טנופוביר

תזונה

ניתן לקחת עם או בלי אוכל.

טבליה מצופה לטיפול בהפטיטיס B, יש לקחת עם מזון.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא לגבי נחיצות ושימוש. ייתכן שהרופא ינחה לביצוע בדיקות דם שוטפות ובדיקות אבחון אחרות כדי לנטר את התפתחות הילד. בילדים שאמהותיהם נטלו בהיריון תרופות מסוג מעכבי ריוורס טרנסקריפטאז נוקלאוטידי (NRTI), תועלת ההגנה מפני נגיף ה-HIV, עלתה על הסיכון לתופעות לוואי.

הנקה

יש להתייעץ עם רופא טרם נטילת התרופה. עבור אם נשאית HBV שתינוקה מקבל טיפול למניעת העברת הפטיטיס B במהלך הלידה, ניתן להיניק, אך יש לשוחח קודם עם הרופא המטפל לקבלת מידע נוסף. הנקה אינה מומלצת בנשים החיות עם HIV כיוון שזיהום ה-HIV עלול לעבור לתינוק בחלב האם. יש להתייעץ עם הרופא בהקדם אם מתוכננת הנקה.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. לטיפול בהפטיטיס B, או ל-HIV-1, משקל מינימלי לטיפול הוא 35 ק"ג, גיל 12 שנים. יש לעקוב אחר התויות התכשיר הספציפי. ויראד איננה מתאימה לילדים עם זיהום ב-HIV-1 מתחת לגיל 12 שנים, ואינה מתאימה לילדים עם זיהום ב-HBV מתחת לגיל 18 שנים. אין לתת למתבגרים עם בעיית כליות.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• בעיות בעצמות כמו כאבים, שברים
• אוסטאופורוזיס
• הפטיטיס מסוג נוסף
• HIV
• רמת שומנים גבוהה בדם
• סוכרת
• אלרגיה
• אי סבילות לסוכרים מסויימים
• גיל מעל 65 שנים

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

לתרופה יכולה להיות השפעה על הכליות. יש להעריך תפקודי כבד וכליות טרם השימוש.
לא ניתן למתבגרים עם בעיות כליות. עבור מבוגרים עם בעיות כליות- תיתכן הפחתה במינון, על פי הנחיית רופא.

תופעות הלוואי הנפוצות שדווחו כתוצאה מנטילת טנופוביר יחיד עם תרופות אחרות נגד HIV היו: בחילה והקאה, שלשול, גזים, כאבי בטן, אובן מסת עצם, איבוד התיאבון, חולשה וכאבי ראש. 

תופעות אפשריות נוספות הן: עלייה ברמות השומנים בדם (מתבטאת בתוספת משקל סביב המותניים או בפנים), עלייה ברמת הגלוקוז בדם, (חלק קשור בשיקום הבריאות וסגנון החיים), כאבים /חולשת שרירים, רמת סוכר גבוהה בדם (היפרגליקמיה), עליית אנזימי כבד. תופעת לוואי נדירה אך אפשרית היא פגיעה בכליות.

בטיפול בהפטיטיס B, תופעות הלוואי השכיחות הן: כאב ראש, שלשול, הקאות,  בחילה, סחרחורת, כאב קיבה, כאבי מיפרקים, פריחה, גרד, תחושת נפיחות, גזים, תחושת עייפות.

בנוסף, במהלך הטיפול בנגיף הפטיטיס B, תיתכן עלייה במשקל, ברמות השומנים ו/או גלוקוז בדם בצום. יש לבצע מעקב רפואי אחר שינויים אלו.

טנופוביר עלול גם להביא לירידה במסת עצם. הביטוי המשמעותי בירידה במסת עצם נצפה בניסויים קליניים כאשר מטופלים טופלו בטנופוביר בשילוב עם מעכב פרוטאז עם מאיץ. יש לעדכן רופא בבעיות בעצמות כמו כאב מתמשך או מחמיר, שברים, אוסטאופורוזיס.
חלק המטופלים הבוגרים עם HIV הנוטלים טיפול אנטיוויראלי משולב עלולים לפתח מחלת עצמות שהיא מוות של רקמת עצם, הנגרם על ידי אובדן אספקת דם לעצם (אוסטאונקרוזיס). סימנים אפשריים: קשיון מפרקים, כאבים ומיחושים, קושי בתנועה. יש לעדכן את הרופא המטפל.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

חשוב לספר לרופא אם אתה לוקח לדיפסביר\ סופוסבוביר, סופוסבוביר\ ולפטסביר או סופוסבוביר ולפטסביר\ווקסילפרביר או כל טיפול אחר אנטי נגיפי. 

אין ליטול יחד עם תרופות אחרות המכילות טנופוביר דיסופרוקסיל או טנופוביר אלאפנמיד, תרופות המכילות אדפוביר דיפיבוקסיל.

תרופות שעלולות לפגוע בכליות כגון: אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגילקוזידים, אמפוטריצין, גנציקלוביר, ואנקומיצין, אציקלוביר, ואלאציקלוביר, טאקרולימוס: מתן משולב שלהן עם טנופוביר עלול להגביר את הסיכון לפגיעה כלייתית, ואינו מומלץ. דידאנוזין: השילוב עם טנופוביר עלול להגביר את רמות הדידאנוזין בדם ואת רעילות התרופה. ניתן להשתמש בזהירות, תוך ניטור קפדני של תופעות הלוואי, והפחתת המינון של דידאנוזין במידת הצורך. אבאקאביר או דידאנוזין + לאמיבודין + טנופוביר: מחקרים הראו כי שילובים אלו הראו יעילות נמוכה מידי וסיכון להתפתחות עמידות של נגיף ה HIV. 

תרופות נוגדות פרכוסים, כדוגמת  קרבמזפין, אוקסקרבאזפין, פנוברביטל, פניטואין.

צמחי מרפא לטיפול בדכאון וחרדה המכילים היפריקום.

תרופות נגד פטריות לטיפול בזיהומים פטרתיים, המכילות: קטוקונזול או איטרקונאזול.

השפעת שימוש ממושך

ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות בזמן הטיפול (אנזימי כבד, תפקוד כליות, עומס נגיפי).
השפעות טנופוביר על בריאות העצם לטווח ארוך ועל סיכוי עתידי לשברים במבוגרים ובמטופלים צעירים- אינן ודאיות.
ייתכנו בעיות בכליות בנטילת טנופוביר לאורך תקופה ארוכה.