פצע לחץ הוא פצע או כיב הנוצר בדרך כלל כתוצאה מלחץ מקומי, בחולים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים. פצעי הלחץ נוצרים לרוב באזורים שבהם מופעל לחץ על העצם במצב שכיבה או ישיבה, לדוגמה באגן, בעצם הזנב או בגולגולת. פצעי לחץ שכיחים בכ-10% מהחולים המאושפזים בבתי חולים. 60% מפצעי הלחץ מופיעים בחולים מעל גיל 70. בבתי אבות, השכיחות משתנה, אך יכולה להגיע עד 50%.
באופן תקין מערכת העצבים מגינה בפני לחץ מקומי ממושך, אך באנשים עם הפרעות בתחושה או משותקים, מנגנון זה לא קיים. במידה והלחץ מתמשך, אספקת הדם לרקמה נפגעת ולאחר זמן נוצרים נמק של האזור והתכייבות. התופעה נראית גם בניתוחים ממושכים, בחולים בתרדמת ובחולים ששכבו זמן ממושך ללא תזוזה.
גורמים נוספים התורמים להיווצרות פצע לחץ הם הפרעות בתחושה, סוכרת, מצב תזונתי ירוד, זיהום משני, בצקת, לחות וחוסר אוורור של הרקמה.
הזמן עד להיווצרות נזק בלתי הפיך לרקמה יכול להיות בן שעות ספורות בלבד, בתלות המיקום, בלחץ המופעל ובגורמים נוספים. באופן כללי, ככל שהלחץ המופעל יהיה גדול יותר, הזמן עד ליצירת פצע לחץ יהיה קצר יותר.
דרגות פצעי הלחץ
פצעי הלחץ מסווגים לדרגות לפי עומק הפצע:
דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ.
דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי.
דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור (שומן ושריר).
דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או פרק.
בחולים כרוניים פצעי הלחץ הם בעיקר בדרגות 4-3.
פצע לחץ תסמינים
הסימנים המקדימים להתפתחות של פצע לחץ הם שינויים בצבע או מרקם העור, נפיחות, התנקזות של חומר שנראה כמו מוגלה, אזור בעור שמרגיש קריר או חמים יותר במגע מאשר אזורים אחרים, ורגישות למגע.
המיקומים הנפוצים לפצעי לחץ באנשים המתניידים בכיסא גלגלים הם עצם הזנב או הטוסיק, השכמות, עמוד השדרה, וצידם האחורי של הידיים והרגליים (החלק שנשען על הכיסא). באנשים המרותקים למיטה המיקומים הם צדי הראש וחלקו האחורי, השכמות, האגן, הגב התחתון ועצם הזנב, העקבים, הקרסוליים והעור מאחורי הברכיים.
סיבות וגורמי סיכון
גורמי הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ כוללים גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים. בין הגורמים הפנימיים נכללים חוסר תנועתיות, ירידה בהכרה, ירידה בתחושה, מחלות מערכתיות כמו אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, אי ספיקת כבד, מחלות של כלי הדם הפריפריים, סוכרת, מחלות של דרכי העיכול, ומחלות נוספות. כמו כן, עישון כבד, אי שליטה על סוגרים, חסרים תזונתיים, עודף משקל ושימוש בתרופות הרגעה, הרדמה, משככי כאבים וסטרואידים, גם הם גורמי סיכון פנימיים. פצעי לחץ קודמים ונזקי זקנה בעור יכולים גם הם להוות גורמי סיכון.
גורמי סיכון חיצוניים, שהם בפועל הסיבה להתפתחות פצעי לחץ, כוללים לחץ שנוצר מדחיקה של רקמה כנגד בליטה גרמית באופן שמוביל להפרעה באספקת הדם לאזור; מצבים בהם רקמה אחת נעה בכיוון מנוגד לשכבה אחרת (גורם הקרוי כוח גזירה); חיכוך הנגרם בעת שינוי תנוחה כאשר הסדין לא מתוח כראוי או כשלובשים בגדים לא מתאימים; והגורם החיצוני האחרון הוא רטיבות.
אנשים המצויים בקבוצת הסיכון להתפתחות של פצעי לחץ הם בין היתר אנשים המרותקים למיטה, בעיקר זקנים, חולים כרוניים שיש להם מוגבלות בניידות, אנשים הסובלים מחוסר שליטה על סוגרים, אנשים הסובלים מחוסר תחושה כתוצאה מפגיעה נוירולוגית או שינויים במצב הכרה, ומחלות המובילות לירידה בתפקוד של המערכת החיסונית.
אבחון ובדיקות
את האבחנה של פצעי לחץ ניתן לבצע מהסתכלות על העור. ניתן גם לקבוע את דרגת הפצע, ובכך לקבוע מה יהיה הטיפול הטוב ביותר.
במקרים מסוימים נהוג לבצע בדיקות דם לקבלת הערכה של המצב הבריאותי הכללי.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של פצעי לחץ יכולים להיות גם מסכני חיים והם כוללים:
• צלוליטיס – זיהום של העור והרקמה הרכה שמתחתיו. הזיהום יכול לגרום לחום, אודם ונפיחות באזור המזוהם. אנשים הסובלים מפגיעה עצבית עלולים להרגיש גם כאב באזור.
• זיהום של העצם והמפרק – זיהום של פצע לחץ יכול לחדור גם לעצמות ולמפרקים הסמוכים. זיהום במפרק פוגע בסחוס וברקמות. זיהום של העצם יכול לפגוע בפעילות של המפרקים והגפיים.
• סרטן – בטווח הארוך, פצע שאינו מחלים יכול להתפתח לסוג מסוים של קרצינומה.
• אלח דם (sepsis) – באופן מאוד נדיר, פצע לחץ יכול להוביל למצב של אלח הדם.
טיפולים ותרופות
מניעה היא הטיפול החשוב ביותר. גם בחולים כרוניים המרותקים למיטה שנים רבות אפשר למנוע פצעי לחץ. מניעת הלחץ נעשית על ידי שינויי תנוחה חיצוניים, וכן באמצעות מזרונים ומיטות מיוחדות לפיזור הלחץ. קיימים התקנים מיוחדים לכיסאות גלגלים ומיטות בעלות מנגנון שינויי לחץ אוטומטי. מסירות וחינוך של הצוות הסיעודי, מכשור מתאים, ושמירה על מצב תזונתי ובריאותי תקין, יכולים למנוע היווצרות פצעי הלחץ ברוב המקרים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לחולים העומדים בפני ניתוחים ממושכים על ידי ריפוד האזורים המועדים.
בפצע לחץ בדרגה 1, מספיקה בדרך כלל הקלה על הלחץ לריפוי עצמוני של הפצע בתוך מספר ימים.
בפצע לחץ בדרגה 2, הקלת הלחץ, שמירה על היגיינה מקומית ותוספת של משחה אנטיביוטית (כגון Bacitracin 1%, Cr. Povidine-iodine, Ung.Mupirocin, Ung. Fuscidin) להגנה בפני זיהום מישני, תביא לריפוי בתוך שבועיים.
בפצע לחץ בדרגה 3, הטיפול חייב לכלול הטריית הרקמות הנמקיות (בדרך כלל באופן ניתוחי, אך לעיתים, אפשר לטפל בתכשירים סופחי נוזלים, כגון Kaltostat®, או ברימות (תולעים מיוחדות המעכלות את הרקמה הנמקית). לאחר הטרייה וטיפול מקומי פצעים קטנים (מ-0 עד קוטר 3 ס"מ לערך) יעברו ריפוי עצמוני בתוך מספר שבועות. פצעים גדולים יותר יחייבו ניתוח לסגירה של הפצע על ידי השתלת עור או העברת מתלה רקמה מקומי לסגירת הפצע.
בפצעי לחץ בדרגה 4, הטריית העצם או המפרק המעורבים היא חלק מהטיפול הניתוחי. לאחר סילוק כל הרקמות הנמקיות, מעבירים רקמה חדשה לאזור (בדרך כלל שריר), כדי למלא את החלל הנוצר ולרפד את האזור.
הצלחת הטיפול בפצעי לחץ תלויה בפוטנציאל השיקומי של החולה. באופן כללי, חולה הממשיך להיות מרותק למיטתו, בסביבתו הקודמת, ימשיך להפעיל לחץ על האזור המנותח עד ל"הופעה מחודשת" של פצע הלחץ. שיעורי ההישנות של פצעי הלחץ משתנים בין 16% עד 70%, תלוי בפוטנציאל השיקומי, במיקום פצע הלחץ, בגיל החולה ובגורמים האחרים שתרמו להיווצרותו.
מניעה
מניעה של פצעי לחץ מתבססת על שינויי תנוחה מרובים להפחתת הלחץ על העור. בנוסף, טיפול טוב בעור, שמירה על תזונה נכונה ושתיית מים, הפסקת עישון, הפחתת לחצים והתעמלות יומית, עשויים גם הם למנוע התפתחות של פצעי לחץ.
שינויי תנוחה יכולים להתבצע על ידי העברת המשקל מצב לצד כל 15 דקות, במידה ונמצאים בכיסא גלגלים. במידת האפשר, ניתן לנסות להרים את הגוף מהכיסא על ידי דחיפה עם הידיים על ידיות הכיסא. כיסאות גלגלים מסוימים ניתנים להטיה לשם הקלה של הלחץ. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכריות להפחתת הלחץ. במידה ונמצאים במיטה, ניתן לכוון את גב המיטה לזווית של לא יותר מ-30 מעלות, למניעת כוחות הגזירה (חיכוך של שכבה אחת בשכבה שניה בכיוונים מנוגדים).
טיפול בעור משמעותו, שמירה על עור נקי ויבש, שמירה על העור מפני חיכוך באמצעות אבקת טלק בנקודות חיכוך. יש להיזהר מכפתורים בבגדים וקמטים בסדיני המיטה, שעלולים לגרות את העור. וחשוב לא פחות – יש לחפש באופן יומי סימנים להתפתחות של פצעי לחץ על העור בקרב אנשים בעלי סיכון לפצעי לחץ.
שאלה: מה יתרונות השמוש בגבס קל? האם ניתן להתרחץ איתו? האם הגבס מתרחב במשך הזמן?
תשובה: ישנם סוגי גבסים קלים רבים. רובם עשויים פלסטיק וניתן להתרחץ איתם וזהו יתרונם . חלקם עשויים כמו סד עם רצועות שניתן להוריד לפני מקלחת וללבוש חזרה אחרי . הם אינם מתרחבים עם הזמן ולכן עדיין מקבעים אזורי שבר כמו גבס. הייתרון העיקרי הוא הנוחיות והמשקל הקל יותר . בנוסף ניתן לראות את העור מתחת לסד ולוודא שלא מתפתח פצע לחץ או גירוי עורי אחר. נוח יותר מחד ויקר יותר מאידך. רפואה שלמה ואיחוי מהיר לשבר/ים.
Moderate to ppoorly non keratinizing sqamous cell carcinoma11/05/2023 | 20:51
לאחר ביופסיה שנילקחה אובחן אצלי digestive system malignancy:esophagus sqcc local disease for cross קרצינומה קשקשי שאלתי אם כימו וקרינה מחסלים את הסרטן האם יש צורך בניתוח להסרת הגידול?
שלום רב, לפי הנתונים ששלחת מדובר בסרטן קשקשי של הוושט התחתון (אנני יודע באיזה שלב או נרחבותו, כמוכן אין פרטים על גילך ומחלות הרקע כמובן) והתוכנית הטיפולית ככל הנראה היא פרוטוקול CROSS שמורכבת מכימוטרפיה ב2 תכשירים וקרינה. גידולים מסוג זה מגיבים בצורה טובה לטיפול בCROSS וחלקם אפילו מגיבים בתגובה שלמה לטיפול. הפרוטוקול שעל פיו בוצע המחקר משלב גם ניתוח כזרוע שלישית משלימה לטיפול בכימו קרינה. לעיתים רחוקות ובמקרים מאד סלקטיבים שוקל הצוות המטפל תוך דיון רב תחומי לא לבצע ניתוח, אם כי כל מקרה לגופו. אשמח לסייע בהמשך כמובן. בכבוד רב, דר' ויזל
היי לאחרונה התחיל לי רעש בזמן צחוק חזק מהוושט (כמו רעשי עיכול) שנורא מציקים לי ואני לא מבינה מה הסיבה שהם צצו... האם יש לדבר שם ולאיזה גורם כדאי לפנות לבירור? תודה :)
עשיתי בדיקת גסטרוקופיה ונמצא לי שיש לי בקע היאטלי קטן עולה ויורד בזמן הבדיקה. 1) רציתי לשאול האם אפשר לטפל בזה ע"י חיזוק שרירי הסרעפת? 2) ומה הכוונה יורד ועולה בזמן הבדיקה, האם זה מעיד שהירידה של הבקע ההיאטלי נובעת מכך שהשריר הסרעפת מתחזק לאורך הזמן ולכן הוא מוריד את הבקע ההיאטלי?פשוט אצלי בגלל שחליתי בקורונה שריר הסרעפת נחלש מאוד ובמשך השנתיים האחרונות הוא התחזק וכתוצאה מכך נעלם לי הריפלוקס והקשה שהיה לי במשך שנה וחצי.
שלום רב, העובדה שהבקע ההיאטלי עולה ויורד בזמן הבדיקה ושתסמיניך נעלמו מעידים ככל הנראה שאין קשר בין הבקע לתסמינים או לחלופין שהבקע אינו משמעותי . אין אפשרות לטפל בבקע על ידי חיזוק שריר הסרעפת.
בת 49. קשיי בליעה כ 4 שנים. בהתחלה הרגשתי שאני מתקשה לבלוע כדורים גדולים (כדוגמת מולטיויטמין) לאחרונה החריפו. למשל קשה לי לבלוע אפילו כדורים קטנים כמו אלטרוקסין. מרגישה שנתקע בדרך.. מתקשה גם לבלוע נוזלים. תחושת מחנק של גוש בגרון. אחרי ארוחות כואב מאוד בכל המסלול. מהבטן (קיבה?) ועד הגרון. תחושת לחץ מאחורי עצם החזה. לפני 4 שנים, עברתי גסטרוסקופיה שיצאה תקינה למעט HH בקע סרעפתי. כשעשיתי את הבדיקה הסימפטומים (למעט תחושת המלאות והכאב אחרי ארוחות) היו קיימים אך פחותים מאלו שציינתי. כלומר מה שהיה קיים בזמנו זה תחושה של גוש בגרון. יש לי בדיקת גסטרוסקופיה בעוד שבוע אבל אני מאוד מודאגת. האם בתקופה של 4 שנים יכול היה להתפתח סרטן הוושט?
שלום רב, לפי מה שאת מתארת יש לך בעיות בליעה שמתפתחות לאורך זמן. גסטרוסקופיה להערכה היא בהחלט חלק מההערכה, וחשוב מאד לשלול סרטן וושט אם כי ישנם עוד גורמים שיכולים לגרום לקשיי בליעה. במידה ואין הסבר בבדיקת הגסטרוסקופיה לקשיי הבליעה כדאי לשקול ביצוע בדיקות להערכה של תנועתיות הוושט, לשם כף כדאי לראות גסטרואנטרולוג ו/או כירורג וושט . בהצלחה
בעלי עבר כריתת קיבה מלאה וחלק מהוושט ביוני השנה ואחר עבר עוד שני ניתוחי חירום עקב דליפה בהשקה והדבקות וחסימות במעי הדק, הוא עדיין מאושפז בבית החולים וכרגע הבעיה העיקרית שהוא לא יכול לאכול בגלל היצרות בהשקה בין הוושט למעי הדק. הוא עבר מספר הרחבות עם בלון והם לא צלחו, עכשיו רוצים הרופאים לשים לו סדנט על מנת לנסות ולראות אם הוא יוכל להרחיב את ההיצרות. האם זאת הדרך היחידה לפתור את הבעיה, והאם יש סיכוי לסדנט להתקבע בוושט, אשמח להמלצתך אנחנו כבר מיואשים ובעלי במצב גופני ונפשי לא טוב.
שלום רב, ניהול דלף עקשני והצרות לאחר כריתת וושט וקיבה יכול להמשך זמן ומצריך סבלנות , נסיון ומיומנויות רב צוותיות. סטנט הוא בהחלט אופציונלי ומסייע להמשכיות מערכת העיכול. סטנטים הם זמניים ונהוג להוציאם לאחר מספר שבועות. לעיתים הצרויות חוזרות גם אחריי סטנטים אולם לא תמיד. אשמח לסייע פרטנית , שלחי פרטים במייל במידת הצורך. בהצלחה, דר׳ ויזל