המומחים של Infomed מסבירים:
הלחמית הינה קרומית (ממברנה) שקופה המצפה את חלקו הפנימי של העפעף וחלקים מהעין. כאשר מתרחש תהליך דלקתי בעין כלי הדם בעין מתרחבים ונהיים בולטים יותר וזה גורם ליצירת לעין מראה אדום עין. התהליך הדלקתי יכול להתרחש בעקבות זיהום חיידקי או נגיפי וכן בעקבות תגובה אלרגית.
דלקת בלחמית גורמת לתחושת לא נעימה בעין אך לרוב אין השפעה על הראיה. אבחון מוקדם יכול לסייע בטיפול אך, הוא חשוב במיוחד על מנת למנוע התפשטות של הזיהום לאחרים מאחר והגורם עשוי להיות מדבק.
דלקת הלחמית תסמינים
• אדמומיות.
• גרד.
• תחושה של חול.
• היווצרות של קרום דמוי קליפה על פני העין מההפרשות שיצאו ממנה במהלך הלילה.
כאשר מופיע אחד מן הסימנים הללו מומלץ לפנות לרופא על מנת שיאבחן את הגורם לדלקת וכך למנוע הדבקה לסביבה הקרובה. ההדבקה יכולה להימשך עד שבועיים מתחילת הסימפטומים.
סיבות וגורמי סיכון
הגורמים לדלקת יכולים להיות:
נגיפים- זיהום נגיפי יכול להיות ד צדדי או דו צדדי ומלווה בדרך כלל בהפרשות שקופות מהעין. לעיתים מופיע לאחר זיהום במערכת הנשימה העליונה.
חיידקים- זיהום בחיידק נפוץ במיוחד אצל ילדים אך יכול להופיע במבוגרים ומלווה בהפרשות סמיכות יחסית בעלות צבע צהבהב- ירקרק. הזיהום יכול להופיע בעין אחת או בשתיהן וגם פה קיים קשר לזיהום קודם במערכת הנשימה העליונה או בגרון.
אלרגיה- בזמן חשיפה ל
אלרגן תאי
פיטום שבעין מפרישים חומרים מעוררי דלקת וביניהם היסטמין. הדלקת לרוב מופיעה בשתי העיניים בו זמנית ומלווה בדמעות וכן בעיטוש, נזלת וסימני אלרגיה מערכתיים.
גירוי חיצוני- חדירה של גוף זר או כימיקלים שונים לעין עלולים לגרום לדלקת. מצב זה לרוב חולף במהירות ולרוב לא יותר מ- 24 שעות לאחר יציאת הגורם המגרה מהעין.
לפיכך גורמי הסיכון להתפתחות דלקת הלחמית הם: חשיפה לכל אחד מהגורמים האפשריים לדלקת שצוינו לעיל וכן שימוש בעדשות מגע.
אבחון ובדיקות
האבחנה של דלקת בלחמית היא לרוב בהסתכלות בלבד על העין. ניתן גם להשתמש בדגימה מההפרשות של העין על מנת לאבחן את המזהם במדויק ולאפשר טיפול טוב יותר.
סיבוכים אפשריים
גם בילדים וגם במבוגרים החשש העיקרי הוא שהתהליך הדלקתי יתפשט אל הקרנית ויגרום לפגיעה כזו שתוביל לשיבוש בראייה. טיפול ואבחנה בשלב מוקדם יפחיתו את הסיכון לסיבוך זה.
טיפולים ותרופות
הטיפול משתנה בהתאם לגורם הראשוני לתהליך הדלקתי.
בדלקת בעקבות זיהום חיידקי הטיפול הוא באמצעות
אנטיביוטיקה המתאימה לחיידק המזהם. הטיפול יכול להיות באמצעות טיפות או משחה כאשר, משחה נוחה יותר לשימוש בילדים קטנים וחסרונה המרכזי הוא בכך שהיא גורמת לטשטוש ראייה למשך כ-20 דקות. הזיהום אמור לחלוף מספר ימים לאחר תחילת השימוש באנטיביוטיקה אך בכל מקרה חובה להמשיך עם הטיפול לפי הוראות הרופא המקוריות גם לאחר היעלמותהסימפטומים בכדי למנוע חזרה של הדלקת.
לדלקת שהיא בעקבות זיהום נגיפי (ויראלי) אין טיפול ייעודי והיא חולפת לבד לכל היותר לאחר שבועיים. המהלך הנפוץ של זיהום נגיפי הוא התחלה בעין אחת לאחר מכן מעבר לעין השניה ולבסוף החלמה עצמונית. במידה ויש חשד לזיהום של נגיף ההרפס קיים טיפל אנטי-ויראלי.
לדלקת עקב גורם אלרגי בראש ובראשונה חשוב להימנע מהאלרגנים הגורמים לגירוי. לטיפול בדלקת עצמה ניתן להשתמש בטיפות שונות לאלרגיה כמו
נוגדי היסטמין, מפחיתי גודש, סטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות.
מניעה
במידה ואדם סובל מדלקת בלחמית מומלץ לנקוט את הצעדים הבאים על מנת למנוע הדבקה לאחרים:
• להימנע ממגע של הידיים בעיניים.
• רחצת ידיים לעיתים תכופות.
• לא לחלוק מגבות ידיים ורחצה עם אחרים.
• להחליף את המגבות בתדירות גבוהה.
• החלפת הציפית לכרית.
• החלפת תכשירי הקוסמטיקה המשמשים לאזור העיניים כמו מסקרה וכדומה.
בילודים קיים סוג נפוץ של דלקת עיניים הנקרא ophthalmia neonatorum הנגרמת מחיידק הנמצא בתעלת הלידה. זיהום בחיידק זה הוא מסוכן ועלול לגרום לפגיעה בראייה לכן, כל ילוד מקבל טיפול מניעתי בבית החולים באמצעות משחה.
טיפולים אלטרנטיביים
ישנם מספר צעדים ביתיים שניתן לנקוט על מנת להקל על תסמיני הדלקת.
קומפרסים- הספגה של חתיכת בד נקי במים קרים והנחתם על העפעף יעילה לדלקת אלרגית. לדלקת זיהומית מומלץ דווקא קומפרסים חמים. במידה והדלקת היא בעין אחת בלבד חשוב להימנע מהעברה של הקומפרס מעין לעין בכדי למנוע הדבקה. יש הסוברים שלהוספת תמציות תה לנוזל המוספג בבד יש אפקט מרגיע יותר.
טיפות עיניים הנמכרות ללא מרשם רופא ומכילות דמעות מלאכותיות יכולות להקל על תחושת הגרד והחול המלווה את דלקת הלחמית.
בכל מקרה כדאי להפסיק את השימוש בעדשות מגע בזמן הדלקת ובימים לאחר שהיא חולפת. במידה ומדובר בעדשות חד פעמיות או שבועיות מומלץ לזרוק אותם ולהשתמש בחדשות מחשש להדבקה חוזרת. בעדשות מגע רב פעמיות מומלץ לבצע ניקוי וחיטוי יסודי שלהם בהתאם להוראות היצרן.