האם אפשר להידבק במחלת מין או זיהום כאשר מבצעים עיסוי ביד בלבד, במכון ליווי, ללא מגע מיני או אורלי?

מעיסוי ביד לא ניתן להידבק בשום מחלת מין, בהסתייגות שאם מישהו חולה בעגבת שניונית עם פריחה בכפות הידיים והוא מעסה באיזורי רירית - יכולה להיות לעיתים נדירות ביותר הדבקה בעגבת בדרך זו. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות

אני לוקחת אקטונל וכן סידן וויטמין D נגד דלדול העצם. האם אין לקחת סידן אחרי או לפני אכילת מאכלי חלב? אם כן - למה?

לא מצאתי סימוכין לכך שאין לקחת סידן בשילוב עם מוצרי חלב. אני מצרפת שני קישורים על סידן: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=19

ברצוני לדעת מהיא מחלת von willebrand יש לי ילד בן 6 שחולה ורציתי לקבל פרטים על המחלה .

מחלת von Willebrand היא מחלה תורשתית, בה יש פגיעה בתפקוד הטסיות ונטייה לדמם. באנשים שחולים במחלה חסר חלבון שנקרא פקטור von Willebrand שעוזר לטסיות להיצמד זו לזו וליצור צבר טסיות, בתגובה לפגיעה בדפנות כלי הדם - שלב חשוב ביצירת קריש דם. כאשר הוא חסר, קרישת הדם נפגעת, ויש דימום מוגבר מחתכים ופציעות. המחלה שכיחה בשיעור דומה בקרב גברים ונשים, ומופיעה ב 1 - 2% מהאוכלוסיה. ההתבטאות שונה מחולה לחולה, וקיימת צורה קלה, בינונית וקשה של המחלה. התסמינים הם: נטייה לדימום מפצעים וחתכים, דימום מהאף, ודימום בניתוחים ובטיפולי שיניים מסוימים. בנשים ייתכן גם מחזור חודשי ארוך וכבד. המחלה מאובחנת ע"י רופא המטולוג על פי בדיקה ותשאול, מדידת זמן דימום - שהוא הזמן שלוקח לדם להיקרש לאחר ביצוע חתך קטן באמה, ומדידת רמת הפקטור בדם. הטיפול במחלה כולל הורמון בשם דזמופרסין (DDAVP) בזריקה או בתרסיס לאף. הורמון זה מעלה את רמת הפקטור בדם. כהכנה לניתוח, או כשאין תגובה לדזמופרסין, ניתן לתת עירויים של הפקטור עצמו או של פלסמה המכילה את הפקטור. יש להימנע מחבלות, בעיקר בקרב ילדים שיש להם את המחלה. אין לקחת תרופות ממשפחת אספירין כי הן עשויות להחריף את הדימום. למידע נוסף: http://www.hemophilia.org/bdi/bdi_types3.htm

אינפומד
תרופות
דסמופרסין

דסמופרסין

נוגדי השתנה | Desmopressin

מתאים לטיפול ב:

המופיליה (דממת)
מחלת וון וילברנד
פעילות יתר של שלפוחית השתן
סוכרת
הרטבת לילה במבוגרים

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

מינירין Minirin
אוקטוסטים Octostim
דסמופרסין טבע Desmopressin Teva
מינירין מלט Minirin Melt

המומחים של Infomed מסבירים:

דסמופרסין הינו אנלוג של הורמון האנדוגני וזופרסין המווסת ספיגה חוזרת של מים מן הכליות.

מנגנון פעילותו של דסמופרסין הוא בהפחתת כמות השתן המיוצרת ע"י הכליות. הוא משמש בעיקר לטיפול בהרטבה לילית ובסוכרת תפלה ובנוסף לטיפול בצימאון והשתנה מוגברת הנגרמים בעקבות פגיעת ראש או ניתוחי ראש.

כמו כן קיים שימוש בהפרעות קרישת דם כגון: מחלת וון וילבראנד והמופיליה.

במהלך השימוש בתרופה זו יש צורך בהגבלת כמות השתייה. יש להקפיד על משטר צריכת מים, יש לשתות רק כמות המספקת את תחושת הצמא, מחשש לתופעות לוואי חמורות כגון: הצטברות נוזלים בגוף, ירידה ברמת נתרן בדם, בלבול, עוויתות, נמנום, כאב ראש, בחילות, הקאות, עליה במשקל ובעיות בהשתנה.

צילום: shutterstock | Singkham

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, תמיסה להחדרה תוך-אפית, תרסיס לאף, תמיסה להזרקה, טבליות להמסה מתחת ללשון.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום או 2-3 פעמים ביום, בהתאם לסוג התכשיר ולהוראת הרופא. לטיפול בהרטבה לילית יש להשתמש לפני השינה.
טווח המינון
מתן תוך אפי: לטיפול בסוכרת תפלה- מתבגרים מעל גיל 12 ומבוגרים- 10-40 מק"ג ביום. גילאי 3 חודשים ועד גיל 12- 0.05-0.3 מ"ל לכל נחיר, 1-2 פעמים ביום. לטיפול בהרטבה לילית- ילדים מעל גיל 6 ומבוגרים- 20 מק"ג לכל נחיר לפני השינה. בהמשך המינון ישתנה ל-10-40 מק"ג ביום. מתן דרך הפה: לטיפול בסוכרת תפלה- 0.05 מ"ג, פעמיים ביום. (בהמשך 0.1-0.8 מ"ג ביום) לטיפול בהרטבה לילית- מעל גיל 6- 0.2 מ"ג, פעם ביום לפני השינה. (בהמשך 0.6 מ"ג ביום) מתן בהזרקה (לשריר, וריד, תת-עורי): למניעת השתנה מוגברת- מבוגרים- 2-4 מק"ג, פעמיים ביום (בוקר+ערב) ילדים- 0.025-0.4 מק"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, פעם ביום. לטיפול בבעיות דימום כגון המופיליה או מחלת וון וילבראנד- 0.3 מק"ג עבור כל ק"ג משקל גוף בהזרקה איטית לוריד למשך 15-30 דקות.
תחילת ההשפעה
בהתאם לסוג התכשיר.
משך ההשפעה
בהתאם לסוג התכשיר.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.
הפסקת התרופה
גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק את הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא.
מינון עודף
סימני מינון עודף עשויים לכלול: בלבול, כאב ראש מתמשך, עליה פתאומית במשקל הגוף, קשיי השתנה ונימנום. יש לפנות מייד לקבלת עזרה רפואית.
אחסון
מתחת ל-25 מעלות צלזיוס, מוגן מאור.
אזהרות
תזונה
את הטבליות ניתן ליטול עם או בלי אוכל.
לקיחת טבליות מסיסות (מינירין מלט) עם האוכל עלולה להקטין השפעה.
הימנעות מנוזלים שעה לפני נטילת התרופה ועד הבוקר שלמחרת. (לפחות 8 שעות).
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
נדרשת התייעצות עם רופא טרם השימוש.
הנקה
יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
תינוקות וילדים
טיפול בהרטבת לילה- במטופלים מגיל 5 שנים המסוגלים לאצור שתן.
קשישים
אין להתחיל טיפול מעל גיל 65. יש לבדוק רמות נתרן לפני התחלת הטיפול, 3 ימים אחרי ובמקרה של עליה במינון. נדרש טיפול זהיר במבוגרים מאוד.
דווח לרופא במקרה של
- אי ספיקת לב (heart failure)
- הפרעות בכלי הדם
- תפקוד כליתי לקוי
- קושי במתן שתן
- סיכון ללחץ תוך גולגלתי גבוה
- יתר לחץ דם
- חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
- זיהום כלשהו
- ציסטיק פיברוזיס (CF)
- התייבשות
- חום גבוה
- הקאות
- שלשולים
- בצקת
- היפונתרמיה (תת-נתרן בדם)
- מיגרנה
- הפרשה מוגברת של הורמון ADH
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי עשויות לכלול: בחילה, התכווצות בבטן, כאב ראש, עליות קלות בלחץ הדם, סומק בפנים ודלקת או דימום מהאף. אף סתום או נוזל, עליה בחום הגוף (מדווח לרוב בילדים ובמתבגרים). קשיי הירדמות, דלקת במערכת העיכול, כאב בטן. אצל מבוגרים שכיחות גם תופעות של שלשול, עצירות, תסמינים במערכת השתן, עייפות ונפיחות עקב אגירת נוזלים. במקרים של ירידה ברמת נתרן בדם (עלול לגרום להתכווצויות), בלבול, עוויתות, נמנום, עליה במשקל ובעיות בהשתנה. יש להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא מיד.
במצב אלרגיה לתרופה יש להפסיק את התרופה ולפנות לרופא. סימנים אפשריים: פריחה עורית, נפיחות בפנים, בלוע, קשיי נשימה, צפצופים, לחץ בחזה, שיעול.
אין להשתמש בתרופה במקרה של אי ספיקת לב (heart failure) וכל מצב הדורש טיפול במשתנים. יש לדווח על כך לרופא.
יש להפסיק את השימוש בתרופה במקרה של חום גבוה, כאב ראש חזק מאד או ממושך, כאב בטן, בלבול, עלייה בלתי מוסברת במשקל, בחילות, הקאות ושלשולים, סחרחורת, תחושה של אי נוחות כללית, פגיעה בזיכרון, ולפנות מיד לרופא.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
קארבאמאזפין, אינדומתאצין, לאמוטריגין, כלורפרומאזין, משככי כאב נארקוטיים, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID), אוקסיבוטינין, נוגדי דיכאון ממשפחת ה- SSRIs, נוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות לסוכרת סוג 2, דימתיקון, לופראמיד: בשילוב תרופות אלו עם דסמופרסין גובר הסיכון לאגירת נוזלים ורמות נמוכות של נתרן בדם (היפונתרמיה). יש להיזהר במתן משולב זה ולעקוב אחר רמות האלקטרוליטים בדם.
השפעת שימוש ממושך
בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות דם, שתן (נפח) ואלקטרוליטים בדם. אין להשתמש יותר מ- 3 חודשים ללא הפסקה מבלי להיוועץ ברופא.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: האם אפשר להידבק במחלת מין או זיהום כאשר מבצעים עיסוי ביד בלבד, במכון ליווי, ללא מגע מיני או אורלי?
תשובה: מעיסוי ביד לא ניתן להידבק בשום מחלת מין, בהסתייגות שאם מישהו חולה בעגבת שניונית עם פריחה בכפות הידיים והוא מעסה באיזורי רירית - יכולה להיות לעיתים נדירות ביותר הדבקה בעגבת בדרך זו. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני לוקחת אקטונל וכן סידן וויטמין D נגד דלדול העצם. האם אין לקחת סידן אחרי או לפני אכילת מאכלי חלב? אם כן - למה?
שאלה: ברצוני לדעת מהיא מחלת von willebrand יש לי ילד בן 6 שחולה ורציתי לקבל פרטים על המחלה .
תשובה: מחלת von Willebrand היא מחלה תורשתית, בה יש פגיעה בתפקוד הטסיות ונטייה לדמם. באנשים שחולים במחלה חסר חלבון שנקרא פקטור von Willebrand שעוזר לטסיות להיצמד זו לזו וליצור צבר טסיות, בתגובה לפגיעה בדפנות כלי הדם - שלב חשוב ביצירת קריש דם. כאשר הוא חסר, קרישת הדם נפגעת, ויש דימום מוגבר מחתכים ופציעות. המחלה שכיחה בשיעור דומה בקרב גברים ונשים, ומופיעה ב 1 - 2% מהאוכלוסיה. ההתבטאות שונה מחולה לחולה, וקיימת צורה קלה, בינונית וקשה של המחלה. התסמינים הם: נטייה לדימום מפצעים וחתכים, דימום מהאף, ודימום בניתוחים ובטיפולי שיניים מסוימים. בנשים ייתכן גם מחזור חודשי ארוך וכבד. המחלה מאובחנת ע"י רופא המטולוג על פי בדיקה ותשאול, מדידת זמן דימום - שהוא הזמן שלוקח לדם להיקרש לאחר ביצוע חתך קטן באמה, ומדידת רמת הפקטור בדם. הטיפול במחלה כולל הורמון בשם דזמופרסין (DDAVP) בזריקה או בתרסיס לאף. הורמון זה מעלה את רמת הפקטור בדם. כהכנה לניתוח, או כשאין תגובה לדזמופרסין, ניתן לתת עירויים של הפקטור עצמו או של פלסמה המכילה את הפקטור. יש להימנע מחבלות, בעיקר בקרב ילדים שיש להם את המחלה. אין לקחת תרופות ממשפחת אספירין כי הן עשויות להחריף את הדימום. למידע נוסף: http://www.hemophilia.org/bdi/bdi_types3.htm
לפתיחה בעמוד חדש >