לא ציינת מהו הערך של הלימפוציטים. לא כל סטייה מהטווח ראויה להתייחסות מיוחדת. לפעמים הסטייה קטנה וחסרת משמעות. יתכן גם שהערך הנמוך מתייחס לאחוז הלימפוציטים, ואז, אם הבדיקה נעשתה בסמוך למחלה, יתכן שינוי זמני בספירה המבדלת (כלומר עליה יחסית של הנויטרופילים על חשבון הלימפוציטים). בכל מקרה, אי אפשר לשפר את רמת הלימפוציטים על ידי מזון. אני מציעה שתחזרי על הבדיקה פעם נוספת. תוכלי לפנות שוב באמצעות האתר ואז, פרטי בבקשה את נתוני הספירה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
אנא סייעו לי עם הפיענוח של הבדיקות הבאות. אני סובל מכאבי בטן, כאבי גב תחתון, בחילות ועייפות. ליד כל ערך שנמצא בבדיקה מצויין טווח הערכים התקין. WBC 11.4 (12-4.4) RBC 4.90 (6.0-4.4) HB 15.2 (18-12) HCT 43.1 (52-41) MCV 88.1 (99-77) MCH 31.0 (34-26) MCHC 35.2 (37-31) RDW 12.5 (16-11) PLT 338 (400-100) MPV 9.4 (15-7) MACRO 0.2 (2.5-0) MICRO 0.4 (6-0) HYPO 0.3 (6-0) NEUT 59.0 (70-40) LYM 28 (45-18) GOT AST 24 (45-5) GPT ALT 63 (50-5) אודה לעזרתכם. ספירת הדם שלך תקינה לחלוטין, למעט עליה קלה בלויקוציטים (התאים הלבנים), אלה הם ה- WBC (white blood cells). בדרך כלל הערך התקין הוא עד 10 (הכוונה ל- 10,000) אבל במעבדה בה ביצעת את הבדיקה אני רואה שהגדרת הערך התקין היא עד 12, ואז אתה בגבול הנורמה. האם אתה מעשן? עישון יכול לגרום לערך מעט גבוה של WBC. שאר ספירת הדם תקינה לחלוטין. בבדיקת אנזימי הכבד, ערך ה-ALT מעט מוגבר, אולם זה לא צריך להדאיג אותך, היות שזה הערך היחיד החורג, והחריגה מינימלית. הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד מספר שבועות. תרופות מסוימות יכולות לגרום לעליה באנזימי הכבד. לא ציינת אם נוטל תרופות כלשהן. הנתונים שציינת אינם מראים סיבה לדאגה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [09/04/2008]
לא ציינת כמה זמן אתה חולה בסוכרת ואם אתה מאוזן. סוכרת יכולה לגרום לבעיות זקפה. כמו כן, ככל שעולה הגיל, יש ירידה בכמות נוזל הזרע בכל שפיכה. עם זאת, גם התרופה אבודרט שאתה לוקח לטיפול בערמונית המוגדלת יכולה לגרום לבעיות זקפה ולבעיות בשפיכה. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
מחלת חום המופיעה באופן חריף, ומלווה בכאבי שרירים וכאב ראש מתאימה בעיקר לזיהום ויראלי. אם נצרף לכך את בדיקות המעבדה - ספירת דם תקינה, חריגות קלות ברמות אנזימי הכבד והשריר, ורמת CRP (מדד דלקת) גבוהה - האבחנה של זיהום ויראלי חריף היא הסבירה ביותר. החריגה ברמת הסוכר אינה משמעותית (האם הבדיקה נלקחה בצום?). מאחר שברוב המוחלט של המקרים, זיהומים אלה חולפים מאליהם ללא צורך בטיפול, לא מקובל לערוך בירור שמטרתו לאבחן את הווירוס הספציפי. עם זאת, אם התסמינים אינם חולפים, או אם נוספים תסמינים אחרים, יש בהחלט מקום להרחיב את הבירור על מנת לקבוע אבחנה. אבל זה, כאמור, נדרש במקרים נדירים בלבד. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
מחלת חום עם דלקת בגרון המתרחשת שלושה ימים לאחר מגע מיני יכולה לנבוע ממגוון חיידקים המועברים במגע מיני, כולל זיבה וכלמידיה, אך רוב הסיכויים שמדובר במחלה נגיפית (EBV, CMV או כל נגיף אחר הגורם לדלקת גרון) או מחלה חיידקית "רגילה" של הגרון (חיידק הסטרפטוקוקוס). המחלה החדה שמתרחשת בעקבות הידבקות באיידס מתרחשת בדרך כלל שבועיים-שלושה לאחר הידבקות (לא לאחר שלושה ימים) ומאופיינת בחום, כאב ראש, כאב בגרון, נפיחות בלוטות לימפה וטחול ופריחה. לא סביר שהיא תתרחש שלושה ימים לאחר ההידבקות. תשובה שלילית לאחר 71 יום מספקת ברוב המקרים. לעיתים נדירות יכולה התשובה להיות חיובית לאחר תקופה ארוכה יותר, ולכן אנו ממליצים על שלושה חדשים. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
עלייך לשוחח על כך עם הרופא המטפל בך. בחלק מן המדינות, הרופא המטפל נדרש על פי חוק להציע לך לעבור בדיקה לגילוי נגיף ה- HIV. במידה ואת חושבת כי את נמצאת בקבוצת סיכון להיחשף לנגיף ה- HIV או במידה ואת חושדת כי כבר נדבקת בנגיף, מומלץ לך ללכת להיבדק. במידה ואת מתגלה כנשאית של נגיף ה- HIV, ייתכן ותבחרי שלא ללדת ילדים בכלל. במידה ואת כבר נמצאת בהיריון כאשר את מתגלה כנשאית של הנגיף, ניתן לשקול לנקוט באמצעים שונים על מנת לצמצם את רמת הסיכון של העובר שלך להידבק בנגיף ה- HIV.
ספירת דם היא בדיקת דם פשוטה בה בדקירה אחת נוטלים כמה מיליליטרים של דם. את הדם שולחים למעבדה, אשר באמצעות מכשיר ייחודי מתארת את ספירת התאים בדם. הדם שלנו מורכב מנוזל הפלזמה (55%) ומתאים (45%). ספירת הדם בודקת מהו ריכוז התאים השונים בדם הנבדק: מהו ההמוגלובין, מהו ריכוז תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. כמו כן, ספירת הדם מספקת מידע נוסף לגבי גודל תאי הדם, ריכוז ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, השונות בגודלם. לגבי תאי הדם הלבנים (שסוגיהם רבים) מבצעים בספירת הדם גם דיפרנציאל, בו מקבלים את אחוז התאים הלבנים מכל סוג (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובזופילים). האחוזים השונים וגם המספר האבסולוטי של כל אחד מהערכים הללו הוא בעל משמעות קלינית. אין צורך בצום טרם ביצוע ספירת דם, משום שלתזונה אין השפעה מיידית על תאי הדם. הדבר היחיד שיכול להשפיע מעט על ריכוז תאי הדם הוא מידת ההידרציה (רמת ההתייבשות) של האדם. אדם מיובש (שלא שתה זמן רב, או הזיע רבות או סבל מחום גבוה) יציג ריכוז קצת יותר גבוה מן הרמה האמיתית שלו של המוגלובין ותאים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
וירוס (נגיף) הוא אורגניזם זיהומי קטן, הרבה יותר קטן מפטריה או מחיידק. וירוס חייב לפלוש לתא חי על מנת להשתכפל. הווירוס פולש לתא ומשחרר בתוכו את החומר הגנטי שלו. וירוסים בדרך כלל מזהמים סוג מסויים של תא, וירוסי צינון, למשל, מזהמים רק את דרכי הנשימה. וירוסים מועברים בדרכים מגוונות - בליעה, שאיפה, עקיצה ומגע מיני. כאשר וירוס נכנס לגוף, הוא מעורר את מערכת ההגנה החיסונית, את תאי הדם - לימפוציטים ומונוציטים - התוקפים את הווירוס או את התא המזוהם. הביטויים הקליניים של הזיהום תלויים בסוג הווירוס ובבריאותו הכללית של האדם שנדבק. סוגי הזיהומים הוויראליים כוללים זיהומים של דרכי הנשימה העליונות - אלה הכי נפוצים, ומתבטאים בחום, כאב גרון וסינוסיטיס. וירוס השפעת (influenza) הוא דוגמה לוירוס כזה. זיהומים של במערכת העצבים - כמו כלבת או דלקת קרום המוח. זיהומי עור - כמו הרפס. מחלת הנשיקה (EBV, CMV). איידס (HIV). ועוד. כך שלגבי שאלתך "מה הסימפטומים"? - זה תלוי בסוג הווירוס המזהם. אני מניחה שכיוונת לוירוס של דרכי הנשימה שיכול לגרום לכאב גרון, חום, שיעול וסינוסיטיס. האבחון הוא קליני בעיקרו. זיהום ויראלי לעומת חיידקי הוא בדרך כלל פחות סוער. החום פחות גבוה, והוא אינו מלווה בצמרמורות. לאבחנה של זיהומים אפידמיים (כמו שפעת) מסייעת מציאותם של מקרים נוספים בסביבה. זיהומים אחרים מתגלים בעזרת בדיקות דם תומכות, היכולות להראות ספירה לבנה גבוהה (של תאי דלקת), אך לא גבוהה מדי (ספירה גבוהה יותר מתאימה יותר לזיהום חיידקי), עם אחוז יחסי גבוה של לימפוציטים או מונוציטים. ישנן גם בדיקות סרולוגיות המאפשרות לבדוק את מציאותם של נוגדנים לווירוסים ספציפיים. לחלק מן הזיהומים ישנן תרופות אנטי-ויראליות, אך הן אינן בשימוש שגרתי באנשים עם מערכת חיסון תקינה. ברוב הזיהומים הוויראליים נלחמת המערכת החיסונית ביעילות, עם מעט עזרה של טיפול תומך כמו שתייה מספקת, הורדת חום, תרופות נגד שיעול ועוד. חיסונים מסייעים במניעת מחלות ויראליות. אנטיביוטיקות משמשות לטיפול בזיהומים חיידקיים. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד