לנתנום הינה תרופה המשמשת לטיפול בהיפרפוספאטמיה (עודף פוספאט בדם) בקרב חולים הסובלים מכשל כליות כרוני חמור ומטופלים בדיאליזה. מנגנון פעילותה הוא בקישור פוספאט במעי לשם הפחתת ספיגתו אל מחזור הדם במטרה להפחית את רמותיו בדם. טיפול זה ניתן בשילוב עם תזונה מופחתת בפוספאט וטיפול בדיאליזה להפחתת רמות הפוספאט בדם.
בניגוד לקושר הפוספאט הפוטנטי אלומיניום הידרוקסיד שהתגלה כרעיל למוח ולעצמות, לנתנום נמצא יעיל ונסבל היטב ע"י החולים.
תופעות הלוואי של לנתנום כוללות הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה.
חשוב מאוד ללעוס את טבליות לנתנום עד סופן (ולא לעיסה חלקית או בליעה בשלמות) לשם הפחתת הסיכון לסיבוכים מזיקים במערכת העיכול. (כגון קרע של קיר המעי, חסימת מעי, עצירות).
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות ללעיסה. (יש ללעוס הטבליה באופן ייסודי טרם בליעתה)
אבקה לשילוב עם מזון רך
אבקה- מיועדת לערבוב עם מזון רך, יש ליטול עם או מיד לאחר הארוחה.
תדירות וזמן נטילה
לפי הוראות הרופא.
טווח המינון
המינון ההתחלתי המומלץ הוא 750-1500 מ"ג ביום. יש לנטר המינון כל 2-3 שבועות עד לקבלת רמות הפוספאט הרצויות בדם. המינון התחזקותי המקובל אצל מרבית המטופלים הוא בטווח של 1500-3000 מ"ג ביום. (המינון התחזוקתי יקבע ע"י הרופא המטפל בהתאם לרמות הפוספאט בדם)
תחילת ההשפעה
אין מידע.
משך ההשפעה
אין מידע.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.
הפסקת התרופה
גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק נטילת התרופה ללא הוראה מפורשת מהרופא המטפל.
מינון עודף
יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ. סימנים אפשריים של מינון יתר: בחילות וכאבי ראש.
אזהרות
תזונה
יש ליטול התרופה עם האוכל. מומלץ להפחית צריכת פוספאט במזון.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת.
הריון
אין להשתמש.
הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו
תינוקות וילדים
לא מומלץ מתחת גיל שש שנים, אלא בהמלצה רפואית.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
אלרגיה
כיב עיכולי
חסימת מעי
פעילות ירודה של הכבד או הכליות
מחלת מעי או קיבה (סרטן או כיב)
ניתוח בבטן, זיהום או דלקת של הבטן/המעיים
צילום רנטגן מתוכנן
בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כוללות: עצירות, שלשול, כאב ראש, בחילה, הקאה וכאב בקיבה. כאשר נלקחת עם הארוחה או מיד אחריה, קיים סיכוי להפחתה בתופעות לואי של מערכת העיכול. כאב ראש, גירוד, פריחה.
תופעות לוואי שכיחות: צרבת, גזים במעי, רמות נמוכות של סידן בדם. סימנים אפשריים עשויים לכלול תחושת דגדוג בידיים וברגליים, התכווצויות שרירים והתכווצויות בבטן, או עוויתות בשרירי הפנים והרגליים.
ייתכנו שאריות של התרופה במערכת העיכול.
במקרה של תופעות חמורות כגון: תגובה אלרגית, סחרחורת, עילפון, עייפות וחולשה יוצאת דופן, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
לנתנום עלול להפריע לספיגה או הפרשה של תרופות רבות כגון: מעכבי ACE, חוסמי בטא, ביספוספונאטים, תרופות דיגיטאליס, קווינולונים, ברזל, פניטואין, ריפאמפיצין, טטראציקלינים, סודיום ואלפרואט]: מומלץ לקחת תרופות אלו במרווחי זמן של שעתיים לפחות מלקיחת לנתנום.
אנטיביוטיקה לבליעה ממשפחת הפלוקסצין (כולל ציפרופלוקסצין) – יש להמתין שעתיים לפני או 4 שעות אחרי נטילת לנתנום.
לבוטירוקסין, לתת-פעילות של בלוטת התריס, יש לקחת שעתיים לפני או שעתיים אחרי לנתנום .
במצב של פעילות ירודה של הכליות- ייתכן ותיבדק רמת הסידן בדם. במיעוט סידן- ייתכן ותינתן תוספת סידן.
השפעת שימוש ממושך
במהלך הטיפול בתרופה זו יש לנטר רמות פוספאט בדם. במצב פעילות ירודה של הכליות- יש לעקוב אחר רמת הסידן בדם.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא