"הגעתי לקמרי דרך המלצה עם קריסת כבד , חשד לשחמת , לחץ דם גבוה כולסטרול סכרת והשמנת יתר , לאחר איבחון של קמרי , הוא שינה לי את כל מערך התרופות שלקחתי במשך 10 שנים והם לא עזרו לי כלל , ואף רופא בקופ״ח לא התייחס לבעיות שלי ולטענות שלי , כבר בחודש הראשון לטיפול של קמרי , ירדתי במשקל , התאזנתי עם הסכרת והדלקת החריפה שהייתה לי בכבד , וכמובן האיזון בלחץ דם והכולסטרול, כל ביקור כל שיחת טלפון מקמרי מקצועית ומדוייקת , כולל הליווי של הדיאטנית במרפאה , וכמובן שאמליץ בשמחה על קמרי וצוותו , אני הגעתי אליו לפני שנה בדיוק עם קריסת כבד, כבר דיברו איתי על השתלה שאולי אזדקק לה , היום אני מאוזנת ושומרת על עצמי וקמרי זמין לכל שאלה או כל חשש שיש לי , ולכן אני ממשיכה אצלו לסבב נוסף של השגחה שלו וטיפול צמוד שלו , במילה אחת הוא אציל לי את החיים לפני שנה ואני אסירת תודה ❤️"
קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
אם היא אכן נשאית, הסיכוי שלך שנדבקת ממנה, לאור מה שאתה מתאר, הוא בסביבות 1:500 עד 1:5000. נוזל הסיכה אינו מונע במידה משמעותית את העברת של הנגיף. אין זמן מינימלי של חדירה שנחוץ כדי שתתרחש הידבקות. כל חדירה ללא קונדום כרוכה בסיכון. הנגיף אינו עובר דרך זיעה. אם לא מדובר בבחורה מקבוצת סיכון ברורה (מהגרת מאפריקה, מזריקת סמים), לא תקבל (ואין צורך שתקבל) טיפול מונע. אי אפשר לקבל את הטיפול המונע באופן אנונימי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
שמונה שבועות אכן מספיקים ברוב המקרים. מחלת ההדבקה הראשונית של איידס אכן מתרחשת כשבועיים-שלושה לאחר ההידבקות ומאופיינת, מלבד בחום, גם בפריחה, כאב ראש, כאב בלוע ונפיחות בלוטות הלימפה. אם מה שהרגשת בגרון בכלל קשור למגע המיני, יותר סביר שמדובר במחלה אחרת המועברת במגע מיני אורלי ולא באיידס. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז הנויטרופילים בדם הן 30%-60% מסך התאים הלבנים. תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז לימפוציטים בדם הן 25%-50% מריכוז התאים הלבנים בדם. ערכים גבוהים של לימפוציטים בדם יכולים להיות תוצאה של מחלות זיהומיות, דלקתיות, שחפת, מחלת הנשיקה ופעילות יתר של בלוטת התריס. אין לך מה לחשוש, הבדיקות של בנך תקינות, רמת הלימפוציטים מעט גבוהה, כנראה בעקבות מחלה זיהומית. אם בכל זאת אינך שקטה, את תמיד יכולה לבקש חוות דעת נוספת. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
"סב לידתי" פירושו פרק הזמן הסמוך לפני הלידה, ומיד לאחריה. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר גורם לכשל המערכת החיסונית האנושית. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר אחראי לתחלואה במחלת האיידס (כשל חסוני נרכש). המונח HIV סב לידתי פירושו כי נגיף האיידס מועבר אל היילוד באמצעות האם. בדרך כלל , תינוקות אשר נולדים לאמהות אשר נושאות את נגיף ה- HIV נמצאים בסבירות של % 25 עד % 30 להידבק בנגיף ה- HIV.
מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
אין תרופות אשר יכולות להבטיח שתינוקך לא ידבק בנגיף ה- HIV, אולם התרופות יכולות לצמצם את רמת הסיכון שלו להידבק בנגיף. תרופה ששמה זידובודין (או בשמה המסחרי Retrovir) יכולות להקטין את הסיכוי להעברת הנגיף מן האם לתינוק בכשני שלישים. תרופת הזידובודין מאיטה את קצב ההתפתחות של הנגיף, כך שהמערכת החיסונית של העובר (אשר מסייעת להילחם בזיהומים) תוכל להתחזק. התרופה גם מכונה איי. זי. טי. (AZT)
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.