מדרוקסיפרוגסטרון

תזונה

יש ליטול טבליות מדרוקסיפרוגסטרון עם האוכל על מנת למנוע פגיעה ברירית הקיבה.

בתקופת הטיפול, מומלץ לבצע פעילות גופנית נושאת משקל באופן סדיר ולשמור על תזונה בריאה הכוללת כמות מספקת של סידן (למשל: מוצרי חלב) וויטמין D, ( למשל: דגים)- לשמירה על צפיפות העצם.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

נהיגה

לא צפויה השפעה על יכולת הנהיגה. ייתכנו כאבי ראש וסחרחורת, ולכן יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה.

הריון

לא ניתן. למרות שהסיכון בלקיחת התרופה בהריון הינו נמוך, אין לקחתה בארבעת החודשים הראשונים להריון. התרופה עלולה לגרום למומים אצל התינוק המתפתח. דווח על סימני זיכרות ועל שינויים באברי המין, מומים בלב ובאיברים אחרים. יש להיוועץ ברופא.
לאחר שימוש בזריקה למניעת הריון- רמת הפוריות הרגילה תחזור כאשר ההשפעה של הזריקה האחרונה תפוג, בזמן שונה אצל נשים שונות, ללא תלות בתקופת השימוש. ברוב הנשים השפעת הזריקה למניעת הריון תפוג תוך שנה ממועד ההזרקה האחרונה.

הנקה

יש להתייעץ עם הרופא, ולשקול האם יש להמתין לפחות שישה שבועות לאחר הלידה ועד תחילת השימוש בתרופה זו. התרופה יכולה לעבור לחלב אם, אך לא נמצאה השפעה מזיקה בתינוקות.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא. מניעת הריון בזריקה- מעל גיל 12 שנים, ורק במקרים בהם אמצעי מניעה אחרים אינם מתאימים.

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן רופא מנתח או מרדים באשר לנטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• יתר לחץ דם
• סוכרת
• • מנינגיומה (גידול שפיר בדרך כלל שנוצר בשכבות הרקמה המכסות את המוח ואת חוט השדרה)
• מחלת לב או הפרעות בכולסטרול
• דימום לא מוסבר מהנרתיק
• סרטן שד או סרטן איברי המין
• ארוע מוחי
• מיגרנה
• קרישי דם, תסחיף ריאתי
• הפרעות בראייה
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• אסתמה
• אפילפסיה (כפיון)
• שינויי מצב הרוח ותסמיני דיכאון
• היחלשות עצמות
• אבנים בכיס מרה
• זאבת
• בעיות שמיעה
• הריון לא תקין לאחרונה
• נטילת תרופות אחרות

סיכון ממנת יתר

נמוך

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

אצירת נוזלים עלולה להביא לעלייה במשקל, במיוחד במינונים הגבוהים, התנפחות כפות הרגליים או הקרסוליים ורגישות בשדיים. שימוש ממושך עלול לגרום לדימום וסתי לא סדיר או להופעת כתמי דם בין הווסתות.

תופעות לואי שכיחות נוספות: כאב ראש, עליה במשקל, כאב בטן (התכווצויות), בחילה, אקנה, אל-ווסת, אי הופעת דימום במחזור או דימום קל, דימום כבד, דימום תדיר ו/או בלתי צפוי, דימום בלתי סדיר, כאב מחזור, דיכאון ,עייפות, כאב או רגישות בשדיים, חום, ירידה בתשוקה המינית, שינויים במצבי רוח, עצבנות/ אי שקט ,קשיי שינה, חרדה, גירוד או גירוי בנרתיק, תגובה באיזור ההזרקה (כולל כאב, רגישות, נפיחות, גומה/חריץ קבוע בעור), סחרחורת, כאב גב, כאב בגפיים, משטח צוואר הרחם לא תקין. 

שימוש בזריקה למניעת הריון באופן ארוך טווח: התרופה פועלת על ידי הורדת רמות אסטרוגן והורמונים נוספים. רמות אסטרוגן נמוכות עלולות להביא לירידה בצפיפות העצם. נשים הנוטלות תכשיר זה בעלות נטייה לצפיפות עצם נמוכה יותר מאשר נשים באותו הגיל אשר לא נטלו תכשיר זה. השפעה זו היא בשיאה בשנתיים- שלוש השנים הראשונות לשימוש, לאחר מכן, ישנה התייצבות ברמת צפיפות העצם ונראה כי יש עליה מסוימת בצפיפות העצם עם הפסקת השימוש בתרופה. עדיין לא ידוע האם שימוש מעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס (דלדול העצם) ולשברים בהמשך החיים (לאחר גיל המעבר). 

נראה שיש עליה קטנה בסיכון ללקות בסרטן השד בנשים המשתמשות בתכשירים למניעת הריון בהזרקה בהשוואה לנשים, בנות אותו גיל, שלא משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים. לא ידוע בוודאות האם השימוש בזריקה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד. יתכן שנשים הנוטלות תכשירים הורמונליים למניעת הריון בהזרקה, נבדקות לעיתים תכופות יותר ולכן גילוי המחלה הוא מוקדם יותר. יש לשקול יתרונות אל מול סיכון.

שימוש בזריקה- ישנו סיכון להיווצרות מורסה באתר ההזרקה, בדומה לכל מתן של זריקה הניתנת לשריר.

פנייה מיידית לרופא במקרים של: תגובה אלרגית חמורה לתרופה, המלווה בקשיי נשימה, פריחה עורית, התנפחות הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון. קרישי דם, צהבת.
כאב פתאומי, חזק וחד בחזה, עלייה בקצב פעימות הלב, כאב ראש לא אופייני חמור או מתמשך, שינויים כלשהם בראייה, קושי בדיבור, התמוטטות או התעלפות, חולשה או נימול, כאב חזק, רגישות או נפיחות בשוק, בקרסול או בכף הרגל, שינוי בצבע עור הרגל, או שהעור הופך לאדום וחם למגע.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור: 
אמינוגלוטתימיד: תרופה נוגדת סרטן זו מגבירה את פירוקו של מדרוקסיפרוגסטרון ומחלישה את פעולתו. 
תרופות לדילול דם (נוגדי קרישה). כמו וורפרין.
טאמוקסיפן: מתן שתי התרופות יחד עלול לגרום לעלייה בריכוזי אנזימי הכבד ולירידה במטבוליזם של טאמוקסיפן.
תרופות לטיפול בפרכוסים, כמו פנוברביטל, פניטואין וקרבמזפיןן.
ריטונאביר ונלפינאביר המשמשות לעיתים לטיפול ב-HIV ובאיידס.
תרופות לטיפול בזיהומים, כמו ריפאמפיצין, ריפאבוטין, נביראפין, אפאבירנז.
היפריקום- טיפול צמחי בדיכאון.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו עלול להגביר במקצת את הסיכון של התהוות קרישי דם בוורידי הרגליים. ניטור: דרישות בדיקות תקופתיות של לחץ הדם, וכן בדיקת מישטח צוואר הרחם ובדיקת השדיים פעם בשנה.