בדיקת הולטר לב (Holter ECG)
בדיקת הולטר לב כוללת בתוכה את המונח "הולטר" - שם כולל לבדיקות המבוצעות ע"י מכשיר קטן נייד המוצמד אל החולה, ובודק אותו בזמן אמת בזמן פעילות יומיומית.
קיימים שני סוגים עיקריים של בדיקות הולטר:
הולטר לב , הוא למעשה מכשיר אק"ג נייד, הרושם את הפעילות החשמלית של הלב במשך יממה שלמה.
הולטר לחץ דם הוא מכשיר לחץ דם נייד המודד מדי מספר דקות את לחץ הדם של החולה.
בדיקת הולטר לב היא בדיקה נפוצה לגילוי הפרעות קצב או הפסקות בפעולה החשמלית של הלב.
אוכלוסיות בסיכון
בדיקת הולטר לב אינה מסוכנת. הבדיקה כרוכה בלבישת מכשיר קטן המוצמד לחגורה, ובהצמדת מספר אלקטרודות לבית החזה והבטן. הבדיקה אורכת 24 שעות.
מחלות קשורות
הפרעות קצב מהירות: פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה חדרית ועוד. הפרעות קצב איטיות: חסם הולכה, תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome).
מתי עושים את הבדיקה?
- כאשר החולה מתלונן על תחושה של "דפיקות לב", אולם אין ממצא באק"ג רגיל
- לאחר התעלפויות או כמעט התעלפויות
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת.
אופן ביצוע הבדיקה
בזמן בדיקת הולטר לב יחברו לך אלקטרודות לבית החזה ויצמידו לך מכשיר קטן המולבש על חגורה. האלקטרודות הן למעשה מדבקות והצמדתן אינה כרוכה בכאב.
עליך להסתובב עם המכשיר 24 שעות ולעשות את הפעילות הרגילה שלך, כאילו המכשיר אינו מוצמד.
אחרי הבדיקה
טכנאי יסיר את המכשיר ואת האלקטרודות. יתכן שתרגיש כאב קל אם יש לך שיער על בית החזה.
הטכנאי יוציא את הקלטת מן המכשיר וישלח לרופא את תרשים האק"ג שנרשם במהלך היממה.
פענוח תוצאות
בדיקת הולטר לב היא ספציפית אך לא כל כך רגישה.
המשמעות של הדבר היא, שאם בדיקת הולטר לב תקינה הדבר אינו שולל שאינכם סובלים מהפרעות קצב, אלא רק שלא סבלתם מהפרעות קצב בזמן החיבור למכשיר.
פענוח תקין של האק"ג כולל את המרכיבים הבאים:
1. קצב הלב היה בסינוס, והיה סדיר
2. ללא APCs/APBs.
3. ללא VPCs/VPBs
4. ללא חסמי הולכה
5. ללא סימנים לאיסכמיה
אם הפענוח תקין, אולם התלונות ממשיכות, יתכן שיש צורך לחזור על הבדיקה שוב. זאת מכיוון שלפעמים הפרעות הקצב אינן מופיעות ביום שבו מבצעים את בדיקת הולטר לב. במקרים בהם הפרעת הקצב היא נדירה במיוחד, יתכן שהרופא יבקש בדיקה בנקראת Loop Recorder.
מדובר במכשיר איתו יש ללכת למשך תקופה ארוכה יחסית (חודשים) כשהוא צמוד לגוף, וכאשר מרגישים בדפיקות לב או שעומדים להתעלף, לוחצים על כפתור והמכשיר רושם את הפעילות בזמן האירוע.
פענוחים לא תקינים נבחרים ומשמעותם:
1. קיום APBs או APCs: (Atrial Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור עלייתי. זוהי הפרעת הקצב הנפוצה ביותר ומופיעה לעיתים קרובות בפענוחים.
המצב אינו מצריך טיפול כלשהו מכיוון שהוא חסר משמעות רפואית, למעט מקרים בהם קיימות פעימות מוקדמות רבות ואדם מתלונן על דפיקות לב שמפריעות לו בתפקוד היומי. אז ניתן לטפל תרופתית.
2. קיום VPBs או VPCs: (Ventricular Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור חדרי. לעיתים הן מופיעות בזוגות (couplets) או בשלישיות (triplets). ככל הידוע כיום, באנשים ללא מחלת לב (למשל, לב שעבר אוטם) אין משמעות ל-VPBs.
בחולים עם מחלת לב ידוע ש-VPBs עשויים להגביר את הסיכון לתמותה, אולם מחקרים שבהם השתמשו בטיפול תרופתי על מנת להעלים את ה-VPBs בחולים עם מחלת לב, לא הצליחו להראות ירידה בתמותה. הטיפול ב-VPBs כיום מתבצע רק אם לאדם יש תלונות משמעותיות, כגון דפיקות לב שמפריעות לתפקוד.
3. פרפור עליות התקפי (Paroxysmal Atrial Fibrillation או PAF): הפרעת קצב נפוצה יחסית בה, מסיבה של בעיה מבנית כלשהי בעלייה, נוצר מקור חשמלי שיורה בקצב מהיר. כתוצאה מכך, העלייה אינה מתכווצת באופן יעיל, והחדר עשוי להתכווץ בקצב הגבוה מהקצב הרצוי.
לפרפור עליות עשויות להיות השלכות משמעותיות על הבריאות, במיוחד בחולים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול בהפרעה הוא לרוב תרופתי, אולם קיימים גם טיפולים ניתוחיים או טיפולים שניתן לבצע באמצעות צינתור.
4. טכיקרדיה חדרית ( Ventricular Tachycardia או VT): הפרעת קצב הנובעת מהחדר. הפרעה זו היא בעלת פוטנציאל מסוכן, במיוחד בחולי לב, ופעמים רבות היא מצריכה השתלת דפיברילטור (ICD). בחולים ללא מחלת לב טיפול אבלציה צינתורי (טיפול בו חותכים מסילות חשמליות לא תקינות בלב באמצעות צנתר) הוכח כיעיל במרבית המקרים.
5. חסם הולכה או תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome – SSS). במצבים אלה החשמל אינו נוצר או אינו עובר בלב כמו שצריך. במצב זה, קצב הלב יהיה איטי מדי ולא יענה על דרישות הגוף.
הטיפול במצבים אלה הינו השתלת קוצב.
המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בן 20, יש לי לחץ דם תקין (110/70), אני בריא בדרך כלל, ולא ידוע על היסטוריה משפחתית של בעיות לב וכלי דם. זה כארבעה חודשים אני חווה יום יום כאבים או מעין צביטות בעיקר בצד שמאל של החזה. הכאבים מופיעים תמיד בבוקר כשאני מתעורר ונמשכים רוב היום. לפני כ
- אני בן 37. אובחנתי על ידי רופא אף-אוזן-גרון כסובל מ- Positional Vertigo. אני אמור לטוס לחו"ל בעוד שבועיים. האם ישנה מניעה לטוס לאור מצבי? האם פעילות ספורטיבית כגון הליכה מהירה מותרת?
- קראתי בעיון רב את הטקסטים פה לגבי MVP. נאמר לי לא מעט על הפגם הזה, אבל עדיין לא נתקלתי בדברים שקראתי על אדם שיש לו סימפטומים כמו שלי. אני נמצא במעקב חצי שנתי אצל קרדיולוג, כך שזה לא מוזנח מבחינתי. אני מרגיש דקירות, צביטות בלב, ואני רק יכול לשער שזה
- אני בן 27. לאחרונה חשתי מספר פעמים דקירות בחזה ודפיקות לב חזקות. עקב כך פניתי לרופא משפחה, אשר הפנה אותי למספר בדיקות, שכולן היו תקינות: בדיקת אקג, בדיקת הולטר, בדיקת מאמץ, בדיקת CT של החזה ובדיקות דם. ברצוני לדעת אם תסמינים ותוצאות אלו מצביעים ע
- אני בת 26. לאחר תחושות של סחרחורות קשות, עייפות, דופק מהיר (שהתגלה בבדיקת הולטר לב), ירידה במשקל ותחושת רעב, הופניתי לבדיקת העמסת סוכר. אלה הערכים שהתקבלו בבדיקה: לפני ההעמסה: 81 כעבור שעה: 63 כעבור שעתיים: 54 כעבור שלוש שעות: 61 אם אני אוכל
- אני בן 70, נוטל באופן קבוע לוטן פלוס לטיפול בלחץ דם. נאמר לי שישנם פירות, ביניהם אשכוליות, שמשפיעים לרעה על אפקטיביות התרופה. האם ישנם פירות נוספים שיש להיזהר באכילתם? אבקש התייחסות ספציפית לרימונים.
- אני בן 42. לחץ הדם שלי בסביבות 150. משקלי 100 ק"ג. גובהי 174 ס"מ. אני סובל מדום נשימה קשה בשינה. תוצאת בדיקת CK בדם היא 700. אני ממתין לתוצאת בדיקת זיהוי האנזים הספציפי. האם תיתכן פגיעה בשרירים בעקבות אי אספקת חמצן סדירה בשינה? האם רקע זה
- אני בת 25. לאחרונה הופיע אצלי כאב בזמן שינה, בעיקר כאשר אני ישנה על צד שמאל. רופא המשפחה אמר שאין ממה לחשוש, הוא חושב שזה משהו "חיצוני", אך שלח אותי לבדיקת אקו לב כדי לשלול דברים אחרים. ממה יכול לנבוע כאב זה? האם זה יכול להיות קשור לבעיי
- אני בת 51. במדידות חוזרות במהלך היום יש לי לחץ דם סיסטולי ממוצע 128 ודיאסטולי 95. למה הדיאסטולי גבוה והסיסטולי סביר? איך אפשר לגרום ללחץ הדם הדיאסטולי לרדת? האם ערכים אלה של 128/95 בממוצע של 12 מדידות מצריכים טיפול תרופתי? אני סובלת מעודף משקל ומתעמל
- אני בת 70. לפני כשנתיים, לאחר בדיקת דם שגרתית, נמצאה אצלי רמת גלוקוז של 112, ולאחר העמסת סוכר של 12 שעות היתה רמת הגלוקוז 191. לא לקחתי תרופות אלא עשיתי דיאטה בהתאם להנחיות חוברת דיאטה של קופת חולים, וכעבור כמה חודשים ועד היום הבדיקות תקינות לחלוטין
מאמרים בנושא הולטר לב
קבלו את המאכלים שגם יעזרו לכם להתרכז, לחשוב, ללמוד ולזכור יותר בקלות, וגם בריאים עבורכם משלל סיבות אחרות וחשובות. לכתבה המלאה
הכירו את ה- Airmule, האמבולנס הישראלי המעופף הראשון. לאחר פיתוח שארך כשבע שנים החברה הישראלית אורבן אירונאוטיקס הצי... לכתבה המלאה