בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

התרופה אלטרוקסין שייכת לקטגוריה A בהריון, כלומר השימוש בה בטוח ואין חשש ליטול אותה בזמן הריון. חשוב להדגיש שחשוב מאוד לשמור על איזון תפקודי בלוטת התריס גם ובעיקר בזמן הריון. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון לתקופת ההריון, ועל כן עלייך להיוועץ עם האנדוקרינולוג/ית המטפל. לגבי ויטמין D, כל עוד לא עוברים את הקצובה היומית המומלצת בהריון 400IU, שוב מדובר בקטגוריה A. אם עוברים את הקצובה היומית המומלצת, ויטמין D מסווג כבר בקטגוריה D, כלומר יכול לגרום נזק לעובר. אני ממליצה לבדוק שוב את רמת הוויטמין בגופך, ולפי התוצאות לשקול אם יש צורך להמשיך ליטול את התוסף. MSM, מתילסופונילמתאן, הוא חומר על בסיס גופרית שהוכח כיעיל בשיכוך כאבים ודלקות מפרקים. לגבי השימוש בו בזמן הריון כדאי לפנות למרכז הטרטולוגי בטלפון 02-6243663. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ציסטיצרקוזיס היא מחלה הנגרמת ע"י תולעת שמקורה מחזירים. היא נדירה בארה"ב ושכיחה יותר בארצות כמו מקסיקו, דרום ומרכז אמריקה, אפריקה ואסיה. המחלה מועברת ע"י בליעה של ביצי הטפיל אשר עשויות לזהם מזון ומים, ובעיקר אכילת בשר חזיר נגוע. הביצה פוקעת בקיבה, ונודדת למעי, שם עוברת למחזור הדם, ואיתו יכולה לנדוד ולהתנחל באיברים שונים, כמו שרירים, עין או מוח. הסימפטומים של הזיהום המוחי תלויים בכמות התולעים המזהמות ובמיקומן במוח. התסמינים השכיחים יותר הם התקף אפילפטי וכאבי ראש, אולם ייתכנו סיבוכים קשים יותר של ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר שיווי משקל, הרחבת חדרי המוח, בצקת מוחית ועוד. בד"כ התולעים נשארות במוח מספר שנים והן אסימפטומטיות לחלוטין, והתסמינים הנוירולוגים מופיעים דווקא כאשר התולעים מתות, ומופרשים נוזלים אשר גורמים לתגובה דלקתית . הטיפול כולל בד"כ תרופות נוגדות טפילים ומעקב. התולעת אינה מדבקת מאדם לאדם בשלב בו התולעת מתיישבת במוח, אלא רק בשלב מוקדם בהרבה, כאשר התולעת עודנה במעי ומופרשת בצואת האדם שנדבק. לקריאה נוספת: http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/cysticercosis/factsht_cysticercosis.htm

באורתופדיה, כמו בשאר ענפי הרפואה, אין תחליף של ממש לבירור רפואי הכולל ראיון ובדיקה גופנית. אמצעים אלה עשויים לאשר או לשלול בעיות שונות המועלות כאפשרות בבדיקות ההדמיה. יתכן שבלט הדיסק שנמצא בבדיקת ה- CT הוא ה"אחראי" לכאבים, אולם כאמור, יש לשלול סיבות אפשריות אחרות לכאבים, כגון כאבים שמקורם במפרק הירך, סיבות עצביות, וסקולריות (הקשורות לכלי דם) ועוד. ברובם המוחלט של המקרים הטיפול הראשוני בבלטי דיסק המתבטאים בכאב בלבד הוא שמרני, וכולל מנוחה, תרופות נוגדות דלקת וכאבים, ופיזיותרפיה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

פרוגראף (tacrolimus) היא תרופה המשמשת לדיכוי המערכת החיסונית. תופעות הלוואי העיקריות שלה הן הגברת הרגישות לזיהומים מכל הסוגים. סלספט (mycophenolate) גם היא תרופה המשמשת לדיכוי מערכת החיסון, וגם אצלה תופעות הלוואי הנפוצות הן רגישות לזיהומים. מידע לגבי תופעות הלוואי של שתי תרופות אלו תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=305

הממצא העיקרי בבדיקת ה- CT שעבר אביך הוא דיסקיטיס. זו דלקת של הדיסק הבין-חולייתי, שנגרמת על ידי זיהום חיידקי המתפשט לרוב מאתר אחר בגוף. מאחר שאביך סובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ייתכן שזהו המקור לזיהום. הדלקת גורמת לכאבים עזים, ולרגישות באזור החוליות המעורבות, אשר אינם מוקלים בנטילת משככי כאבים. במבוגרים, בשונה מילדים, הדלקת מתפתחת במשך זמן מה, ולכן קשה לעיתים להגיע לאבחנה במשך שבועות ואף חודשים. אבחנה של דיסקיטיס מבוצעת על ידי בדיקות דימות כמו בדיקת CT. בהמשך יש לקחת תרביות דם או ביופסיה מהדיסק הנגוע על מנת לאשש את האבחנה ולזהות את החידק המזהם. הטיפול כולל ריתוק למיטה וטיפול אנטיביוטי רחב טווח, לרוב תוך-ורידי. מומלץ לפנות בדחיפות לרופא, אשר בהתאם לממצאי הבדיקה הגופנית וה- CT ישקול אם יש מקום לטיפול באשפוז. באשר לבלוטות שהודגמו - מדובר בקשריות לימפה מוגדלות. הגדלה של קשריות לימפה אכן עשויה להעיד על פיזור גרורתי של מחלה ממאירה, אולם במקרה זה, סביר שמדובר בקשריות מוגדלות בתגובה לדלקת שממנה סובל אביך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מהתיאור שמסרת משתמע שעברתם תקופה לא פשוטה, וברצוני לחזק אתכם בהתמודדותכם. מהנתונים שמסרת קשה לקבוע בבירור ממה סובלת בתך, אולם ניתן להתייחס לכמה נקודות. העדר תסמינים, והיעדר שינוי בבדיקות דימות (MRI) הם סימנים מעודדים. טבעם של גידולים סרטניים הוא לגדול ולהתפשט, וכשהדבר אינו קורה, או שמדובר בגידול שאינו אלים, או שהגידול אינו סרטני, או שמדובר בגידול שהתפשטותו נבלמה על ידי הטיפול. לפי התיאור שלך, נראה שמהלך המחלה אינו עולה בקנה אחד עם האבחנה הראשונה. אין בכך כדי להטיל דופי ברופא המאבחן, שכן רפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים מתקבלות החלטות בתנאי אי-ודאות. עם זאת, כעת, כאשר יש בידיך אינפורמציה נוספת, מומלץ לפנות שוב לנוירוכירוג ילדים על מנת להעריך את הממצאים, לכוון את האבחנה, ולקבוע את הצורך בהמשך הטיפול. מכל מקום, הנתונים שמסרת בהחלט משאירים מקום לאופטימיות. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

במידה ועסקת בפעילות גופנית טרם הטיפול, ניתן לחזור לפעילות דומה לאחר הטיפול. שבוע לאחר הטיפול, מה שיכול להגביל את פעילותך הם רק הבעיה והכאב שבגללם עברת את הטיפול. כדאי להתייעץ לגבי מצבך עם מומחה לבעיות גב.

סרקואידוזיס היא מחלה הגורמת להיווצרות מוקדי דלקת הנקראים גרנולומות באתרים שונים בגוף, אולם בראש ובראשונה בריאות. הגדלת קשריות הלימפה, כמו גם הסתיידות שלהן, הן חלק מתהליך היווצרות הגרנולומה, ולפיכך אינן מעידות על החמרה במחלה. ככלל, הטיפול במחלה זו ניתן רק במקרים שבהם מופיעים תסמינים חמורים, הפרעות בתפקוד מערכות הגוף או הפרעות משמעותיות בבדיקות מעבדה שונות. לסיכום, אין בממצאי הצילום ממצאים המעידים על החמרה במחלה. תוכל לקרוא עוד על המחלה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090108_5.asp

בן משפחה קרוב בן 26 שנה החל לסבול מזה כשבועיים מסימפטומים שהתחילו מהרדמות רגל ימין, לאחר מס' ימים הרדמות רגל שמאל, לאחר מכן יד ימין, אחריה יד שמאל והיום (19/02) מתחושת הרדמות בלחי ימין ובלשון. לפני כשנתיים לערך נמצאה מחלת הסוכרת 1 TYPE. הנ"ל מאושפז מיום שבת , נעשו לו הבדיקות הבאות : דם (לא ידוע פירוט מדויק) צילומים של עמוד השדרה, mri , ct גב וראש, דגימת נוזל מעמוד השדרה. בכל הבדיקות שנעשו הממצאים היו תקינים, אך המצב ממשיך להחמיר. האם הסימפטומים והמידע הנ"ל יכולים להוביל לכיוון / להשערה דיאגנוסטית. נשמח לכל קצה חוט. תודה מראש. כמובן שלא ניתן לאבחן דרך הרשת, אולם התסמינים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לכמה אבחנות. הרדמות רגל מתארת הפרעה בהולכה עצבית שיכולה לנבוע מסוכרת, אולם במקרה כמו שאת מתארת בהם התסמינים הולכים ומטפסים מהרגליים לכיוון הידיים, יש לחשוב גם על תסמונות נוירולוגיות ספציפיות, כמו תסמונת גילאן-בארה. אני בטוח שהרופאים במחלקה בה קרוב משפחתך מאושפז יודעים את האבחנה המבדלת. בכל מקרה אנו מאחלים החלמה מהירה. [23/02/2002]

ALT ו- AST הם אנזימים אשר נמצאים בתאי הכבד, וכאשר ישנה פגיעה ברקמת הכבד ובתאים עצמם, אנזימים אלה משתחררים לדם וריכוזם עולה. פגיעה ברקמת הכבד גורמת לעליה משמעותית של רמת אנזימים אלה בדם. אצלך רמת אנזימים אלה אמנם גבוהה מהנורמה, אך העלייה מתונה. זיהום בנגיף ה- EBV יכול בהחלט לגרום לעלייה מתונה בכמות אנזימים אלה. התרופה זינט יכולה לגרום לעלייה חולפת של רמת אנזימי הכבד, ולעיתים רחוקות גם אוגמנטין גורמת תופעה זו. חשוב לשלול חסימה בדרכי המרה, אשר יכולה לגרום לעלייה באנזימי הכבד, אך בעיקר ברמה של אנזים שלא הזכרת הנקרא Alkaline phosphatase (ALP)