אומפרזול הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות אומפרדקס, לוסק, אומפריקס ואומפרה, שתפקידן להפחית את הפרשת החומצה בקיבה. אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) שייך לקבוצת מעכבי משאבת המימן (PPI) בדופן הקיבה.
התרופה מנופקת ללא מרשם רופא במינונים הנמוכים (עד 20 מ"ג של אומפרזול), ובכמות קפסולות קטנה יותר, ואילו במינונים הגבוהים יותר, מנופקת בהתאם למרשם רופא. כאשר ניטלת ללא מרשם, מיועדת להקלה בסימני זרם חוזר, כמו צרבת, המופיעים בתדירות של פעמיים בשבוע או יותר, אצל מבוגרים.
יעיל לטיפול ב:
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) מיועד לטיפול ולמניעה במקרים קשים של צרבת, כיבים בקיבהאו בתריסריון. התרופה משמשת גם כשיש דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס), בטיפול ארוך טווח בדלקת הוושט מזרם חוזר ובתסמונת זולינגר אליסון (Zollinger Ellison Syndrome)
בנוסף, אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) , שגורם לדלקת ואף לכיבים בקיבה ותריסריון.
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) משמש גם למניעה של כיבים ברירית הקיבה או התריסריון עקב טיפול בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID's) אצל אנשים עם רגישות מוגברת של מערכת העיכול או אם כאלו שסובלים מחזרת המחלה.
מתי אסור להשתמש בתרופה?
אין להשתמש באומפרזול (אומפרדקס, לוסק והתרופות הנוספות) במקרים הבאים:
- רגישות לחומר הפעיל עצמו, למרכיבים האחרים של התרופה או לתרופות אחרות מקבוצת מעכבי משאבות מימן PPI. - טיפול בנלפינביר (נגד וירוס HIV). - אם יש לך קושי או כאב בבליעה, הקאות או צואה שמכילות דם או צבע הצואה השתנה לשחור (שלא עקב שימוש בתוספי ברזל). - במקרה של צרבת המלווה בטשטוש, הזעה או סחרחורת. - במקרה של כאב בחזה או בכתפיים המלווה בקוצר נשימה, בהזעה, בכאב המתפשט לזרועות, לצוואר או לכתפיים, או בסחרחורת. - במקרים של כאב בחזה לעיתים קרובות.
תמונה: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות, קפליות. לבליעה בשלמות. אין לחצות, לכתוש או ללעוס! יש לעקוב אחר הוראות כל תכשיר. למתקשים בבליעה: ניתן לפתוח את הכמוסה, לשים את הגרגירים שבתוך הכמוסה על הלשון ולבלוע מיד עם כחצי כוס מים. במקרה הצורך, ניתן לפתוח את הכמוסה, לערבב את התכולה עם מזון רך חומצי (כמו מחית תפוחים או יוגורט), או משקה חומצי )כמו מיץ תפוזים), ולבלוע מיד. יש לוודא את נטילת כל המנה הנדרשת.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל, אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן פעם אחת ביום. עדיף בבוקר, לפני הארוחה.
טווח המינון
מבוגרים: כיב תריסריון או קיבה, דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי, טיפול משולב עם אנטיביוטיקה בכיב עיכולי הקשור בהליקובקטור פילורי : 20 מ"ג פעם ביום, למשך 4 עד 8 שבועות. טיפול בתסמונת זולינגר אליסון: 60-120 מ"ג פעם ביום, המינון עולה על 80 מ"ג ליום יש ליטול את התרופה במנות נפרדות.
תחילת ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
משך ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עכשיו ודלג על המנה הבאה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק נטילת אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ללא ייעוץ רפואי. התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) לא תגרום בעיות. אם נלקחה מנה עודפת גדולה, או אם מופיעים תסמינים מיוחדים, יש להיוועץ ברופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
יש ליטול את האומפראזול (אומפרדקס, לוסק) חצי שעה לפני האוכל, רצוי בבוקר.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
השימוש בתרופה לא אמור להשפיע על כושר הנהיגה. בהופעת תופעות לוואי כדוגמת סחרחורות והפרעות בראייה- אין לנהוג.
הריון
יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. עם זאת, לא נמצאו עדויות להשפעה בלתי רצויה של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) על מהלך ההריון או על בריאות העובר.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
יתכן כי בילדים מסויימים, החולים באופן כרוני, ידרש טיפול ארוך-טווח, על אף כי אין זה מומלץ. התרופה מיועדת לילדים מעל לגיל 1 שנה. וממשקל 10 קילוגרם ומעלה.
קשישים
אין בעיות מיוחדות.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
נטילת תרופות אחרות
מחלת דם
בחילות או הקאות
צואה שחורה
התפתחות תגובה עורית לאחר שימוש בתרופה דומה
בדיקת דם מתוכננת (כרומוגרנין A)צרבת לתקופה העולה על 3 חודשים
צפצופים בנשימה, לעיתים מלווים בצרבת
אובדן משקל לא מוסבר
שלשול חמור או מתמיד
רגישות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) קשורות בעיקר לבעיות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, בחילה, כאבי בטן, הקאה, גזים, פוליפים שפירים בקיבה. בנוסף יתכנו גם כאבי ראש, נפיחות ברגליים וקרסוליים, סחרחורת, תחושת עקצוץ ונימול, נמנום, הפרעות בשינה, פריחה או דלקת בעור, גרד, הרגשת חולי, חוסר אנרגיה, תשישות, שינויים בבדיקות דם (שינוי בתפקודי כבד). במקרים נדירים עלולות להתפתח תופעות הבאות עקב טיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק):
ירידה בתאי הדם הלבנים או בטסיות, שמתבטאת בחולשה, חבורות או לנטייה לזיהומים - נדיר מאוד.
רמות נתרן נמוכות בדם.
תופעות לוואי רגשיות כגון: עצבנות, בלבול או דיכאון.
השימוש עלול לגרום לדלקת כליות. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו ירידה בכמות השתן או דם בשתן, ו/או תגובת רגישות יתר כמו חום, פריחה ונוקשות במפרקים. השימוש, עלול להפחית מספיגת ויטמין B12, בייחוד בנטילה ממושכת. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה, תחושת עקצוץ ונימול, כאב או אדמומיות בלשון, כיבים בפה, חולשת שרירים, הפרעות ראייה, בעיות זיכרון, בלבול, דיכאון.
יש להפסיק את הטיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים (נדיר או נדיר מאוד):
תגובות אלרגיות, לרבות תגובה חמורה הכוללות נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון, פריחה, הרגשת עילפוןוקשיי נשימה; אדמומיות בעור עם שלפוחיות או קילוף בעור, שלפוחיות חמורות או דימום בשפתיים, עיניים, פה, אף ואברי המין; פריחה מפושטת, חום גוף גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות. פריחה מפושטת המאופיינת בעור אדום עם קשקשים ועור גבשושי עם שלפוחיות בליווי חום.
בעיות בכבד כולל צהבת (עשוי לגרום להצהבת העור, שתן כהה ועייפות).
הפרעות בקצב הלב או הדופק, דופק מואץ, דפיקות לב, רעד, פרכוסים או התכווצות שרירים.
זיהום המלווה בחום והידרדרות קשה במצב הכללי (יש לשלול חוסר תאי דם לבנים באמצעות ספירת דם).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, לסיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כמו פניטואין, תרופות לשינה או לחרדה כמו דיאזפם.
נוגדי קרישה מסוג וארפארין כמוקומדין, דיאזפאם, דיגוקסין, סילוסטאזול, טאקרולימוס ופניטואין - העלאת רמות התרופות וסיכון לתופעות לוואי.
דיגוקסין, ללב.
קטוקונזול, איטרקונזול, פוסקונזול, או ווריקונזול, לטיפול בזיהומים פטריתיים.
אמוקסיצילין, קלריתרומיצין- אנטיביוטיקה. אם ניתן השילוב לטיפול בזיהום הנגרם מהליקובקטר פיילורי, חשוב מאוד לדווח לרופא על נטילת כל תרופה אחרת.
ריפמפיצין- לשחפת
טקרולימוס- להשתלת איברים.
דיסולפירם- לגמילה
אטזנביר, סקווינביר, ריטונביר- תרופות נגד נגיף HIV
צמח St. John's Wort-לטיפול בדיכאון.
צילוסטזול- לטיפול בצליעה לסירוגין.
מטוטרקסאט- תרופה כימותרפית המשמשת במינונים גבוהים לטיפול בסרטן(
ברזל - הפרעה לספיגה.
אטאזנביר, קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) - ירידה ברמות ובהשפעה הטיפולית של התרופות.
נלפינביר, פוזאקונאזול, ארלוטיניב - ירידה ברמות התרופה, אין להשתמש ביחד עם אומפראזול (אומפרדקס, לוסק).
השפעת שימוש ממושך
בשימוש מעל שנה- ייתכן שהרופא ינחה במעקב רפואי קבוע.
יתכן שיהיה צורך בבדיקת רמות מגנזיום בדם במהלך טיפול ממושך באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), במיוחד אצל אנשים המטופלים בדיגוקסין, בתרופות משתנות או תרופות אחרות שעלולות לגרום לירידת מגנזיום. ירידה בספיגה של ויטמין B12 והתפתחות חוסר בוויטמין זה (בדיקת ויטמין B12).
עלייה בסיכון לשברים בירך, שורש כף היד ובעמוד השדרה אצל אלו המטופלים במינונים גבוהים של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) או לאורך זמן (מעל שנה וחצי).
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: יש לי פצע בצוואר הרחם, עשיתי בדיקת ביופסיה ועדיין לא קיבלתי תשובה. אם זה סרטן, מהן תופעות הלוואי ?
תשובה: הביופסיה שעשית נקראת Pap Smear והיא נועדה לגלות שינויים טרום- ממאירים של צוואר הרחם שנקראים CIN (Cervical Intraepithelial Neoplasia)
שאלה: לבתי בת 4 החודשים יש המנגיומה נרחבת ומורכבת על פניה (המנגיומת זקן). היא מטופלת בכמותרפיה וינקריסטין וב-5 מ"ג סטרואידים ליום ( פרדניזון). הרופאים האונקולוגים שוקלים להפסיק את השימוש בסטרואידים ולהוסיף קרבופלטין. טענתם שהסיכוי לעצירת ההמנגיומה ואף לנסיגתה גבוה יותר, וחשוב מכך, הם טוענים כי הנזקים, לאורך זמן, של הקרבופלטין, נמוכים יותר מאלה של הסטרואידים. ברצוני לדעת מהם הנזקים שעשויים להיות בכל אחד מהשילובים, ומה הופך את הסטרואידים למזיקים יותר מהכמותרפיה בקרבופלטין?
תשובה: המנגיומה הוא הגידול הווסקולרי (של כלי דם) השפיר השכיח ביותר בינקות. שכיחותו עומדת על 10% עד 12%. הוא בדרך כלל מופיע מספר שבועות לאחר הלידה וגדל במהירות עד גיל 12-10 חודשים, אז הוא בדרך כלל מתייצב ונסוג מעצמו עד להיעלמות מוחלטת תוך 10-5 שנים. לכן רוב ההמנגיומות אינן דורשות טיפול, אך רק מעקב רפואי צמוד. עם זאת, כ-10% עד 20% מההמנגיומות, בשל מיקומן או סיבוכיהן, דורשות גישה יותר אגרסיבית. הגישה הטיפולית התרופתית ההתחלתית מבוססת בעיקר על סטרואידים, אך בשל תופעות הלוואי השימוש בהם מוגבל ומנסים להמירם בתרופות אחרות. תרופות חלופיות לעניין זה הן למשל תרופות אנטי-אנגיוניות (מעכבות יצירת כלי דם) כמו וינקריסטין ואינטרפרון 2a, או קרבופלטין שגם היא תרופה אנטי-גידולית. מבחינת ההשוואה בין הטיפולים, לכל טיפול תופעות לוואי משלו, בפרט לתרופות הכמותרפיות. עם זאת, סטרואידים הם עתירי תופעות לוואי, בפרט אם הם ניתנים לזמן ממושך. אין כמעט מערכת שאין להם השפעה עליה. הערך המוסף השלילי הוא שספציפית בילדים, סטרואידים קשורים עם פגיעה בגדילה משום שהם מפחיתים הפרשת הורמון הגדילה, וזהו שיקול דומיננטי נגד מתן ממושך שלהם בילדים. לא מצאתי ששילוב של וינקריסטין עם קרבופלטין הוא בעייתי, כך גם לגבי וינקריסטין או קרבופלטין עם פרדניזון. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
שאלה: אמי בת 89, לאחר 2 אירועי לב צמודים. אחרי הראשון היא עברה השתלת קוצב לב, בשני עברה צנתור שהיה תקין ולא היה בו צורך להתקין סטנט. היא שוחררה הביתה לפני כחודשיים עם תרופות רבות: קרדילוק 2.5 מ"ג, 2 ביום דיובאן 80 מ"ג, 2 ביום קאדקס 2 מ"ג, 1 ביום אספירין 325 מ"ג, 1 ביום פוסיד 40 מ"ג, 2 ביום נורווסק 10 מ"ג, 1 ביום גאסטרו 40 מ"ג, 1 ביום סימוביל 20 מ"ג, 1 ביום סלואוו קי 600 מ"ג, 2 ביום ואבן 10 מ"ג, 1 ביום ברזל לחץ הדם הממוצע שלה, לפי במעקב במשך חודש, הוא 105/55. על אילו תרופות ניתן לוותר על מנת שלחץ הדם שלה יעלה ועדיין יטופלו כל הביות מן התחום הקרדיולוגי? האם יש תרופות מאותה משפחה עם תופעות לוואי קשות יותר שאותן ניתן להוריד?
תשובה: אמך מקבלת תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם, כל אחת מהן ממשפחה אחרת. אפשר לעשות שינויים בטיפול התרופתי ועדיין לתת מענה לבעיות מן התחום הקרדיולוגי. אם לחץ הדם של אמך נשמר סביב הערכים שאתה מתאר והיא מרגישה טוב, כלומר אין לה חולשה קיצונית, עייפות או איבוד הכרה שיכולים להעיד על כך שלחץ הדם נמוך מדי, לא ברור לי מדוע לשנות את הטיפול. בכל מקרה, התשובה לשאלה צריכה להינתן על ידי הרופא המטפל שלה. לא מומלץ לעשות שינויים ללא בדיקה שלו/ה והתייעצות איתו/ה ותוך המשך מעקב לחץ דם מסודר לאחר השינויים. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד