אזאתיופרין

תשובה: באופן כללי, לא מומלץ ליטול תרופות יחד עם אלכוהול. מרבית התרופות עוברות פירוק בגוף בכבד, וכך גם האלכוהול. לכן, נטילה בו-זמנית עלולה להגביר את הרמות של כל אחד מהחומרים, ולגרום לתופעות לוואי. אם השתייה היא אחת לשבועיים או חודש, אני ממליצה שבעלך ימשיך בדרכו ולא יטול את הכדור באותו הערב. ניתן במקרים כאלה ליטול את הכדור למחרת בבוקר. אם השתייה תכופה יותר, יש לידע את הפסיכיאטר המטפל ולשקול את העניין לגופו. רסיטל היא תרופה מאד בטוחה ואין סיכון משמעותי בנטילתה היומיומית, גם אצל אדם המשתמש באלכוהול באופן תכוף. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: סרטן שד מתפתח בכ-12% מן הנשים שיחיו עד גיל 90. בגברים המספרים נמוכים בהרבה, ולפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, רק 1 מתוך 100,000 גברים לוקים בסרטן השד. למרות שסיפור משפחתי ישנו ב-15% עד 20% מן הנשים הסובלות מסרטן שד, רק ב-5% או 6% מתגלה מוטציה. ב-1994 וב-1995 התגלו שני גנים: BRCA1 ו- BRCA2, שמוטציה בהם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד וסרטנים נוספים. הגנים BRCA1 ו- BRCA2 ממלאים תפקידים שונים וחשובים בתא, בתיקון נזקים לחומר התורשתי, ה- DNA. עד היום התגלו כמה מאות מוטציות בשני הגנים. השכיחות של מוטציות בגנים הללו גבוהה במיוחד בקרב נשים ממוצא יהודי אשכנזי. התורשה של שני הגנים הללו היא אוטוזומלית דומיננטית, כלומר, מספיק שעותק אחד של הגן לא יהיה תקין כדי שהמחלה תבוא לידי ביטוי. תשומת לב רבה ניתנה לנשים נשאיות של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2, ומחקרים רבים מגדירים את הסיכון המוגבר שלהן ללקות בממאירויות של השד, השחלה, החצוצרות וחלל הצפק. באשר לגברים נשאים של המוטציות המחקר דל, ולכן הסיכונים אינם ברורים, כמו גם המעקב האופטימלי. ב-2004 התפרסם מאמר שבדק את הספרות בנושא גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. לפי ממצאי מחקר זה, נשאים של מוטציות ב- BRCA1 נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בממאירויות של השד והערמונית. בחלק מן המחקרים הועלה חשד גם לעליה בשכיחות גידולי המעי הגס, אך ההוכחות לכך אינן חותכות. להבדיל מנשים, בהן הסיכון לפתח סרטן מוגבר דווקא בנשאיות של מוטציה ב- BRCA1, בגברים הסיכון מוגבר דווקא בנשאים של מוטציה ב- BRCA2. בדצמבר 2007 התפרסם מאמר ב-Journal of The National Cancer Institute, שהעריך את הסיכון לפתח סרטן שד בקרב גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. המחקר בדק 1939 משפחות אמריקאיות, בהן 97 גברים עם סרטן שד, ומצא כי גברים הנושאים מוטציות בגן BRCA2 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד. באשר לגברים עם מוטציות ב- BRCA1, יתכן כי הסיכון מוגבר, אולם הוא לא הוכח באופן חד-משמעי. לא הצלחתי למצוא בספרות שום המלצות קליניות המתייחסות לבדיקות סקר בגברים נשאים של המוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2. ההמלצות לבדיקות סקר קיימות רק בנוגע לנשאיות של המוטציות, ולכן גם אם תעבור את הבדיקה ותימצא חיובי - לא ברור מהן ההשלכות הפרקטיות לגביך. אחת המשמעויות החשובות של הבדיקה היא באשר להורשת הגן לצאצאיך. כלומר - אם אינך נשא של הגן, לא תעביר אותו לצאצאיך, ואם תימצא נשא של הגן, סיכוי ההעברה הוא 50%. ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: בתקופות של החמרה פסיכוטית (כשמופיעים קולות, מחשבות וכל מה שתיארת) אצל אדם שלוקה בסכיזופרניה, נחוץ טיפול עם תכשיר נוגד פסיכוזה על מנת לחזור למצב של איזון נפשי. לדבריך, קיבלת שתי תרופות נוגדות פסיכוזה: טרוקטיל, אשר גרם לתגובה אלרגית, ופרפנן, אשר גרם לתגובה של אי-שקט. הטיפול שלך כיום כולל רק קסנגיס ופנרגן, שתיהן תרופות הרגעה שאינן נוגדות פסיכוזה. תרופות הרגעה מספקות הקלה חלקית, אך אינן מספיק יעילות לטיפול במצב הנוכחי, ולכן עדיין לא הגעת לאיזון, ומצב הרוח אינו יציב. יש כיום מגוון רחב של תרופות נוגדות פסיכוזה חוץ מטרוקטיל ופרפנן. לתרופות חדשות יותר יש פחות תופעות לוואי וחלקן גם יעילות ביותר לייצוב מצב רוח, למשל זיפרקסה או ריספרדל. אני ממליצה לא להתייאש מהחוויות הלא נעימות עם טרוקטיל ועם פרפנן, ולנסות תכשיר נוגד פסיכוזה אחר, בהתאם להמלצת הפסיכיאטר/ית שלך, על מנת לא להגיע להחמרה נוספת במצבך הנפשי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה:

לאחר השתלת מח עצם, המטופל מקבל טיפול אשר נוגד את מערכת החיסון שלו, לצורך מניעת דחיית השתל. טיפולים אלו הם קשים באופן יחסי, וגורמים לתשישות רבה ודיכוי חיסוני אצל המטופל, ההופכים אותו להיות חשוף יותר למזהמים שונים. בידוד באשפוז לאחר ההשתלה הוא לעיתים הדרך היחידה לצמצם עד כמה שניתן את הידבקות המטופל בזיהומים, אשר מצויים בשכיחות מרובה בבית החולים, ויכולים לגרום לתחלואה ואף תמותה לאחר ההשתלה. בשל כך, מומלץ כי המטופל לא יצא מחדרו לעיתם תכופות, וכן כי הצוות הרפואי ינקוט באמצעי זהירות מרובים על מנת למנוע הדבקה בזיהומים, הכוללים חבישת מסכה, חלוק וכפפות, בכל פעם שבא במגע עם המטופל.