צלוליטיס, הנקרא גם זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis ), הוא מחלה זיהומית של העור הנוצרת כתוצאה הדבקה זיהומית על ידי חיידקים החיים על פני העור, בעיקר מקבוצת סטרפטוקוקים (streptococci) או סטאפילוקוקים (staphylococci). זיהום ברקמות רכות מאופיין בסימני דלקת מקומיים של אודם, חום מקומי מוגבר וכאב, ובמרבית המקרים גם בתסמינים מערכתיים, כמו חום גבוה וצמרמורות. במקרים רבים של צלוליטיס לא ניתן לאתר את מקום חדירת הזיהום, אולם בבדיקה מדוקדקת ניתן לעיתים להצביע
על שער חדירה אפשרי של החיידק לעור:
פצע "פשוט" הנגרם עקב חתך, דקירה, עקיצה וכדומה, אשר גורם לפגיעה בשלמות העור.
פצע ניתוחי.
כיבים כרוניים ברגליים על רקע אי-ספיקת כלי דם.
פטרת בין אצבעות הרגליים המלווה לרוב בגרד ובסדקים.
זיהומים מוקדיים - חדירה של החיידק לעור מזיהום ברקמה סמוכה, כמו בסינוסים, בשיניים ובאוזן התיכונה.
צלוליטיס תסמינים
הסימפטומים של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) כוללים נגע עורי דלקתי המתאפיין באזור אדום, חם, בצקתי ורגיש המלווה לעיתים קרובות בהרגשה כללית רעה, חום וצמרמורת. התסמינים בעור מחמירים בהדרגה ומגיעים לשיא לאחר ימים ספורים. הזיהום מערב במרבית המקרים את השוק וגב הרגל, אך יכול לערב כל אזור בגוף, כולל הפנים.
לעיתים נוסף על הסימפטומים המתוארים ישנה הופעה של בועות מתוחות, לעיתים מדממות על רקע עור אדום. צורה זו, מכונה צלוליטיס בולוזית (Bullous cellulitis), היא לרוב קשה יותר ונוטה לפתח כיבים זיהומיים.
בילדים, קיימת צורה ייחודית של זיהום ברקמות רכות הנגרמת על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B (Hemophilus infuenzae type B). צורה זו, מתאפיינת בעור אדום-סגול ותפוח המערב את הפנים באופן חד-צדדי. לרוב מלווה בדלקת של האוזן התיכונה מאותו צד המהווה גם את המקור לזיהום.
סיבות וגורמי סיכון
גורמי הסיכון של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis ) נגרם כתוצאה מ:
אי-ספיקה של כלי הדם ברגליים - ורידית ו/או עורקית
הפרעה בניקוז הלימפטי - אזורים בעור שקיימת בהם בצקת לימפטית קבועה, מהווים שער לכניסת החיידק (בצקת לימפטית בגף העליון לאחר ניתוח כריתת שד).
במבוגרים - שני הסוגים השכיחים של חיידקים הגורמים לצלוליטיס, הם סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes) או סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus).
בדיקות מעבדה: במרבית החולים תהיה עלייה במספר התאים הלבנים בדם (Leukocytosis).
סיבוכים אפשריים
זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) היא מחלה בעלת פוטנציאל התפשטות דרך הדם והלימפה ועלולה להיות מלווה בסיבוכים קשים ואף במוות. בהיעדר טיפול מתאים יכולים להתפתח סיבוכים, כגון הופעת מורסה של העור, כיבים נמקיים, זיהום של מעטפת השריר (Fasciitis) ודלקת של הכליות (כאשר הזיהום נגרם על ידי סטרפטוקוק פיוגנס מזן מסוים). לעיתים נדירות חודר הזיהום לדם עם הופעת אלח דם (Sepsis). דלקת מעטפות המוח (Meningitis), מורסה במוח ופקקת של הווריד (Sinus cavernous) במוח יכולים להתפתח באופן נדיר עקב התפשטות הזיהום מאזור הפנים.
אירועים נישנים של זיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) באותו אזור מופיעים ב-30% מהמקרים ומיוחסים לפגיעה בכלי הלימפה ובניקוז הלימפטי במהלך הזיהום. חסימת הניקוז הלימפטי גורמת להתפתחות בצקת לימפטית של הגף המכונה לימפאדמה (Lymphedema).
טיפולים ותרופות
הטיפול בזיהום ברקמות רכות (Skin and soft tissue infection, cellulitis) מתבצע לרוב באשפוז בבית החולים. אולם, בצעירים בריאים עם זיהום קל וללא חום, ניתן לשקול טיפול בבית.
טיפול מקומי: מטרתו להפחית את הבצקת המקומית. שכיבה עם גף מורם מעט, תחבושות (קומפרסים) קרות עם נוזל פיזיולוגי או השריה של הגף למשך 20 דקות פעמיים ביום באמבט המכיל תמיסה של Kalium hypermanganicum המשמש גם לחיטוי.
טיפול אנטיביוטי: מתן פניצילין (Aqueous Penicillin G) לתוך הווריד, 2.5 מיליון יחידות כל שש שעות, למשך שבוע ימים. במקרים של רגישות לפניצילין נותנים Erythromycin
מניעה
לחולים עם אירועים נישנים של זיהומים ברקמות רכות, יש לתת טיפול מונע של פניצילין. נוסף על כך יש להמליץ על חבישה אלסטית לשיפור הניקוז הוורידי והלימפטי ולטפל בפטרת כפות הרגליים
שלום מזה חמש שנים שאני סובל מנזלת כרונית שקופה בלתי פוסקת בהתחלה השפיע על הקול בלבד ולאחר כמה חודשים התחילו בעיות אוזניים עם ירידות עיצביות הנזלת שמשפיעה לי על האוזניים, ראש, עיניים וגרון עשיתי בדיקת תבחין אלרגיה ובדיקת Ige והכל תקין (Iga מוגבר) הנזלת מתחילה ישירות ברגע שאני אוכל משהו לא משנה מה אבל בעיקר מאכלים עם סוכר או לחם מציין שסובל ב3 שנים האחרונות מגרנולומות ללא נמק האם נזלת כזו היא דבר שכיח במחלות אוטואימוניות? איזו בדיקה עלי לבקש מהאימונולג לפי הPET CT וMRI ראש אין סינוסיטיס מיועד להתחיל טיפול בRemsima האם יכול לעזור? תודה והמגף יום נעים
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
מחלות גרנולומטוטיות - ותחלואה של מערכת הנשימה העליונה
דורון17/03/2024 | 02:27
תודה על המענה פרופסור מה ההבדל העיקרי בין רמיסמיה לרמיקייד מדוע חלק מהרופאים נותנים רמיסמיה ולא רמיקייד המוכר והותיק
הוסף תגובה
תשובת מומחה מחלות גרנולומטוטיות - ותחלואה של מערכת הנשימה העליונה
שלום דורון אכן מחלות הגורמות לגרנולומות דוגמת סרקואיד יכולות לפגוע בדרכי הנשימה העליונות , כולל פגיעה בשמיעה. לרוב יהיו גם ממצאים בבדיקות ההדמיה ובבדיקות הדם. במצבים אלו במידה ונדרש טיפול ממושך בסטרואידים - ניתן לשקול טיפול גם ב - רמסימה והוא עשוי לסייע. בדרך כלל מחלות הגורמות לתחלואה גרנולומטוטית אינן קשורות לחשיפה למזון,- בהקשר זה כדאי להשלים בירור אימוני ואלרגי - כדי לקבל את התמונה המלאה.
שלום פרופסור, לרוב אחריי מקלחת חמה יש לי פריחה (אצלי הפריחה היא בחלק ניכר מהגוף) הפריחה באותם אזורים המוכרים לי. מה הקשר בין המים החמים לבין הפריחה ? לאחר פרק זמן מהמקלחת העור נרגע .. ויש רק עיגולים לבנים מחוספים (שהיו בעבר אדומים). למראית עין - נראה שהלופוס ברגיעה.. אז מה זה אומר? שהפריחה כן פעילה ?
שלום הדס, אני מציעה שתצלמי איזורים בעור לפני מקלחת ולאחר מקלחת - כך שניתן יהיה לראות את ההבדלים ותגיעי להערכה ררפואית עם התמונות - בטוחה שניתן יהיה לאבחן טוב יותר וגם לעזור. לעיתים קרובות רחצה עם מים פושרים מסייעת להפחית את התסמינים.
הוסף תגובה
המשך...פריחה אחרי
הדס16/03/2024 | 20:43
שלום פרופסור, אולי השאלה שלי לא ממש היתה ברורה מהמציאות אצלי בשטח כאשר יש לי פריחה פעילה (מהזאבת) לאחר מקלחת היא אדומה מאד ולפעמים גם בוערת. המגע עם המים החמים מעורר ? אצלי- גם מגע עם מים של ים המלח... שרף לי מאדד
פריחה לאחר חשיפה למים חמים אינה דבר נדיר. במרבית המקרים מדובר ב תופעה המכונה - אורטיקריה כולינרגית - תופעה שכיחה שיש לה טיפול פשוט - מציעה לפנות למרפאה אימונולוגית-אלרגית להמשך הערכה לרוב התפרחת הזו לא קשורה לזאבת אך יש לוודא שאין פעילות של הזאבת (יש גם חריגים) וגם לעקוב אחר ספירות הדם - הכל יבוצע במסגרת הערכה.
ד"ר שלום וברכה סובל מפיברוזיס ריאתי ומקבל אופב 150 פעמיים ביום, כעת עשו לי בדיקה ויצא לי נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש. כעת רוצים לתת לי פרדניזון 30 מ"ג לחודש ניסיון כדי לראות אם יש שיפור, ואז אם יש שיפור לתת טיפול נגד מערכת החיסון במקום האופב. האם נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש יכול להיות הבעיה או בגלל שזה חיובי חלש אז זה לא הגורם לפיברוזיס? (יש לציין כי אין לי בעיה ראומטולוגית וכי ANA שלילי) תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה מחלות אוטואימוניות של הריאה ונוגדנים עצמיים
עזרא שלום שוב , נוגדנים עצמיים מסוג PM-SCL וגם אחרים כנגד RO וכנגד MDA ופוליסיננטזות עלולים להיות קשורים בתחלואה ריאתית גם כזו עם פיברוסיס . נוכחות נוגדנים עצמיים מכוונת למנגנון פגיעה אוטואימוני כגורם לתחלואה הריאתית ((גם כאשר אין מעורבות איברים אחרים ) במקרים בהם המנגנון הוא אוטואימוני - נשתמש בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון כמו סטרואידים , מבטרה ואחרים בכדי לעצור את ההליך ולשפר את מצב הריאתי. מנגד חשוב לזכור כי בדיקות מעבדה אינן "מושלמות" - ולפעמים הבדיקה יוצאת "חלש" או לא ודאי וצריך גם לחזור או להרחיב את הבירור המעבדתי ובעיקר צריך מעקב של מרפאה משולבת בה רופא המומחה למחלות ריאה (פולמונולוג) ורופא המומחה למחלות אוטואימוניות יעריכו ביחד את כל הממצאים ויתאימו לך את הטיפול הטוב ביותר על סמך בדיקת תפקודי הריאות, ההדמיה (CT) ובדיקות הדם. בפורום הזה כמובן לא ניתן לתת עצות טיפוליות, אך רק כדי לתת לך מושג , אנו מטפלים בחולים רבים עם מחלות ריאה אוטואימוניות ואכן סטרואידים זה הקו הראשון לטיפול בחולים אלה. מקווה שזה עוזר.
ד"ר שלום וברכה אני מקבל אופב, טרלג'י, ויוטירוקס ורציתי לדעת אם לפני בדיקת פאנל אנטיסינטטז (פאנל מיוזיטיס) צריך להפסיק לקחת את התרופות וכמה זמן לפני צריך להפסיק? תודה רבה
שלום עזרא בתשובה לשאלותיך כן צריך להשלים פאנל אנטי-סיננטז גם כאשר בדיקת ANA שלילית , וצריך להשלים בדיקה זו ללא הפסקת הטיפול (את הטיפול שאתה מקבל לא מפסיקים) .
שלום רב פרופסור אגמון האם אלרגיה יכולה להשפיע על האוזן הפנימית ולגרום לירידת שמיעה תחושתית עיצבית וחוסר שיווי משקל? בנוסף במידה ותבחין עור יצא שלילי האם זה אומר בהכרח שאין לי אלרגיה?
שלום נועה תופעה שכזו יכולה להיות אוטואימונית - במקרה זה ניתן טיפול בסטרואידים וטיפולים אימונים אחרים. התופעה יכולה להיות קשורה למחלת אוזן המכונה - מחלת מנייר - ממליצה לפנות לרופא אאג להערכה וטיפול. אלרגיה בהחלט יכולה לגרום לתחלואה אף-אוזן , אך בהעדר תסמינים אלרגים, הסבירות לכך נמוכה יותר.