המומחים של Infomed מסבירים:
ילפת שטוחה הינה מחלה דלקתית הפוגעת בעיקר בעור ובריריות השונות שבגוף.
המחלה על פני העור מאופיינת בנגעים שטוחים בצבע ארגמן שלרוב גורמים לגרד ולאי נוחות. כאשר המחלה מופיעה על פני ריריות כמו למשל, בחלל הפה או הואגינה, הנגעים בעלי צבע לבן ומראה משונץ דמוי תחרה והם עלולים להיות כואבים.
המחלה אינה מדבקת מאחר ומדובר במחלה דלקתית בה מערכת החיסון פועלת כנגד תאים בגוף ללא סיבה. הגורם לכך שמערכת החיסון תוקפת את הגוף אינו ידוע.
במצבים בהם הילפת השטוחה אינה חמורה ניתן לטפל בה באמצעים ביתיים בלבד. כאשר הסימנים חמורים וגורמים לכאב או גרד משמעותיים ניתן לטפל באמצעות תרופות המעכבות את פעילות המערכת החיסונית וגורמות להקלה בתסמינים.
ילפת שטוחה תסמינים
הסימנים של הילפת השטוחה משתנים כתלות במקום בו מופיעים הנגעים. לרוב המחלה אינה מחמירה לאחר החודשים הראשונים אולם היא עלולה להימשך חודשים רבים ואף שנים.
בעור המחלה מתבטאת ב:
• נגעים ארמניים שטוחים שיכולים להופיע בכל מקום בגוף. המקומות הנפוצים ביותר הם החלק הפנימי של הזרוע, שורש כף היד והקרסול. מקומות נוספים בהם עלולים להופיע נגעים הם הגב התחתון, הצוואר והרגליים.
• הנגעים נוטים להופיע בצברים באזורים של קפלי עור או באזורים של שריטות או חבלות אחרות.
• הנעים מכוסים בקרום לבנבן.
• האזורים הפגועים מגרדים.
• הנגע במקרים נדירים הוא בעל מראה של גלד, קשיח ושלפוחיתי.
• הנגעים אינם גורמים להצטלקות אלא אם כן הם גורדו בצורה עמוקה.
• לאחר היעלמות הנגעים עשויה להישאר היפר פיגמנטציה (התכהות) מסוימת של העור שתחלוף גם היא בסופו של דבר.
בפה לרוב נראה:
• נגעים גדולים בצורת טלאי או נקודה בצבע לבן בעלי צורה לא סדירה מופיעים בחלל הפה במיוחד בחלק הפנימי של הלחיים אך גם על פני החניכיים השפתיים והלשון.
• יכולים להופיע גם פצעים וכיבים בפה שגורמים לתחושת כאב או שריפה.
ילפת להופיע גם באברי המין כאשר אצל זכרים ההופעה היא בדרך כלל בקצה הפין- בעטרה. בנשים ההופעה יכולה להיות באזור החיצוני של הואגינה ואז להכיל את המרכיבים העוריים של המחלה. בתוך הוואגינה ההופעה דומה לילפת בפה.
הילפת יכולה להופיע גם על פני הקרקפת מצב זה נקרא lichen planopilaris. ההופעה בקרקפת גורמת לנשירת שיער זמנית או קבועה וכן לאחר ההחלמה היא משאירה אחריה צלקות והיפר פיגמנטציה.
הופעת ילפת בציפורן נדירה אף היא ולרוב היא גורמת להופעה של חריץ לאורך הציפורן, פיצול מוחלט של הציפורן ואף לנשירה של הציפורן.
סיבות וגורמי סיכון
הנגעים מופיעים בעקבות פגיעה שגורמת מערכת החיסון באמצעות תאי
לימפוציטים מסוג T. תאים אלו פועלים בדרך כלל באתרי פציעות וזיהום ואינם אמורים לפגוע בתאי הגוף הבריאים, לא ברור מדוע תאים אלו תוקפים את הגוף ללא סיבה.
ברם קיימים מספר גורמים ומחלות שגרמו להפעלה של התהליך הדלקתי באנשים מסוימים:
• זיהום בהפטיטיס מסוג C.
• חיסון להפטיטיס מסוג B.
• מספר סוגים של חיסוני שפעת.
• סוגי אלרגנים שונים.
• צבעי קעקועים.
• שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
• סוגים שונים של תרופות למחלות לב, יתר לחץ דם ודלקות פרקים.
אין גורמי סיכון ידועים למחלה אך ידוע שהמחלה נפוצה יותר אצל בגילאי העמידה.
אבחון ובדיקות
האבחון מתבצע בשלב הראשוני בעזרת הסיפור הקליני והמראה של הנגעים. על מנת להגיע לאבחנה וודאית ניתן לבצע ביופסיה ובה רואים את הפיזור של תאי לימפוציטים מסוג T ובנוסף את הסימנים החיסוניים האופייניים למחלה זו.
מבצעים ביצוע של בדיקה לנוכחות זיהום בהפטיטיס C. ובנוסף בדיקה להימצאות של אלרגיה כך שיהיה ניתן להימנע מהאלרגנים.
סיבוכים אפשריים
בקרב חולים בילפת שטוחה קיימת עליה בשכיחות של סוגי
סרטן בעור, בחלל הפה ובאברי המין.
בהופעה של המחלה באברי מין נקביים יש קושי רב בטיפול ופעמים רבות התרופות הרגילות אינן עוזרות. הפצעים עלולים לגרום לשינוי קבוע במבנה הואגינה בעקבות הצטלקויות. הגרד והכאב באזור יכולים לקושי וכאבים בזמן קיום יחסים אינטימיים.
טיפולים ותרופות
ילפת שטוחה בעור הינה מצב החולף מעצמו בתוך מספר חודשים אך, טיפול יכול לקצר את משך המחלה ולהקל על תחושת הגרד ואי הנעימות הנלווית למחלה. בהופעה של הילפת בריריות, בקרקפת ובציפורניים הטיפול נחוץ יותר מאחר וגם לאחר החלמה עצמונית למחלה יש נטייה לחזור והיא גורמת לאי נוחות וכאבים קשים יותר.
הטיפול הקלאסי מבוסס על
קורטיקוסטרואידים המעכבים את התגובה החיסונית המיותרת שגורמת למחלה וכך מורידים את תסמיני המחלה ומזרזים את תהליך הריפוי. דרך התן של הסטרואידים יכולה להיות מתן של כדורים דרך הפה, שימוש מקומי במשחה או זריקה מקומית לתוך הנגעים. טיפול זה אינו יכול להימשך זמן רב בגלל שיש לו תופעות לוואי רבות.
טיפולים נוספים שהוכחו כיעילים הינם:
• רטינואידים- נגזרות שונות של ויטמין A אותן ניתן לתת בצורה סיסטמית בכדורים או במשחה מקומית. תרופה זו עלולה להזיק לעובר ולכן היא אסורה בשימוש לנשים בהריון.
• מעכבי קלצינאורין (calcineurin inhibitors)- תרופות אלו שמשמשות לדיכוי חיסוני אצל מושתלי איברים יעילות מאד בשימוש מקומי במשחה לטיפול בילפת במיוחד בריריות.
• אנטיהיסטמינים- במתן מקומי או דרך הפה יעילים בהורדת תחושת הגרד.
• טיפול באור (phototherapy)- במיוחד שימוש בקרני UVB ובקרני UVA.
כמובן שהטיפול כולל הימנעות מכל מה שעלול להחריף את המחלה כמו אלרגנים ותרופות שונות.
טיפולים אלטרנטיביים
קומפרסים קרים ואמבטיות המכילות שיבולת שועל יעילות בהקלה על תחושת הגרד.
טיפולים נפוצים בשוק אשר יעילותם לא הוכחה הם:
- ג'ל אלוורה.
- שמן לבנדר.
- שמן עץ התה.
- אמבטיות סולפור.
- ויטמינים שונים.
- דיאטה עשרה בפירות וירקות.
- תרופות צמחיות.