שמות מסחריים
אימיטרקס Imitrex- סומטרידקס Sumatridex
- סומאטריפטן טבע Sumatriptane Teva
סומאטריפטאן היא תרופה מדור חדש לטיפול במיגרנה. היא בעלת מבנה כימי דומה לזה של סרוטונין, הפועלת באופן סלקטיבי על קבוצה מסוימת של קולטנים לסרוטונין מסוג 5HT-1 וגורמת לכיווץ כלי הדם במוח. החוקרים חושבים שפעולה זו אחראית להקלה על כאב הראש.
לעומת תרופות אחרות, תרופה זו יעילה גם אם לוקחים אותה בשלב מאוחר יותר של הכאב.
משמשת להקלה בהתקפים חריפים של מיגרנה, עם או בלי אאורה.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: ברצוני לשאול מהן תופעות הלוואי הנפוצות לאחר קבלת אפידורל, וכמה זמן לוקח להן לחלוף.
שאלה: אני בחור בריא בן 28, וזה זמן רב סובל מהפרשת רוק מוגברת במהלך השינה. אני לא נוטל שום תרופה, אבל הכרית שלי רטובה ונשארים עליה כתמים. אשמח לדעת ממה זה נובע ואיך ניתן לטפל בזה.
שאלה: יש לי חברה בת 19 שנכנסה להריון. היא נמצאת בשבוע השישי להריון והיא מעוניינת לעשות הפלה בדרך תרופתית. הבעיה היא שסוג הדם שלה הוא A שלילי. הייתי רוצה לדעת איזו תרופה מומלצת לה, מה הסיכונים בלקיחת התרופה, אם היא תוכל להיכנס להריון שוב בעתיד, או שאין לה ברירה אלא ללדת את התינוק.
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
CT, סי טי - דיקור מותני
- בדיקת MRI
תרופות קשורות
-
אקמול פוקוס - קלונאזפאם (קלונקס)
- מלטונין (סירקדין)
- טמוזולומיד
- אוקסיקודון + פארצטמול (פרקוסט)
