זופיקלון (נוקטורנו)

תזונה

אין הגבלות. אפשר ליטול את התרופה ללא קשר למזון.

אלכוהול

אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה. גם במהלך 12 השעות שלאחר נטילת התרופה. השימוש בתרופה עלול לגרום להאטה בתפקוד התקין של המוח, וביכולות הנהיגה.

הריון

השימוש אינו מומלץ. קיים סיכון כי התינוק יושפע. (שינויי קצב לב, תנועה מופחתת, שפה וחך שסועים, דיכוי נשימתי, חולשה)

אין להשתמש בזופיקלון מבלי הוראת רופא. בכל מקרה, אין ליטול בטרימסטר אחרון של ההריון או בלידה בגלל הסיכון לעובר.

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

מינון התחלתי מופחת. (3.75 מ"ג לפני השינה). בהמשך תיתכן עליה במינון, בהתאם לצורך ולפי הנחיית הרופא.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• הפרעות נשימה
• בעיות בעבר של שימוש לרעה בתרופות
• שימוש לרעה באלכוהול או בסמים בעבר
• חולשת שרירים
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• מחלת ריאות
• נטילת תרופות אחרות
• תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
• אפילפסיה (כפיון)
• הפרעה נפשית (כולל דיכאון והפרעת אישיות), מחשבות אובדניות
• הריון או תכנונו
• אי סבילות לסוכרים מסוימים
• אלרגיה לחיטה

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

בינוני

כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בעוצמה ובשכיחות שונות בין המטופלים. 

תופעות הלוואי של זופיקלון כוללות: טעם מר או מתכתי בפה או יובש בפה, בחילה או הקאה, הרגשת סחרור או ישנוניות, סיוטיים, כאב ראש, עייפות גופנית או נפשית. תופעות לוואי נדירות יותר הינן: עקצוץ, פריחה, בלבול, ירידה בחשק המיני, עצבנות, כעס או תוקפנות, נפילות (במיוחד בקרב קשישים), הפרעות בראייה. כמו כן, יתכנו טשטוש, ישנוניות וירידה בקואורדינציה גם ביום למחרת, לכן יש סיכון גבוה יותר בנהיגה, הפעלת מכונות ונפילות.

במקרים מסויימים דווח גם על התנהגות סהרורית, כשאדם מבצע פעלות שונות כמו הליכה, נהיגה, הכנה או אכילת מזון, אך אינו ער ואינו מודע למתרחש סביבו. אלכוהול ותרופות מסויימות לטיפול בדיכאון או בחרדה יכולים להגביר את הסיכוי שתופעה חמורה זו תתרחש. במקרים אלה יש להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא.

יתכן קושי בריכוז והפרעה בדיבור.

במקרה של תופעות לוואי הבאות יש לפנות מיד לטיפול רפואי: בעיות בזיכרון, הזיות, דיכאון או מחשבות אובדניות. 

שימוש בזופיקלון עלול לשנות את רמות אנזימי הכבד המופיעות בבדיקות דם. יש לעדכן את הרופא טרם ביצוע הבדיקות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב זופיקלון עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית(לדוגמה: תרופות הרגעה ושינה, נוגדי פסיכוזה, נוגדי דיכאון וחרדה, משככי כאב אופיאטיים, תרופות לטיפול באלרגיה ותרופות לפרקינסון או לאפילפסיה), תרופות הרדמה, תרופות לבעיות שינה - עלולות להגביר את ההשפעות של זופיקלון על מערכת העצבים המרכזית ואת הסיכון לתופעות לוואי. תרופות מסוימות לשיכוך כאב בינוני עד חזק (משככי כאבים נרקוטיים) כמו קודאין, מתדון, מורפין, אוקסיקודון, פתידין או טרמדול השילוב עלול להגביר את השפעת התרופות שהוזכרו.

קארבאמאזפין, ריפאמפיצין (אנטיביוטיקה), פניטואין, פנוברביטאל, wort s’John. St (תרופה צמחית לטיפול בדיכאון) - עלולים להפחית את פעילות התרופה.

אריתרומיצין ואנטיביוטיקות אחרות מאותה המשפחה, איטראקונאזול, ריטונאביר (ממשפחת מעכבי פרוטאז) - מגבירים את הסיכוי לתופעות לוואי אם נלקחות יחד עם זופיקלון.

שימוש במקביל בזופיקלון ובאופיואידים מעלה את הסיכון לנמנום, קשיי נשימה, תרדמת ומוות. יש להקפיד ולהיצמד להנחיות הרופא. השימוש במקביל ייעשה רק כשאפשרויות טיפול אחרות אינן מספקות.
תרופות העלולות להפחית את ההשפעה של זופיקלון:  קרבמזפין, פנוברביטל או פניטואין- טיפול באפילפסיה, ריפמפיצין (אנטיביוטיקה)- לטיפול בזיהומים, היפריקום, תרופה על בסיס צמחי- לטיפול בשינויי מצב רוח ובדיכאון.

השפעת שימוש ממושך

התרופה אינה מיועדת לשימוש של למעלה מארבעה שבועות, מאחר שזה עלול להביא לירידה בהשפעתה (סבילות) ולהתפתחות של תלות (במיוחד אצל מטופלים שנוטלים גם תרופות אחרות להרגעה או לשינה, אצל אנשים השותים אלכוהול, עם רקע של מחלות נפש או התמכרויות).

הפסקה פתאומית, לאחר שימוש רצוף וממושך עלולה לגרור התפתחות תופעות גמילה, כגון: רעד, שלשולים, בחילות, הזעה, חרדה וחוסר שינה. במקרה של שימוש ממושך חשוב לרדת במינון בצורה הדרגתית, בהשגחת רופא.