פרסוגרל (אפיאנט)

תזונה

ניתן לבלוע את הטבלית בשלמותה עם או ללא מזון.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

הריון

השימוש בפרסוגרל בהריון מחייב ייעוץ רפואי טרם הנטילה. יש לשקול תועלת של התרופה וסיכונים אפשריים לעובר.

הנקה

יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

מומלץ להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה כיוון שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות לוואי היכולות להופיע לעיתים קרובות כוללות דימום בקיבה או במעי, דימום מאתר הזרקה, דימום מהאף, פריחה עורית, הופעת חבורות, שטפי דם, דם בשתן, רמות נמוכות של המוגלובין, חבלות.

יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי אם מופיעות תופעות של:

חוסר תחושה פתאומי או חולשה של הזרוע, הרגל או הפנים, במיוחד אם הדבר קורה רק בצד אחד של הגוף, בלבול פתאומי, קושי בדיבור או הבנת אחרים. קושי פתאומי בהליכה או איבוד שיווי משקל או קואורדינציה, סחרחורת פתאומית או כאב ראש חמור ופתאומי ללא סיבה ידועה. אלה תופעות שעלולות להעיד על שבץ, שהיא תופעת לוואי שאינה נפוצה במטופלים שמעולם לא חוו שבץ או אירוע איסכמי. 

הופעת חום וחבורות, לעיתים עלולה להיות מלווה בעייפות קיצונית בלתי מוסברת, בלבול, והצהבה של העור או העיניים.

פריחה, גרד, התנפחות של הפנים, שפתיים/הלשון או קוצר נשימה. סימנים היכולים להצביע על תגובה אלרגית חמורה.

דם בשתן, דימום מפי הטבעת, דם בצואה או צואה שחורה, דימום בלתי נשלט. סימנים אלה יכולים להעיד על דימום שהוא תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בשימוש בפרסוגרל.דימום חמור לעומת זאת מופיע לעיתים רחוקות, אך הינו מסכן חיים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

השילוב של פרסוגרל עם תרופות הבאות עלול לגרום להחמרת הסיכון לדימומים או להגביר את הסיכון לתופעות לוואי של התרופות הנוספות: 

תרופות נוגדות טסיות, לדוגמה קלופידוגרל ונוגדי קרישה, כולל אלו  הנלקחים דרך הפה לרבות וורפרין;

נוגדי דלקת ומשככי כאב מקבוצת NSAID's - נפרוקסן, אספירין, איבופרופן, אטוריקוקסיב ועוד, למעט מינון נמוך של חומצה אצטיל-סליצילית (אספירין).

מורפין או תרופות מסוג אופיואידים לטיפול בכאב חמור.

השפעת שימוש ממושך

השימוש בתרופה מוגבל למשך שנה.