בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
טריקרדיה היא למעשה תוסף מזון המכיל ויטמינים- B12 ,B6, וחומצה פולית. את כל הנ"ל ניתן לקבל דרך המזון. ירקות עליים ירוקים, שעועית ואפונה, פירות מסוימים, מזון מועשר - כולם מכילים חומצה פולית, שהיא המרכיב העיקרי בתוסף. תוכל להתייעץ עם דיאטנית, או לקרוא כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_100303_3.htm
כאבי ברכיים יכולים לנבוע ממספר סיבות שונות וממספר מקורות. הכאב יכול להיות מוקרן מהגב (כתבת שיש לך פריצת דיסק) או מהירך. הוא יכול להיות קשור גם לבעיה מקומית בברך (מניסקוס, דלקת ועוד), או לבעיה שמגיעה מהרגלים. אין בידי פרטים מספיקים על מנת לאבחן את הבעיה שלך. הייתי ממליץ לך בחום לגשת לרופא אורתופד על מנת שיבדוק אותך בדיקה גופנית מקיפה כדי לאתר את מקור הכאב. יש לבצע לפחות צילום ברכיים. יתכן שבהתאם לתוצאות הבדיקה, תופני לבירורים נוספים, כגון בדיקות דם, מיפוי עצמות, או אולי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד
Papillary carcinoma הוא הגידול השני בשכיחותו בכליה. ברבים מן המקרים מופיעים מספר מוקדים של הגידול באחת הכליות או בשתיהן. שכיח לאבחן Papillary carcinoma בשלבים מוקדמים, כמו שאובחן אצל אביך - ולכן סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) - מצויינים. לא קיימים מחקרים המוכיחים מהו המעקב האופטימלי לאחר ניתוח כזה, אולם בגידולים מוקדמים מקובל לבצע CT של הבטן 4-6 חודשים לאחר הניתוח, ומדי חצי שנה בדיקת רופא, בדיקות דם - כולל ספירה וכימיה של הדם וצילום חזה. ה- CT מדויק ויעיל יותר מן האולטרסאונד באבחון חזרה של המחלה.
ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
בדיקת ESR (או Erythrocyte Sedimentation Rate), המוכר גם בשם בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה המודדת את קצב שקיעת הדם במבחנה. מידע נוסף על הבדיקה ומשמעותה תוכלו לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36
האם הוא אוכל דברים נוספים? האם הוא עולה במשקל בהתאם לגילו? אכן לא כדאי לתת לילד מוצרי חלב עד גיל שנה, למרות שאפשר לתת לו גבינת קוטג' או יוגורט. אם הוא ממשיך לסרב לאכול מטרנה, נסי לתת אוכל מגוון – מאכלים עשירים בברזל, פירות וירקות, לחמים ועוד. אם הוא אינו משתף פעולה גם עם מאכלים אחרים, או שאינו עולה במשקל, אני מציעה לפנות לרופא הילדים, לבנות תפריט מתאים ולהמשיך לעקוב אחר אכילתו. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
האם פרט לאשפוזים חוזרים במיון את נמצאת בבירור אצל גסטרואנטרולוג (מומחה למחלות דרכי עיכול)? בנוסף לבדיקות ההדמיה שביצעת, ישנן בדיקות נוספות החשובות לשלילת מחלות אפשריות. אינך מפרטת אם עברת אותן למרות שאני מניחה שאם את נמצאת בבירור ומעקב, הן נעשו. אינך מפרטת מה כוללים ההתקפים: כאב? חום? היכן ממוקם הכאב? האם בין התקף להתקף הכל תקין? האם ההתקפים כוללים שלשולים או הקאות? מחלות אפשריות שהייתי חושבת עליהן הן צליאק (רגישות לגלוטן הנמצא בחיטה), רגישות למוצרי חלב, ומחלה הנקראת FMF אשר מופיעה בעיקר בעדות המזרח והיא תורשתית. פתולוגיות אלו בהחלט יכולות לא לבוא לידי ביטוי בבדיקות ההדמיה שהזכרת. לסיכום, אני ממליצה לך לגשת לגסטרואנטרולוג לבירור מקיף ומסודר. יש סיבות אפשריות שונות לתסמינים שאת מתארת. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד