בדיקות דם הם שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
האם תופעה זו מלווה בחום? שיעול? האם הקול הזה מושמע בהכנסת או הוצאת האוויר לריאות? ללא בדיקה יהיה קשה לתת אבחנה מדויקת. ככל הנראה, בתך כנראה סובלת מאחת מאחת משתי תופעות, סטרידור או וויזינג, שתיהן סימפטומים המצביעים על חסימה או היצרות של דרכי הנשימה, שלרוב חולפות. בשתיהן ניתן לטפל, אך כדאי לפנות לרופא הילדים לאבחנה מדויקת. שיעור היתר, הנקרא לנוגו, מטרתו לשמור על חום הגוף כששכבת השומן בגוף קטנה מדי. לרוב השיער נושר לפני הלידה, אך אצל פגים, השיער עדיין נמצא בלידתם. לרוב השערות נושרות לאחר חודשיים-שלושה, ואין צורך בטיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
בדיקת ה- TSH שלך תקינה. הערך שציינת הוא לגמרי בתחום הנורמה. בדיקת CRP ושקיעת דם הן שתי בדיקות המעידות על תהליך דלקתי או זיהומי באופן שאינו ספציפי, ולא די בבדיקות אלו כדי לקבוע מהו הגורם. חומר הניגוד מתפנה מהר מהגוף ואינו משפיע על בלוטת התריס. אבל אם היתה תוצאה חריגה ואחריה תוצאה תקינה, יש לחזור על הבדיקה כדי לדעת מה המצב. יש גם לקחת בחשבון סימנים קליניים המצביעים על הפרעה בתפקודי הבלוטה. ד"ר שירי אורי - אינפומד
רמת החומצה הפולית, לפי הבדיקות, גבוהה בהרבה מהערך התקין. זה כשלעצמו אינו אמור לגרום לרעילות כלשהי, אבל אם חברתך לוקחת כדורים של הוויטמין, רצוי להפסיק. זאת בהנחה שאין טעות בדפוס, ושהרמה היא 44.8 כפי שכתבת. רמת הוויטמין B12 גבולית. היא צריכה להיות מעל 250 פיקוגרם/מיליליטר. מחסור בוויטמין B12 עשוי לגרום לסימפטומים כמו סחרחורת, חולשה, עייפות והפרעות עצביות כמו נימול או תחושת שריפה בכפות הידיים והרגליים, וסימפטומים במערכת העיכול (חוסר תיאבון, שלשולים, ירידה במשקל). עם זאת, רמת הוויטמין אינה נמוכה כל כך על מנת לחשוד שזהו המקור לסימפטומים. רמת הפריטין היא בגבול התחתון של הנורמה. הדבר מעיד על הידלדלות מאגרי הברזל בגוף. גם זו אינה הסיבה לסימפטומים שאת מתארת. יש לשלול מקור אחר לסימפטומים, ולשם כך חכו לתשובת ה- MRI. ללא קשר לסימפטומים שחברתך סובלת מהם, עליה לקחת תוספי ויטמין B12. ד"ר שירי אורי - אינפומד
לא ציינת את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, עד כמה נמוכות הרמות שלהם מהנורמה? האם יש תופעות לוואי נוספות? אספירין לא מוריד את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, ולכן איני בטוחה שהערכים הנמוכים קשורים דווקא לאספירין. בהריון יש נטייה להתפתחות של אנמיה מחוסר ברזל. במקרים רבים כדורי ברזל עוזרים מאוד ומחלישים את האנמיה. המשיכי בירור לגבי האנמיה אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
Poliomyelitis היא מחלה זיהומית נגיפית שפוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה מופיעה במגיפות, ופוגעת באנשים שלא חוסנו בילדות. התסמינים מתחילים 12-7 יום לאחר ההדבקה. ברוב המקרים' המחלה חולפת מאליה ולא גורמת לשיתוק. במקרים קשים' התסמינים הקלים מלווים בחולשה, ולאחר מכן בשיתוק של השרירים. ניתן לעשות בדיקת דם הבודקת את כמות הנוגדנים בדם כנגד הווירוס. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי וגם לנסות לבודד את הווירוס ולחפש תאים האחראים על זיהום, אם הזיהום הוא חדש. מעבר לכך, ישנן עוד בדיקות, כגון בדיקות הדמייה ו-EMG, היכולות להעריך את כמות הפגיעה. אם ישנו חשד שהפגיעה במערכת העצבים, או שיתוק של חצי פלג גוף, אינו בשל הווירוס, ניתן לבצע CT או MRI של המוח לראות אם יש פגיעה מוחית מסיבה אחרת. אם אתה חושד במקורות אחרים לפגיעה, אני מציעה שתפנה לבדיקת נוירולוג. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לחץ נפשי מאוד משפיע על הסיכויים להיכנס להריון. בדרך כלל מתחילים בירור מקיף יותר לאחר שנה של נסיונות. אבל, מובן שאין מניעה לפנות לרופא המומחה לפריון בכל שלב. פניה לרופא פריון היא לשיקולך. כרגע לא נראה שיש משהו חריג אצלך ואצל בן זוגך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
ערך גבוה של Von Willebrand antigen אינו מעיד על קרישיות יתר. ערך נמוך יכול להעיד על אחת ממחלות ההמופיליה הנקראת Von Willebrand disease. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין, החלבון הנושא את החמצן בדם, וליצירת אנזימים רבים אחרים. רוב הברזל מגיע לגוף מהתזונה, וחלקו הקטן מפירוק תאי דם אדומים. בגוף מאוחסן הברזל כפריטין בכבד, בטחול ובמוח העצם. בדרך כלל, רמת הברזל נמוכה כתוצאה מתזונה לא מספקת או בשל עליה בצריכתו (כמו בהריון), או בשל איבוד בעקבות דימום. הערך התקין של פריטין הוא 50 עד 200 מיקרוגרם לליטר. לא ציינת את היחידות בהן נמדד הפריטין בדמך, אולם אין כל ספק כי הערך נמוך ביותר לפי כל קנה מידה, ומעיד על כך שמאגרי הברזל שלך ריקים. לא ציינת מהו ערך ההמוגלובין בדמך והאם ידוע אצלך על אנמיה. ראשית, יש לברר מהי סיבת המחסור בברזל. ירידה במאגרי הברזל אחרי הריון, למשל, היא תופעה שכיחה, ויש לתקנה, כמובן, אולם אם החסר אינו מסיבה זו, עליך לעבור בירור. לשם כך הייתי פונה ראשית לרופא המשפחה. הטיפול במקרה שלך צריך להיות בברזל אשר ניתן בכדורים דרך הפה, בדרך כלל במינון של כ-300 מ"ג ליום, המחולק למספר כדורים אותם יש לבלוע מדי יום על בטן ריקה, כי האוכל עלול להפריע לספיגת הברזל. היעד הוא רמת פריטין בטווח התקין אותו ציינתי למעלה. הטיפול בכדורי ברזל יכול להימשך בין חצי שנה לשנה. תופעות הלוואי השכיחות בטיפול זה קשורות למערכת העיכול, וכוללות כאבי בטן, בחילה והקאה או עצירות (זה קורה ב- 15% עד 20% מנוטלי הטיפול). ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
האם פרט לאשפוזים חוזרים במיון את נמצאת בבירור אצל גסטרואנטרולוג (מומחה למחלות דרכי עיכול)? בנוסף לבדיקות ההדמיה שביצעת, ישנן בדיקות נוספות החשובות לשלילת מחלות אפשריות. אינך מפרטת אם עברת אותן למרות שאני מניחה שאם את נמצאת בבירור ומעקב, הן נעשו. אינך מפרטת מה כוללים ההתקפים: כאב? חום? היכן ממוקם הכאב? האם בין התקף להתקף הכל תקין? האם ההתקפים כוללים שלשולים או הקאות? מחלות אפשריות שהייתי חושבת עליהן הן צליאק (רגישות לגלוטן הנמצא בחיטה), רגישות למוצרי חלב, ומחלה הנקראת FMF אשר מופיעה בעיקר בעדות המזרח והיא תורשתית. פתולוגיות אלו בהחלט יכולות לא לבוא לידי ביטוי בבדיקות ההדמיה שהזכרת. לסיכום, אני ממליצה לך לגשת לגסטרואנטרולוג לבירור מקיף ומסודר. יש סיבות אפשריות שונות לתסמינים שאת מתארת. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד