בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

חשוב להבין את סוג דלקת המפרקים כדי להבין את מידת הפגיעה ואת הסיכוי לפגיעה נוספת או המשכית. הסחוס בדרך כלל לא חוזר לחלוטין לשלמותו, אך יכול להיות שיפור מבחינת התסמינים של הכאב עם טיפול מתאים. אני ממליצה להיבדק על ידי ראומטולוג. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

C4 הוא אחד ממרכיבי המשלים. מערכת המשלים היא מערכת של חלבונים שעוזרת למערכת החיסון להילחם בנגיפים שונים. הערכים נבדקים על מנת לגלות נטיה למחלות זיהומיות שונות. ערכי הנורמה עשויים להשתנות ממעבדה למעבדה, אך לרוב, הערכים התקינים נעים בין 16 ל-47 מ"ג/ד"צ, כך שסביר להניח שהתוצאות אצלך תקינות. מידע נוסף על הבדיקה תוכלי למצוא בפורטל אינפומד, כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=161

הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

דלקת במפרק ה- sacro-iliac עלולה לגרום כאבים והגבלה בפעילות במגוון רחב של מצבים, חלקם ראומטיים וקשורים לכאבים או דלקות באיברים אחרים בגוף, ומיעוטם זיהומיים. כאבים במפרק, המתבטאים לרוב בכאבי גב תחתון, קשורים ככל הנראה לשינויים שעובר המפרק בהשפעת הורמון הקרוי רלקסין (relaxin). לכן חשוב לעקוב אחר התפתחות סימנים אחרים, כגון חום או עלייה במדדי דלקת בבדיקות מעבדה. תוצאות המיפוי אינן קובעות מהי סיבת הקליטה אלא מציינות כמה אפשרויות. באחריות הרופא המטפל שלך לשלול את המצבים המסוכנים יותר, כגון דלקת זיהומית, ובכל מקרה להציע טיפול, גם אם ניסיוני, העשוי להקל על כאבייך. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

לפי תוצאות הבדיקות נראה שאכן חלית לאחרונה בזיהום שנגרם על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס. אם שאר הבדיקות תקינות, נראה שמה שיש לעשות הוא לעקוב אחר רמת ASLO ואחר רמת CRP על מנת לבדוק שאכן הכל חוזר לקדמותו. תוכלי לקרוא על הבדיקות כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=145

אין הבדל בין כמות החלבון המומלצת בגיל 18 לבין כמות החלבון שמומלץ לצרוך בגיל 70+ עבור אדם בריא. ההמלצה לאדם בריא היא לצרוך 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם גוף. לדוגמה, על אדם השוקל 70 ק"ג לצרוך 56 גרם חלבון ליום. מאכלים המספקים 6-9 גר' חלבון הם גביע יוגורט או מעדן חלב, ביצה אחת, פרוסת גבינה צהובה, 50 גרם גבינה מלוחה או צפתית, כוס חלב 3%, או 2 פרוסות פסטרמה. מאכלים המספקים כ-30 גר' חלבון הם קופסת גבינה או קוטג', קופסת טונה, 100 גר' עוף, דג או בקר, קופסת סרדינים, 9 כפות קטניות של עדשים, שעועית לבנה, אפונה, או גרגרי חומוס. כושר ספיגת הוויטמינים והמינרלים יורד במהלך השנים, ולכן בגילאים מתקדמים מומלץ ליטול תוסף ויטמינים ומינרלים בהתייעצות עם הרופא המטפל או עם דיאטנית קלינית. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תפקודי הכבד שלך תקינים למעט רמת ה- GGT, שהיא מעט גבוהה. גאמא גלוטמיל טרנספראז הוא אנזים הנמצא בנסיוב של אנשים בריאים, והרמה התקינה שלו היא בין 0 ל-30 IU/L. רמתו של אנזים זה בדם עולה במחלות כבד, דרכי המרה והלבלב. הוא עולה גם אם לוקחים תרופות מסוימות ( פניטואין, ברביטוראטים) ואלכוהול גם כאשר מדדי תפקודי הכבד האחרים תקינים. נשלחת לעשות אולטרסאונד בטן כדי לשלול הרחבה של דרכי המרה, אבנים בכיס המרה ודלקת כיס המרה. סונר בטן יכול גם לגלות ולאפיין גידולים, מורסות וציסטות בכבד. תוכלי לקרוא על בדיקות תפקודי הכבד כאן: http://www.infomed.co.il/doSearchTest.asp?group=24

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.