חרדת נטישה (Abandonment anxiety)

איש אינו אוהב להיעזב או לחוות פרידה ואובדן. טבעי ומובן מאליו, לא?

לחרדת נטישה ישנו ערך הישרדותי המסייע לנו, החל מהינקות ועד לבגרות, לשמור על קשרים עם האנשים היקרים לנו ומשמעותיים עבורינו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים מתפתחת חרדת נטישה מוגזמת אשר גורמת מצוקה, פוגעת בתפקוד התקין ומטלטלת את הקשרים הבין אישיים של האדם. בהמשך: מידע על חרדת נטישה מסוגים שונים והמקרים בהם כדאי להיעזר בסיוע מקצועי על מנת להתמודד עם חרדת נטישה.

חרדת נטישה כשלב התפתחותי
 

דמיינו לעצמכם תינוק בן שמונה חודשים שמנצל רגע של חוסר תשומת לב של אמו ומתחיל להתרחק בזחילה משמיכת הפיקניק עליה הם יושבים בפארק. התינוק זוחל בשמחה ואז נעצר, מתיישב ופורץ בבכי תמרורים שגורם לאמו להגיע אליו בריצה.

התנהגותו של התינוק מבטאת חרדת נטישה התואמת את השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בשלב זה יכולותיו המוטוריות של התינוק גדלות והוא פחות צמוד לאמו בהשוואה לעבר. כמו כן, יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות בשלות דיין על מנת לתפוס כי הוריו חיוניים להישרדותו. יחד עם זאת, יכולות אלו אינן מפותחות באופן מלא והתינוק עדיין אינו מחזיק ביכולת לקביעות אובייקט אשר מתבטאת בהבנה של התינוק כי ההורה יחזור גם אם אינו מצוי לנגד עיניו. כך, חרדת נטישה בשלב זה אופיינית לתינוקות רבים מאחר והיא ממלאת תפקיד הישרדותי אשר מסייע לתינוק להישאר קרוב לאמו ולהינות מהגנתה, ובו זמנית מבטאת את העובדה שהתינוק עדיין אינו בטוח דיו בשובו של ההורה. עם הזמן נוטה חרדת הנטישה לחלוף באופן טבעי, כאשר התינוק מפנים את העובדה כי ההורה אליו הוא קשור ובו הוא תלוי יחזור גם כאשר הוא אינו נמצא לידו, ועל כן חרדה זו אינה מצריכה התערבות מקצועית.

חרדת נטישה כחלק מהפרעת חרדה

חרדת נטישה המתעוררת כחלק משלב התפתחותי נוטה לחלוף בגילאי הינקות המוקדמת, אולם בגילאים מאוחרים יותר עלולה להתפתח חרדת נטישה מסוג שונה, המכונה הפרעת חרדת נטישה. חרדת נטישה זו מתבטאת בקושי מוגזם של הילד/המתבגר להיפרד מהוריו באופן שגורם לו מצוקה, פוגע בתפקוד המשפחתי ו/או פוגע בתפקודו הרציף של הילד. כך למשל, עלולה הפרעת חרדת נטישה עלולה להביא להתפרצויות בכי וכעס כאשר ההורים יוצאים לבילוי, סירוב של הילד להישאר לבד בבית או ללכת לבית הספר, ויתור של הילד על פעילויות חברתיות ו/או מצוקה ניכרת וירידה בתפקוד בהיעדרם של ההורים.

חרדת נטישה מסוג זה מתעוררת בדרך כלל על רקע אחד או יותר מהגורמים הבאים:

•   חוסר ביטחון של הילד בקשר עם הוריו הנובע מקושי ביחסים העכשוויים או מחוויות עבר של נטישה (חוויה זו אופיינית לילדים מאומצים).
•   קושי של הילד בהתמודדות עם היבטי חיים שונים כגון הליכה לבי"ס, סיטואציות חברתיות וכן הלאה.
•   מאבק כוחות בין הילד להוריו.

חרדת נטישה מסוג זה מצריכה לא פעם ייעוץ מקצועי מאחר והיא מעכבת את התפתחות הילד וכן את פניותו למטלות התפתחותיות התואמות את גילו.

חרדת נטישה בבגרות

חרדת נטישה עשויה להופיע גם בגילאי הבגרות. חלק מהמבוגרים המתמודדים עם חרדת נטישה יסבלו מסימפטומים דומים לאלו שיסבלו מהם ילדים ומתבגרים וידווחו על תחושת פחד ודאגה עוצמתית המתעוררת במהלך פרידה מאנשים הקרובים להם. חרדת נטישה מסוג זה מופיעה לא פעם כחלק מהפרעת חרדה כללית המתאפיינת בדאגנות יתר ומתבטאת, לדוגמא, במצוקה במהלך נסיעות של בן הזוג לחו"ל, יציאתו למילואים או חזרה של הבן לשירות הצבאי.

יחד עם זאת, בדרך כלל תתבטא חרדת נטישה אצל מבוגרים לא בסימפטומים של חרדה המתעוררים במהלך פרידה כי אם בחרדה עזה מפני סיום מערכת היחסים על ידי פרטנרם זוגיים, חברים, צאצאים וכן הלאה. חרדת זו מתעוררת בדרך כלל על רקע חוויות עבר של נטישה ואובדן, חוסר ביטחון בקשר ותחושות חוסר ערך וחוסר ביטחון המערערות את האמונה בכך ש"מישהו בכלל ירצה להיות איתי". חרדת נטישה מסוג זה עלולה לפגוע בקשרים הבין אישיים בצורה משמעותית שכן היא מביאה לא פעם להתנהגות שתלטנית וקנאית, חוסר אמון, פגיעות יתר ונטייה לפרש התנהגויות רבות ככאלה המבשרות על נטישה מתקרבת ("הוא שוב מאחר. בטח בכלל לא בא לו לראות אותי, והוא שוקל להיפרד").

בהתאם למצוקה ולפגיעה הבין אישית הנלווית למצבי חרדת נטישה מסוג זה, מומלץ להיעזר בטיפול פסיכותרפי אשר יסייע בהבנת המקור לחרדת הנטישה וחיזוק דרכי ההתמודדות עימה.