יש להפסיק את הטיפול באנלפריל (אנלדקס) ולפנות מיד לרופא בהופעת הסימנים הבאים:
סימני אלרגיה כגון: גרד, גירוי או פריחה בעור, קוצר נשימה או ציפצופים בנשימה נפיחות של הפנים, העיניים, הפה, השפתיים, הלשון, הגרון, שעלולה לגרום לקשיים בנשימה או בבליעה (נפיחות המערבת את הגרון עלולה להיות קטלנית). נפיחות בגפיים.
פריחה אדומה בעור (חרלת); אדמומיות, כאב, נפיחות, שלפוחיות וקילוף של העור העלולים להופיע גם בשפתיים, בעיניים, בפה, באף או באיברי המין. בנוסף, עלולים להופיע סימנים כגון: חום גבוה, בלוטות לימפה נפוחות או כאב מפרקים (אריתמה מולטיפורמה), אדמומיות מפושטת ע"ג העור המלווה בקילוף העור. מחלת עור חמורה המתבטאת בסימנים כגון: אודם וקילוף העור, שלפוחיות ופצעים חשופים או קילוף של שכבת העור העליונה (תסמונת סטיבנס ג'ונסון, טוקסיק אפידרמל נקרוליזיס).
חום גבוה, עייפות, אובדן תאבון, כאב בטן, צהבת (מתבטאת בסימנים כגון: הצהבה של העור או של לובן העין) , אי-ספיקת כבד, אלו סימפטומים העלולים להעיד על הפאטיטיס (דלקת הכבד) או חסימה של צינור מרה (עצירה של זרימת המרה מצינור המרה בכבד). כאב בטן חמור אשר עלול להגרם מדלקת בלבלב. בצקת במעיים (התסמינים כוללים כאב בטן, עם או ללא בחילות והקאות).
עייפות, חולשה במשך 2-3 ימים ולאחר מכן הופעת סימנים כגון: כאב גרון, נפיחות בלוטות הלימפה, כאבים בחזה, קושי בבליעה, קצב לב בלתי סדיר, חום או קוצר נשימה אשר עלולים להיות סימנים לפגיעה טוקסית בכדוריות הדם הלבנות.
עילפון; לחץ דם נמוך, שינויים בקצב הלב (כגון דופק מהיר או לא סדיר), תעוקת חזה או כאב בחזה, קוצר נשימה; ירידה פתאומית בלחץ הדם במיוחד כשנעמדים, הדבר עלול להתבטא בסחרחורת או תחושת עילפון (תת לחץ דם בעמידה), ונפוץ יותר בתחילת הטיפול בתכשיר. במידה וזה קורה, שכיבה עשויה להקל על התופעה.
מעבר איטי של מזון במעי, תחושת נפיחות, כאבים ועוויתיים בבטן (עלולים להגרם מחסימת המעי).
התקף לב או שבץ (ייתכן בשל לחץ דם מאד נמוך בחולים מסויימים בסיכון גבוה, כולל כאלו הסובלים מבעיות בזרימת דם בלב או במוח).
תסנין ראתי אשר עלול לגרום לסימנים כגון: שיעול, קשיי נשימה. דלקת ריאות.
רמות נמוכות של סוכר או נתרן בדם, עלייה ברמת האשלגן בדם.
תופעות לוואי נוספות:
תופעות לוואי שכיחות מאוד של אנלפריל (אנלדקס): חולשה, תשישות או תחושת חולי, טשטוש ראייה, שיעול.
תופעות לוואי שכיחות של אנלפריל (אנלדקס): שינויים בחוש הטעם, בחילה, שלשול או כאבי בטן, פריחה, עייפות, דיכאון. כאבי ראש, עילפון. לחץ דם נמוך, שינויים בקצב הלב (כגון דופק מהיר או לא סדיר), תעוקת חזה או כאב בחזה, קושי בנשימה. תגובה אלרגית, עלייה ברמת האשלגן בדם, רמות גבוהות של קריאטינין בדם.
תופעות לוואי שאינן שכיחות של אנלפריל (אנלדקס):
עייפות ורמות נמוכות של המוגלובין או של תאי דם אדומים (אנמיה), רמות סוכר נמוכות העלולות לגרום לחרדה, בלבול, סחרחורת. נדודי שינה או ישנוניות, עצבנות, עקצוצים, חוסר תחושה בעור או רגישות מכאיבה, צלצולים באוזניים. נזלת, כאב גרון או צרידות, שיעול, צפצופים או קשיי נשימה ( אסתמה ), קשיי עיכול,דלקת לבלב, עצירות, הקאות, אובדן תיאבון, גירוי קיבה, יובש בפה, כיב קיבה, הזעה מוגברת, פריחה מגרדת או חרלת, גרד, נשירת שיער, הסמקה, הפרעה בתפקודי כליות או אי ספיקת כליות. אין אונות בגברים, התכווצויות שרירים, חום, רמות נמוכות של סוכר או נתרן בדם,
רמה גבוהה של אוריאה (שתנן) בדם, דום לב, תסחיף ריאתי ואוטם ריאתי, תסנין ריאתי בצקת בריאות, פרפור פרוזדורים, צואה שחורה, הפרעות בהליכה (אטקסיה), עווית סמפונות, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), רגישות מוגברת לאור שמש, אבדן חוש הריח (תתרנות), דלקת לחמית העין, יובש בעיניים, ייצור דמעות מוגבר, כאבים במותן.
תופעות לוואי נדירות של אנלפריל (אנלדקס): כפות ידיים ורגליים קרות; מחלות אוטואימוניות ,חלומות משונים, בעיות שינה, שינויים בבדיקות דם כגון: ירידה בכדוריות דם לבנות ואדומות, המוגלובין נמוך, רמה נמוכה של טסיות; דיכוי מח עצם; הגדלת שדיים בגברים, נפיחות של בלוטת לימפה; בעיות בכבד כגון; דלקת ריאות; דלקת באף, בלחיים, בחניכיים, בלשון, בשפתיים ובגרון, מיעוט שתן; דלקת סמפונות (ברונכיטיס), זיהום בדרכי השתן.
דלקת סמפונות (ברונכיטיס), זיהום בדרכי השתן.
המוליזה (פירוק של תאי דם אדומים) בחולים עם חוסר ב-G6PD.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
שילוב של אנלפריל (אנלדקס) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות:
אין להשתמש במקרה של טיפול בסקוביטריל /Sacubitril Valsartan ולסרטן , תרופה לטיפול באי ספיקת לב.
תרופות המכילות אשלגן, כולל תוספי אשלגן, תחליפי מלח, וכן תרופות נוספות שמעלות אשלגן בגוף, כגון הפרין, למניעת היווצרות קרישי דם, ותרופות המכילות טרימטופרים (כמו קו- טרימוקסזול), לטיפול בזיהומים. ציקלוספורין, תרופה לדיכוי מערכת החיסון למניעת דחיית שתל.
תרופות אחרות המשמשות להורדת לחץ דם ולטיפול במחלות לב (כגון חוסמי בטא, תרופות משתנות, ניטראטים, חוסמי הרצפטור אנגיוטנסין, תרופות המשתייכות למעכבי אנזים המהפך אנגיוטנסין או התרופה אליסקירן) העלולות להגביר את הסיכון לתת לחץ דם ובחלקן עלולות לגרום לעליה ברמות האשלגן בדם ושינויים בתיפקוד הכליתי כולל אי-ספיקת כליות. יתכן שיהיה צורך בשינוי המינון של אנלדקס או בצעדי זהירות נוספים.
תרופות לטיפול בסוכרת (כולל תרופות הניתנות דרך הפה ואינסולין) אשר עלולות בטיפול משולב עם אנלדקס לגרום לירידה חדה ברמות הסוכר בדם, בייחוד בשבועות הראשונים לטיפול ובמטופלים עם תפקוד כליתי לקוי. יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם במהלך החודש הראשון של הטיפול באנלפריל (אנלדקס).
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAID's) המשמשות להפחתת דלקת ,להקלה על כאב ולהורדת חום.
תרופות טריציקליות לטיפול בדיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, ליתיום (לטיפול בסוג מסוים של דיכאון).
תרופות נגד שיעול והצטננות או תרופות להורדה במשקל המכילות חומר סימפתומימטי.
חומרים מאלחשים או נארקוטיים כגון מורפין (המשמשים למשל לשיכוך כאבים חזקים) או תרופות לטיפול בכאב או בדלקת פרקים (כולל טיפול במלחי זהב העלולים בטיפול משולב עם אנלדקס לגרום להסמקה של הפנים, בחילה, הקאות ולחץ דם נמוך).
אספירין, תרופות לדילול הדם ולהמסת קרישי דם.
תרופות המשמשות לדיכוי המערכת החיסונית, כגון: אלופורינול (למשל לטיפול בשיגדון).
מעכבי רפמיצין, כגון טמסירולימוס, סירולימוס, אברולימוס, המיועדות לטיפול בסוגי סרטן מסוימים או כדי למנוע מהמערכת החיסונית של הגוף לדחות איבר מושתל.
תרופה המכילה מעכב נפריליסין כגון סקוביטריל. קיים בתכשיר משולב עם ולסרטן ורצקדוטריל. או וילדגליפטין. הסיכון לאנגיואדמה- נפיחות הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון עם קשיי בליעה או נשימה עלול לעלות.
תרופות להרחבת כלי דם או פרוקאינאמיד (למשל לטיפול בלב).
תרופות לאלחוש (להרדמה).
תרופות המכילות אשלגן, משתנים אוצרי אשלגן (ספירונולאקטון ואמילוריד) ותוספי אשלגן (כולל תחליפי מלח המכילים אשלגן) מחשש להיפרקלמיה.
אלכוהול.
השפעת שימוש ממושך
ניטור: בתקופת הטיפול באנלפריל (אנלדקס) זו יש לערוך בדיקות דם, כולל ספירת דם, אלקטרוליטים (רמת המלחים) וגלוקוז; שתן; תפקודי כבד וכליות.
חולי סוכרת - יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם, שעלולות לרדת באופן חד. הסיכון לכך גבוה יותר במהלך החודש הראשון של הטיפול באנלדקס ובמטופלים עם תפקוד כלייתי לקוי. גם רמת האשלגן בדם עלולה לעלות.