The New England Journal of Medicine. המדענים חקרו תאומים שגדלו יחד בהשוואה לתאומים שגדלו בנפרד. באופן זה, קיוו החוקרים להפריד בין ההשפעה הגנטית לבין זו הסביבתית. החוקרים סיכמו את המאמר בטענה כי ההשפעה הגנטית היא זו המשמעותית ולא ההשפעה הסביבתית. 

למרות שמחקרים עדכניים זיהו השפעה גדולה יותר של הסביבה על השמנה, גנטיקה נמצאה עדיין כמרכיב משמעותי (9)  . 

בשנים האחרונות, מדענים ביקשו לבחון מהם הגנים הספציפיים המשפיעים על הסיכוי להשמנה. אולם, כפי הנראה לא מדובר בגן אחד ומאז 2006, מחקרי הערכה גנטית רחבי היקף מצאו יותר מ-50 גנים הקשורים בהשמנה (10) . תצורת הגן  FTO   למשל, נקשרה על פי מחקר מסוים (11)  משנת 2011,  בסיכון מוגבר לעודף משקל ב- 20-30%. 

4. השמנת יתר לא בהכרח משפיעה על הבריאות הכללית

המשפט הבא הוא ללא ספק מיתוס. ישנם מספר מצבים בריאותיים הקשורים בהשמנה, ובהם סיכון מוגבר לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלות קרדיו וסקולריות, דום נשימה בשינה ואף מצבים נפשיים שונים. עם זאת, חשוב לציין שאפילו ירידה מתונה במשקל עשויה לספק יתרונות בריאותיים. על פי המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן, הפחתה של 5-10% במשקל הגוף מסייעת בשיפור לחץ הדם, הכולסטרול ורמות הסוכר בדם (12). 

זאת ועוד, סקירת ספרות שפורסמה בכתב העת האינטרנטי BMJ קבעה כי שיטות שונות לירידה משקל עשויות לצמצם את הסיכוי למוות בטרם עת במבוגרים הסובלים מהשמנת יתר (13).