זרבקסה (ספטולוזאן/טזובקטם)

תזונה

התרופה ניתנת בעירוי לווריד ואינה מושפעת מהמזון.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. השילוב של אלכוהול עם תרופה זו עלול להיות מסוכן.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

הריון

יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה בהריון.

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.

קשישים

סבירות גבוהה יותר של תופעות לוואי, יתכן שיהיה צורך בבדיקות רפואיות תכופות יותר.

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות הלוואי נפוצות של  זרבקסה כוללות: בחילה; כאב ראש, שלשול או עצירות; חום גבוה; קשיי שינה. 
כאשר ניתן כטיפול בדלקת ריאות שנרכשה בבית החולים, שכיחה תופעה של דלקת המעי גס עקב חיידק קלוסטרידיום דיפיציל, שלשול, הקאות, עלייה באנזימי כבד, כפי שמופיעים בבדיקות דם.
יתכנו גם תופעות לוואי נוספות של  זרבקסה: הקאה; ירידה ברמת האשלגן בדם; עלייה באנזימי כבד; אנמיה; כאב בטן; חרדה; פריחה; סחרחורת.
במקרים נדירים יותר זרבקסה עלולה לגרום גם לתעוקת חזה; פרפור עליות; קצב לב מואץ; הפרעות במערכת העיכול; תגובות באזור הזרקת העירוי; פטרת פה, נרתיק או דרכי השתן; עלייה ברמות סוכר בדם; ירידה ברמות מגנזיום וזרחן בדם; קריש דם תוך ורידי; פגיעה בתפקוד הכליות עד לאי ספיקת כליות. זיהום עקב חיידק קלוסטרידיום דיפיציל.

יש לפנות מיד לרופא אם הטיפול בזרבקסה גורם לתופעות הבאות:

התפתחות של פריחה בעור, אלרגיה חריפה או התנפחות הפנים.

שלשול חריף או שלשול עם סימני דימום  במהלך הטיפול בזרבקסה או אחריו עלול להצביע על בעיה חמורה במעיים. יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי מחשש לזיהום על ידי החיידק קלוסטרידיום דיפיסיל.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב זרבקסה עם  אנטיביוטיקה או תרופות אחרות שעלולות לעכב את הפרשתה לא צפוי לגרום לתגובות בין תרופתיות.

השפעת שימוש ממושך

הטיפול בזרבקסה מוגבל לשבוע עד שבועיים.