טרפרוסטיניל

תזונה

אין הגבלות.

נהיגה

התרופה עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם הכוללת סחרחורת ו/או עילפון. במקרה כזה, יש להימנע מנהיגה.

הריון

אין להשתמש בהריון ובעת תכנונו מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

מומלץ להיוועץ ברופא. אין מידע על השפעת התרופה על ייצור החלב, הפרשת התרופה בחלב, או השפעתה על התינוק היונק.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 16 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא. אינהלציה- מעל גיל 18.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש להתייעץ עם הרופא.

ניתוח והרדמה כללית

תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח לפחות 28 יום לפני הניתוח על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• הנקה
• הריון
• תפקוד כליתי לקוי
• בעיות במערכת השתן
• מחלת כבד
• דימום
• חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
• בעיות במערכת הדם
• קרישי דם
• דימום בהווה או בעבר.
• לחץ דם נמוך
• שימוש באפופרוסטנול, גם בעבר

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות הלוואי השכיחות כוללות: שלשול, סחרחורת, הסמקה, כאב ראש, כאבי שרירים או פרקים, בחילה, חיוורון, הזעה ועייפות. 

באינהלציה שכיחות גם תופעות של שיעול, אודם בפנים ובצוואר (הסמקה), כאב וגירוי בגרון, סחרחורת, עילפון או אובדן הכרה.

תופעות לוואי חמורות: שינויים בעור, כאב בחזה, קצב לב לא סדיר, חום, גרד, שינויים במצב הרוח, קשיי נשימה, התנפחות הרגליים, עלייה לא מוסברת במשקל, דימומים או חבורות לא מוסברות ועייפות או חולשה בלתי רגילה, ליחה דמית. 

תופעות לוואי חמורות באינהלציה כוללות לחץ דם נמוך, בעיות של דימומים- תיתכן עליה בסיכון לדימומים, במיוחד במטופלים שנוטלים גם נוגדי קרישה, התכווצות סימפונות חריפה. יש לפנות מיידית לרופא.

בעירוי תוך ורידי, יש לפנות מיידית לרופא/חדר מיון אם ישנם סימנים היכולים להעיד על זיהום כדוגמת חום, אודם, נפיחות, כאב, דימום או שטף דם, רגישות למגע במקום הצנתר. כמו כן ייתכנו תחושת נימול, כאב, נפיחות הזרוע.

במתן תת עורי, שכיחות מאוד תופעות של כאב באזור ההזרקה, תגובות מקומית באזור ההזרקה, כמו  אודם, קשיות, פריחה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

משתני לולאה, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות מרחיבות כלי דם: מתן משולב של תרופות אלו עם טרפרוסטיניל מעלה את הסיכון לתופעות הלוואי שלהן כולל תת לחץ דם. 

נוגדי קרישה: נוגדי קרישה עשויים להגביר את פעילות טרפרוסטיניל ומכאן את הסיכון לתופעות הלוואי כולל דימומים.

גמפיברוזיל- מעלה את החשיפה לטרפרוסטיניל ולכן הרופא עשוי להתאים את המינון.

ריפאמפיצין- מוריד את החשיפה לטרפרוסטיניל ולכן הרופא עשוי להתאים את המינון.

השפעת שימוש ממושך

טיפול ארוך טווח הציג שיפור מתמשך בתפקוד החולים ובסימפטומים של המחלה בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי.