סירולימוס

תזונה

יש להימנע משתיה של מיץ אשכוליות במהלך הטיפול. ניתן ליטול התרופה עם או בלי האוכל אך יש לשמור על נוהל נטילה קבוע.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו. התרופה כתמיסה מכילה כמות אלכוהול מזערית.

נהיגה

השימוש בתרופה לא צפוי להשפיע.

הריון

אין להשתמש, למעט כאשר הרופא החליט כי הטיפול הכרחי.

יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ו-12 שבועות לאחר הפסקתו.

הנקה

במהלך הטיפול בתרופה אין להיניק.

תינוקות וילדים

ניסיון מוגבל בשימוש עד גיל 18 שנים, ולכן השימוש אינו מומלץ.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• אלרגיה, גם לסויה או לבוטנים
• הריון
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת כבד
• רמת כולסטרול גבוהה בדם
• רמת שומנים גבוהה בדם
• סוכרת
• מחלת ריאות
• טרומבוציטופניה
• שחפת
• דיכוי חיסוני
• קבלת טיפולים המדכאים את מערכת החיסון כגון כימותרפיה, הקרנות וסטרואידים
• חיסונים אשר ניתנו לאחרונה

סיכון ממנת יתר

נמוך

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעת הלוואי העיקרית של תרופה זו היא רגישות מוגברת לזיהומים מכל הסוגים. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: בצקת בגפיים, הצטברות נוזלים ברקמות שונות, עלייה ברמות טריגליצרידים, כולסטרול וסוכר בדם, יתר לחץ דם, עצירות, כאב בטן, שלשול, כאב ראש, חום, זיהומים בדרכי שתן, אנמיה, בחילה ומיעוט טסיות דם (תרומבוציטופניה). כאב מפרקים, אקנה, ירידה בשורת הדם הלבנה, חוסר תקינות של בדיקות תפקודי הכבד, הפרעות במחזור חודשי, ריפוי איטי של פצעים, קצב לב מהיר. במקרים נדירים תיתכן התפתחות של מחלת דם חמורה המתבטאת בהופעת פריחה הקשורה בהיצמתות טסיות הדם (TTP - thrombotic thrombocytopenic purpura).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

ציקלוספורין: ציקלוספורין מגבירה את השפעתה של סירולימוס, לכן מכיוון שהטיפול בסירולימוס ניתן במקביל לטיפול בציקלוספורין יש ליטול סירולימוס כ-4 שעות לאחר נטילת ציקלוספורין.

סימטידין, אמינוגליקוזידים, אמיודארון, אמפותריצין B, ציסאפריד, מטוקלופראמיד, דילטיאזם, וראפאמיל, דאנאזול, תרופות נוגדות פטריות ממשפחת הazole- כגון: איטראקונאזול, קטוקונאזול, מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין ומיץ אשכוליות: תרופות אלו עלולות לעכב פירוק של סירולימוס בכבד דבר העלול להביא להצטברות של סירולימוס בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי, כולל נזק כלייתי.

היפריקום, ריפאמפיצין, דקסאמתאזון ותרופות אנטיאפילפטיות כגון: פנובארביטאל, קארבאמאזפין: תרופות אלו מזרזות את פירוק סירולימוס וכתוצאה פעילותו מופחתת.

מעכבי ACE: בשילוב עם סירולימוס ייתכנו תופעות חמורות כגון: נפיחות בפנים, בגרון ובידיים וקשיי נשימה ובליעה.

אסטמיזול, טאקרולימוס, מעכבי HMG-CoA reductase, טרפנאדין: תופעות הלוואי של תרופות אלו עשויות לגבור במתן משולב עם סירולימוס.

תרופות אחרות לדיכוי מערכת החיסון, אפאליזומאב, נטליזומאב, אלפאספט, מעכבי TNF-alpha: בשילוב תרופות אלו עם סירולימוס גובר הדיכוי החיסוני וכתוצאה הסיכון לזיהומים.

לטרמוביר- תרופה אנטי-ויראלית למניעת מחלה הנגרמת מנגיף הציטומגלו.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו יכול להגביר את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן מסוימים, כגון לימפומה. ניטור: בדיקות דם למדידת רמות סירולימוס בדם, ניטור תיפקודי הכבד והכליות, שומנים בדם, רמות אלקטרוליטים, רמות סוכר ולחץ דם, וניטור תמונת הדם השלמה.